גבעה 69. קצת נוף, הרבה היסטוריה. צילום: חן רבי
גבעה 69. קצת נוף, הרבה היסטוריה. צילום: חן רבי

הסקרנות שהובילה לטיול: מה מסתתר מאחורי גבעה 69?

לא מדובר במסלול מאתגר ולא טיפוס למטיבי לכת. "גבעה 69" היא מקום שלימד אותי שיעור נוסף על התכונה המועילה ביותר של האדם – סקרנות 

"הפעם כן". זה מה שאמרתי לעצמי ברגע שעשיתי את הבחירה. זו השנה השלישית והאחרונה של לימודיי בדרום. כל סופ"ש אני בוחר לחזור לבית הוריי דרך הקו המחבר בין קיבוץ מפלסים לנס ציונה שייחקק במוחי לנצח. ברוב הפעמים אני בוחר בכביש 4 לכיוון צפון, כביש יעיל ומהיר אך גם אפור ומשעמם. לעתים, ברגעים בהם אני זקוק להשראה ורוגע, אני בוחר ב-232 הקסום. בכל פעם שאני מחליט לחזור בדרך זו, אני חולף על פני שלט קטן שמסקרן אותי כבר יותר משנתיים – "גבעה 69". תמיד אני מביט בשלט וממשיך הלאה, וממלמל לעצמי בכל פעם: "אני אעצור שם מתישהו". בשבוע שעבר, ברגע בו הייתי זקוק להשראה, החלטתי לעצור.

השלט שמוביל לגבעה 69. פנייה עמומה ימינה. צילום: חן רבי
השלט שמוביל לגבעה 69. פנייה עמומה ימינה. צילום: חן רבי

בשנה הראשונה ללימודים, כשהדרכים עוד לא היו ברורות, נעזרתי במכר ותיק ושמו Waze כדי להגיע למכללה. היה זה שילוב של יום גשום ואלגוריתם של אפליקציית ניווט שחשפו אותי לכביש 232. כביש מפותל בעל נוף מרשים שאותו כינתה חברתי ללימודים "שוויצריה הקטנה" וזאת כדי לפאר את הפסטורליות הבלתי נגמרת שמשתקפת ממנו. במרוצת השנים למדנו גם על הבעיות והסכנות של אותו כביש, אבל את זה נשאיר מאחור כרגע.

כביש האפר. הסקרנות גברה עליי. צילום: חן רבי
כביש האפר. הסקרנות גברה עליי. צילום: חן רבי

אז בשיאה של תקופת המבחנים, החלטתי להירגע ולנשום אוויר צח משפלת הארץ. אחרי שבוע קודר במיוחד, הגיחה השמש וסימנה לי את הדרך לפנייה עמומה בין מושב עזרא לקיבוץ ניצנים. משם הסקרנות גברה בקצב סיבובי הגלגלים על כביש העפר. השאלות הפכו לתשובות והעמימות התחלפה בתמונות נהדרות.

למה 69? מצטער לאכזב שאין קשר לתנוחה המפורסמת. המספר מבשר על גובהה של הגבעה – 69 מטרים מעל פני הים. בראש הגבעה ניתן להבחין בשלושה מגדלי מים אותם בנו הבריטים בימי המנדט, באנדרטה לזכר 20 הנופלים בקרב על הגבעה. במלחמת העצמאות שמרו גדוד 51 של חטיבת גבעתי על המקום האסטרטגי מפני הפלישה המצרית. הקרב הקשה הסתיים באבידות מצד כוחותינו וכיבוש מצרי שהסתיים עם סיום המלחמה.

אחד משלושת מגדלי המים שבנו הבריטים ועצי האורן. מקום שקט ופסטורלי. צילום: חן רבי
אחד משלושת מגדלי המים שבנו הבריטים ועצי האורן. מקום שקט ופסטורלי. צילום: חן רבי

בגבעה היפיפייה תוכלו ליהנות מנופי עצי אורן רבים ולבצע אתנחתא של פיקניק צנוע או סתם קפה או תה על אחד מהשולחנות הפרוסים במקום. לאחר מכן, תוכלו לרדת מהגבעה ולהסתובב ב"יער חסה" השופע בפרחים. למקום תוכלו להגיע בעזרת חברכם Waze אם רק תבקשו ממנו להגיע ל"גבעה 69". הפנייה לגבעה בגוגל סטריט וויו:

לאחר עצירה קטנה ומרגיעה המשכתי צפונה לכיוון הבית, נהנה מכך שהסקרנות גברה עליי. עכשיו נשאר לחשוב על היעד הבא שעומד להפתיע אותי. גיליתי מקום בזכות יצר הסקרנות, ומצאתי מקום חדש בזכות היסטוריה ישנה.

השולחנות על הגבעה. אפשר לפתוח בפיקניק או סתם לשתות תה. צילום: חן רבי
יער חסה. תוכלו לרדת מהגבעה להליכה קצרה בין שפע של פרחים. צילום: חן רבי
יער חסה. תוכלו לרדת מהגבעה להליכה קצרה בין שפע של פרחים. צילום: חן רבי

אודות חן רבי

חן רבי
יליד 1991. לצורך הלימודים הדרמתי לקיבוץ מפלסים הישר מבירת השפלה, נס ציונה. כעת, סטודנט שנה ג' לתקשורת במסלול עיתונות. באהבה רבה אני מרכז את פרויקט "פעמונים" וכן את מדור הספורט באגודת הסטודנטים. מגיל 7 ועד יום מותי תתפוס מקום בלבי הקבוצה אותה אני אוהד בכדורגל- הפועל תל אביב. מכור להנאות הקטנות שבחיים. ספורט, טיולים והכלבה שלי גורמים לי לכשכש בזנב ועל הקבר שלי ייכתב "פסימי מבפנים, אופטימי מבחוץ".

המלצת קריאה

"לנצח אחי": אחים שכולים מספרים על אובדן יקיריהם

"להיות אח שכול זה לחשוב עליו כל הזמן... זה להישבר, ולזכור שהוא תמיד דוחף קדימה" - אחיו של ברק דגורקר ז"ל ואחותו של עוז בן מאיר ז"ל מספרים על החיים שאחרי