משפחת נתניהו. בביקורם ביפן, ב-2014. צילום: קובי גדעון/ לע"מ. In the Photo

הקלטות משפחת נתניהו: התקשורת פוגעת בכולנו

התקשורת בוחרת לעסוק בתפל במסווה של "אחריות ציבורית" ומפרסמת הקלטות שלא תורמות למאבק נגד ראש הממשלה, אלא רק נותנות לו כוח // דעה 

לא מעניין אותי שיאיר נתניהו הלך לזונות ובטח לא ששרה צעקה לפני תשע שנים. לא כי אלו מעשים שאני מקדשת, אלא מהסיבה הברורה שפרסומם לא מקדם אותי לשום מקום. זה לא סוד שהתקשורת הישראלית נתפסת כשמאלנית ולכן היא לא מחבבת במיוחד את אדון ראש הממשלה, אבל הפעם היא פוגעת בכולנו. פוגעת בכל האזרחים שכבר שנים יוצאים לרחובות ומנסים להביא לשינוי ולהחליף את השלטון. למה? כי היא בוחרת להתעסק בתפל ולא בעיקר. היא בוחרת לפרסם כל מיני הקלטות סרק במסווה של "אחריות ציבורית".

מכירים את האגדה על ה"זאב, זאב"? אז זו בדיוק הסיטואציה בה אנו נמצאים. התקשורת קוראת "זאב, זאב" על דברים מינוריים, שאמנם עוברים את הגבול לפי אמות המוסר שלי, אך הם לא מהווים את "הקש ששבר את גב הגמל". וכשהוא יגיע, הקש הזה, כבר לא יהיה מי שיבוא להציל אותנו. כך היא גורמת לצד הימני במדינה, זה שבחר בנתניהו למנהיגו, לאנטגוניזם טוטאלי. מאותו רגע המדרון חלקלק, כיוון שרבים כבר מטילים ספק בכל מה שהתקשורת מציגה להם. וכך כל הטענות האמיתיות שהועלו בשנים האחרונות נגד משפחת נתניהו מתגמדות ואף נשכחות מציבור בוחריו. פתאום, כל ההאשמות הקונקרטיות כנגד נתניהו הופכות לחלק מההשתלחות של התקשרות בו ולא להאשמות אמיתיות ורלוונטיות. התוצאה, בנקודה הזאת שלנו כחברה – היא בלתי הפיכה.

במקום לראות את התקופה הזאת כהזדמנות לגשר על השסע החברתי, מפני שרבים "התפכחו" והבינו שביבי אינו ישר כמו סרגל, התקשורת רק מחזקת את הפערים בין שני צדי המתרס. פערים שכבר חיים ובועטים בתוכנו וחרוטים לנו עמוק בתת-מודע. לא צריך להלהיט אותם ובטח שלא להעמיק אותם וזה מה שההקלטות האלה עושות, גם אם לא באופן מכוון. אני סטודנטית לתקשורת כשתחום ההתמחות שלי הוא עיתונות. אני מאמינה במקצוע ובתרומתו למין האנושי, אבל יודעת כבר כמה כוח יש לתקשורת. היא בוחרת מה להציג לנו, איך ומתי ולמעשה כך מצליחה להבנות לנו מציאות מסוימת. לכן התקשורת צריכה להבין שברגע שהיא מפיצה מידע שלילי על משפחת נתניהו היא לא משיגה דבר. לא באמת, כי הרי זו עיתונות צהובה ותו לא.

ולא רק זה, הן מעלות נושאים של חדירה לפרטיות ושימוש לא ראוי בחופש הביטוי. שרים רבים יוצאים להגנתו של נתניהו וטוענים שהתקשורת הפעם הרחיקה לכת. האם אנחנו מוכנים לצעד הבא שלהם? שפתאום יתחילו לעלות לנו הצעות חוק שיגבילו את חופש הביטוי. אם אני זוכרת נכון, בכל יום שבת, עדיין מתאגדת לה חבורת "גב האומה" בפריים-טיים ומעבירה ביקורת סאטירית נוקבת אך אמיתית על המצב במדינה בכלל ועל חברי כנסת ובהם ראש הממשלה בפרט. ברגע שיתחילו להגביל את חופש הביטוי, גם התוכניות האלה יאבדו את הלגיטימציה שלהן ולא יוכלו לאתגר את לוח השידורים. וזהו בדיוק העתיד שלנו. אם חוק כמו זה המונע מהמשטרה להגיש המלצות בתום החקירה עלה, זה ממש השלב הבא בו אנחנו נמצאים. שלילת כוחם של המוסדות המבקרים של המדינה: המשטרה והתקשורת.

אני לא תומכת בביבי כראש ממשלה ולא תופסת ממשפחת נתניהו כמשפחה אשר מייצגת אותי ואת המדינה שלי בצורה ראויה. אבל הדרך למחות נגדם היא לא על ידי השתלחות תקשורתית מיותרת שלא מקדמת אותנו לשום מקום. לדעתי זה בדיוק השלב בו אנחנו אמורים לעצור ולחשב מסלול מחדש, כי כך לא נביא לשינוי אמיתי ורק נהיה ברגרסיה, וזו תוצאה שאני פשוט לא מוכנה לקבל.

אודות ירדן בוראה

ירדן בוראה
ילידת 1991. במקור מגבעת עדה וכעת מתגוררת בקיבוץ כפר עזה עם מרקו הכלב שלי.

המלצת קריאה

פרס ישראל 2018: פרס לחיזוק האתוס הצבאי בחברה מיליטריסטית

איך קורה שמרים פרץ, שבניה נהרגו בשירותם הצבאי, זכאית לפרס ישראל? היא היתה זוכה בו גם אם הם לא היו נהרגים? הפרס הזה הוא עדות לשתי הפרות הקדושות שמעיבות על החברה בישראל: הדת והצבא // דעה