עטיפת הספר "נבחרת החלומות"

“נבחרת החלומות”: הספר שמסביר למה אלפי ישראלים ערים בשעות לא הגיוניות

“ואז וינס קרטר נתלה עם המרפק על הטבעת. כל דיון בגדולתו של קרטר צריך לכלול את הרגע ההוא בתחרות ההטבעות של אולסטאר 2000. תחרות שהפכה למופע אישי שלו, בו גרם לצופים באולם שלם לא להוציא הגה, להישאר דוממים עם פה פעור, כשמולם ניצב לפתע אדם עם אמה שלמה בתוך הסל. הם היו בהלם” – כך כותבים שרון דוידוביץ’ ואלעד זאבי בספרם “נבחרת החלומות”. מודה, אני לא תולעת ספרים ואפילו לא קרוב לזה, אך עם זאת אני לא מהסס להמליץ על קריאת הספר שמדרג את 50 שחקני ה-NBA הגדולים של הדור האחרון.

מה זה אומר בעצם “הדור האחרון”? לפי דוידוביץ’ וזאבי, השינוי הגדול שחל בעולם הכדורסל החל בעצם באולימפיאדת ברצלונה 1992 מכיוון שלראשונה בהיסטוריה של האולימפיאדות הותר לשחקני NBA להשתתף במשחקים ולייצג את מדינותיהם. לפני כן הורשו לשחק אך ורק שחקנים מאירופה או מליגת המכללות האמריקאית. צריך לזכור שאנחנו מדברים על שנת 1992, הרבה לפני עידן ריבוי הערוצים או הסמארטפונים. בזמנו העולם לא נחשף במלוא עוצמתו לכוכבים הגדולים כמו מג’יק גו’נסון, לארי בירד או מייקל ג’ורדן, אנשים יכלו לראות אותם אך ורק בשעות לילה מאוחרות בשידור ישיר, אם היה בכלל אחד כזה. עם השנים, העולם קיבל את מבוקשו. כמו שלמדנו בשיעורי תקשורת, העולם הוא במה ושחקני ה-NBA היו השחקנים הראשיים והעולם פשוט עמד ומחא כפיים על כל תצוגה שהם נתנו.

כרים עבדול ג’אבר ומייקל ג’ורדן.”אנשים  יכלו לראות אותם אך ורק בשעות לילה מאוחרות בשידור ישיר, אם היה בכלל שידור ישיר”. מתוך ויקפדיה

בניגוד לדירוגים של שחקנים עם אבחנות יבשות וללא ערך מוסף, בספר זה הדירוג הוא באמת פחות העניין: השחקנים הם העניין, הסיפורים מאחורי המספרים, השינויים במשחק שאותם שחקנים גרמו ועוד יגרמו בעתיד, קירות הזכוכית אותם ניפצו. כל אלה בכתיבה קלילה וזורמת.

מה שהכי אהבתי ב”נבחרת החלומות”, זה שבהתחלה הקורא מטיל בספק את הדירוג ששחקן כזה או אחר קיבל, אבל אז אתה קורא את הסיפור ובסופו של דבר אתה משתכנע. דוידוביץ’ וזאבי מצליחים להכניס את הקורא לרגעים הגדולים של אותו שחקן ומזכיר להם עד כמה הספורט הזה כל כך גדול. למה הענף הזה מצליח להשאיר אלפי אנשים בישראל ערים בשעות לא הגיוניות ומעורר כל כך הרבה דיונים אחר כך בכל זירה שרק ניתן.

ספרי ספורט מעולם לא היו מוצלחים כל כך וחבל (בטח בעברית), כי אין דבר יותר כן, אמיתי ואמוציונאלי מספורט. תחושת ניצחון הרוח שכל כך ייחודית בספורט היא הדבר הכי יפה לעין בעיניי ושהכל עטוף בדרמה אמריקאית הכל הופך ליותר גדול וליותר מרגש. קריאת הספר גם תהיה אחלה דרך להעביר את הזמן עד שיתחיל המשחק בשלוש לפנות בוקר.

כדי לראות באיזה מקום דורג וינס קרטר האגדי ועוד שלל גיבורי הענף לחצו כאן!

סגור לתגובות.