שילוט בבניין 5. צילום: יונתן חדד

ברוב שטחי המכללה אין שילוט בערבית: "איחרנו לשיעורים כי טעינו בדרך"

במכללת ספיר, נושאת דגל שילוב הבדואים באקדמיה, ישנו שילוט חלקי בלבד בערבית. בהנהלת המכללה מבטיחים שהנושא בטיפול, אך הביצוע תלוי בהקצאת תקציב מיוחד

אם אתם סטודנטים חדשים דוברי ערבית ואינכם שולט בשפה העברית, אז כנראה שייקח לכם לא מעט זמן להתמצא בשטח מכללת ספיר. לדוברי העברית המצב כמובן קל יותר: הם מצויידים באפליקציה בעברית ומוקפים בשלטי הכוונה בעברית בלבד. במענה לפניית "ספירלה" בנושא כבר אשתקד, הסכימה מנכ"לית המכללה, אורנה גיגי, שהשילוט במכללה אכן לוקה בחסר והמליצה לסטודנטים שמתקשים להתמצא במכללה להשתמש באפליקציה (בעברית) שעוזרת להתמצא ברחבי הקמפוס. במענה לפנייה נוספת השיבה גיגי כי עד כה בוצע שילוט בניין ההנהלה (5) בשלוש שפות – עברית, אנגלית וערבית. לדבריה, תכנון השילוט בכל הקמפוס הסתיים אך הוא "יבוצע במהלך החומש כתלות בתקציב".

שלט הכוונה בספיר. צילום: רמון שגב

עד שיושלם מהלך השילוט, ובהנחה ואכן יימצא תקציב לכך, חשים לא מעט סטודנטים דוברי ערבית שהם "אבודים במכללה". הסטודנט נור מהעיר רהט מספר ש"להרבה מהחברים שלי אין שליטה טובה בעברית, הם מתבלבלים בכיוונים ובבניינים ולא יודעים עם מי להתייעץ כדי להגיע למקום שהם צריכים". לדבריו, "אם היה שילוט בערבית במכללה, זה לא רק היה עוזר לנו להתמצא אלא גם היה מחזק את תחושת המשפחתיות במוסד. בניתיים, שלט השם של המכללה הוא בעברית ובאנגלית והמכתבים שאני מקבל מהמכללה כתובים בעברית".

סוג'וד מהיישוב אום בטין, סטודנטית שנה א' בתוכנית "שער לאקדמיה", אומרת כי "לפעמים אני צריכה עזרה של מישהו כדי לחפש חומרי לימוד ומאמרים, אז אני שואלת סטודנט שכבר חיפש את זה או מרצים". חברתה, רנאבוכף מספרת ש"בתחילת השנה היינו מאחרות לשיעורים כי היינו טועות בדרך". מופיד, סטודנט למשפטים מרהט אומר "אני לא חוויתי בעיות התמצאות במכללה, אבל אם היה שילוט בערבית הייתי גאה במדינה שלי, ששומרת על הדמוקרטיה ומנסה לאזן בין יהודים לערבים".

שלט הכוונה בבניין 4. צילום: רמון שגב

מבדיקת "ספירלה" עולה כי לא רק מכללת ספיר מדירה את השפה הערבית משלטיה ומקשה על הסטודנטים דוברי הערבית, אלא גם אוניברסיטת בן גוריון ומכללת עמק יזרעאל אשר ממוקמות סמוך לישוביים בדואים וערבים. מכללת כנרת היא היחידה שבה נמצאו שלטים בערבית. דו"ח של מכון מאיירס- ג'וינט- ברוקדייל, שהתפרסם בשנה שעברה, מצביע על עליה ניכרת בכמות הסטודנטים הבדואים: 2,632 תלמידים – פי שנים משנת 2007.

שילוט באוניברסיטת בן גוריון. צילום: יוליה קובשילובסקי

היעדר הנגשת שילוט במוסדות אקדמיים לא עולה בקנה אחד מול החלטת המועצה להשכלה גבוהה מ-2016. המועצה אישרה תכנית רב שנתית, הנקראת "שער לאקדמיה" בעלות של 110 מליון שקלים. מטרת התוכנת היא הגדלת מספר הסטודנטים הבדואים באקדמיה. התוכנית מהווה הרחבת הפיילוט שערכה מכללת ספיר בשנתיים האחרונות, בו הושקעו 20 מיליון שקלים. במסגרת התוכנית, לומדים הסטודנטים הבדואים בחוג נפרד בשנה הראשונה וזאת על מנת לצמצם את פערי השפה והתרבות באמצעות לימודי עברית ואנגלית, יישומי המחשב ועוד. מדוברות המכללה נמסר: "כל התוכניות הפדגוגיות במכללה נלמדות בשפה העברית, ועם זאת, אכן נעשים מאמצים לחומרים פרסומיים ואינפורמטיביים לפלטפורמות הדיגיטליות השונות בשלוש שפות".

שילוט חדש בבניין חמש, שלוש שפות. צילום: רמון שגב

 

אודות רמון חיים שגב

המלצת קריאה

פרס ישראל 2018: פרס לחיזוק האתוס הצבאי בחברה מיליטריסטית

איך קורה שמרים פרץ, שבניה נהרגו בשירותם הצבאי, זכאית לפרס ישראל? היא היתה זוכה בו גם אם הם לא היו נהרגים? הפרס הזה הוא עדות לשתי הפרות הקדושות שמעיבות על החברה בישראל: הדת והצבא // דעה