הפיכה דתית ושעבוד נשים – סדרה מופרכת או אות אזהרה

בעולם האפל של הסדרה "סיפורה של שפחה" נאנסות נשים מדי חודש כדי להביא ילדים לאדון והאדונית שלהם. האם העולם יכול להגיע לקיצוניות כזו ומה הקשר לטראמפ // ביקורת טלוויזיה 

 

שלפרד שוכבת על המיטה ברגליים פסוקות, שמלתה האדומה מורמת מעט מעל ברכיה, ראשה טמון בתוך איבר המין של בעלת הבית, ומולה האדון שלה, עם מכנסיים מופשלות, נכנס ויוצא ממנה בעוד הוא אוחז בקורות העץ הרעועות של המיטה. פניה של שלפרד קפואות, לא מתרכזות בנעשה ומנסה לברוח מהמציאות שנכפתה עליה. הסצנה האכזרית הזאת מופיעה בפרק הראשון של הסדרה החדשה "סיפורה של שפחה", שמבוססת על הספר הדיסטופי מאת מרגרט אטווד "מעשה השפחה" משנת 1985.

העתיד השחור שמציגה הסדרה. צילום: יח"צ

הסדרה מציגה מציאות עתידית בה כוחות דתיים קיצוניים משתלטים על העולם באמצעות צבא טרוריסטים. תחילה הם שוללים מהנשים את הזכויות, מנשלים אותם מעבודתן, מכספיהן ומכל יכולת לשלוט על החיים שלהן. הסדרה נעה בין החיים שלפני ההפיכה הדתית לחיים הקשים אליהן נקלעו הדמויות, ובראש אל חייה של הגיבורה ג'ון (אליזבת' מוס) שבמציאות החדשה נקראת שלפרד (של-פרד, על שם האדון שלה). כחלק מההפיכה הדתית הנשים בשלטון הדיקטטורי החדש כולל ג'ון, נחטפות ומופרדות מהילדים שלהן, ומוצבת להן מטרה אחת בחיים – להביא לאדון והאדונית שלהם ילד לעולם.

כל אישה פורייה, שהשימוש באמצעי מניעה וזיהומים שונים במרוצת השנים לא פגעו בה מגיעה אל עולם חדש ואכזרי. תחילה היא עוברת "קורס" בו מסבירים לה על חייה החדשים תוך חינוך נוקשה שכולל אלימות, ניקור עיניים ומכות חשמל, ומשם היא מגיעה אל בית האדונים שלה, שם חיה כשפחה חיים דתיים עם מטרה אחת – להיכנס להיריון. פעם בחודש בימים "הפוריים" עוברת השפחה טקס בו היא עוברת אונס תחת מרותם של בעלי הבית. כל חייה ניצבים תחת משקיפים שבודקים שאינה סוטה מדרכה. השפחות נאלצות להסתובב במדים בצבע אדום שנראו כמו נלקחו מימי הביניים ובניגוד מוחלט למדי האדונית שלהן, בצבע כחול עמוק שמזכיר את מריה הבתולה לעומת השפחות המופקרות.

הצופה רוצה לחוות עוד ועוד מעולמן של הדמויות ולהבין איך הפכו לכאלו? מי הפך אותם בניגוד לרצונן? מתי הספיקו הנשים לעבור מעולם מתקדם ומודרני לכלי שמגדל בתוכו ילדים בלבד? ללא רגשות, ללא זכויות ובלי אפשרות למחות

הסדרה קשה מאוד לצפייה וזה מה שהופך אותה לכה מרתקת. הצופה רוצה לחוות עוד ועוד מעולמן של הדמויות ולהבין איך הפכו לכאלו? מי הפך אותם בניגוד לרצונן? מתי הספיקו הנשים לעבור מעולם מתקדם ומודרני לכלי שמגדל בתוכו ילדים בלבד? ללא רגשות, ללא זכויות ובלי אפשרות למחות. במהלך הצפייה המוח האנושי מסרב להאמין שהעולם האפור בסדרה בו גופות נתלות בכיכר העיר, טקסים היסטוריים דתיים ויחסי מין בכפייה הם שגרה ושעבוד נשים לצורך הולדת ילדים מתקבל על הדעת. הסדרה משליכה אותנו ישירות לגרמניה הנאצית: אכזריות אנושית שעד היום קשה לתפוס שהתרחשה באמת. ההקבלה בין הנשים הכנועות, הגברים החזקים, הילדים שמופרדים מהאימהות שלהן, השעבוד והכפייה מדגישים באופן מצמרר אכזריות בחסות החוק, כפי שהתרחשה אז באירופה של מלחמת העולם השנייה.

אנחנו נוטים לחשוב על העולם שלנו כמערבי, מודרני ומתקדם, בדיוק כמו המציאות שמוצגת בסדרה לפני ההפיכה הנוראית ולהסביר לעצמנו שוב ושוב שאין סיכוי שזה יקרה. אבל זה החלק המאיים ביותר: יוצרי הסדרה מנסים להראות לנו כיצד ברגע אחד וללא הרבה סימנים מקדימים המציאות שלנו עומדת להשתנות. מלבד העיצוב המושלם, המשחק המעולה והאכזריות הממכרת, השאלה המרכזית שעולה מהצפייה ב"סיפורה של שפחה" היא האם העולם שלנו יכול להגיע לכדי קיצוניות כזו? והתשובה מהדהדת בצבע אדום כמו אזעקה ענקית על שמיים שחורים.

העתיד השחור ב"סיפורה של שפחה" בו שליטים לוקחים לעצמם בעלות על כל אזרחי המדינה תוך אכזריות קשה להבנה, נראית אפשרית במציאות כמו שלנו בה דיקטטורות חדשות נבנות בתוך עולם שמציג עצמו דמוקרטי. אנחנו מדליקים חדשות ורואים שמלחמות הדת הפכו כה קיצוניות: עריפת ראשים, פיצוץ מטענים, מחבלים מתאבדים והפצצות ממטוסים, וכך, המציאות ב"סיפורה של שפחה" מרגישה כצעד הבא.

זה החלק המאיים ביותר: יוצרי הסדרה מנסים להראות לנו כיצד ברגע אחד וללא הרבה סימנים מקדימים המציאות שלנו עומדת להשתנות

"סיפורה של שפחה" מספרת בעיקר את סיפורן של הנשים. זוהי נקודה חשובה במציאות בה הנשים נלחמות על שוויון זכויות מלא ובהטרדות מיניות. הסדרה מראה כי בעתיד הדיסטופי, עולמן של הנשים יחזור אחורה והזכויות אותן השיגו במהלך השנים יישללו מהן. המחשבה הזאת ללא ספק פוקחת עיניים ומציבה מראה לשלטון של הנשיא החדש – דונלד טראמפ. לא במקרה שהסדרה יצאה במקביל לתחילת כהונתו של טראמפ וזכתה לפופולריות גדולה בארצות הברית. בחירתו של טראמפ כנשיא מרחפת ללא ספק כעננה מעל ראשן של הנשים בעולם החופשי. טראמפ שנתפס לא פעם באמירות שובניסטיות, סקסיסטיות והבהיר לכולן כי אישה היא לא יותר מחפץ מהלך, מופיע בסדרה גם אם לא באופן פיזי. והאזהרה ברורה – אם ניתן לשליטים להחליט עבורנו עכשיו, נאלץ אחר כך, נשים וגברים כאחד, להתמודד עם שליטים שאומרים לנו ממי להיכנס להיריון מתי ללדת ואפילו, מתי לדבר.

אודות הגר גבאי

הגר גבאי
ילידת 1992. גרה בבאר שבע, במקור מהיישוב מיתר. הכוח הכי גדול שלי נמצא במילים ובתלתלים. בזמן הפנוי אני מבשלת ואופה, קוראת אוכל וחולמת על קריירה עטורת כוכבי מישלן.

המלצת קריאה

להיות סטודנט בדואי באקדמיה

היעדר הנגשה בשפה הערבית, לימודים בשפה העברית ומאמרים בשפה האנגלית הם רק חלק מהקשיים עליהם מספרים סטודנטים ערבים-בדואים. חוסר במסיבות ובתרבות פנאי בקמפוס רק מוסיפים לתחושת הזרות