מושב הדרת נשים בישראל. צילום: דור כהן

“ההפרדה היחידה שאמורה להישאר בחברה היא בשירותים בין נשים לגברים”

אחד המושבים שהתקיימו היום (שלישי) בכנס שדרות לחברה עסק בהדרת נשים בישראל וגרר עמו ויכוחים רבים. ראש בית הספר למשפטים במכללת ספיר, ד”ר יופי תירוש, הנאבקת בבג”ץ נגד הפרדה באקדמיה: “ההפרדה היחידה שאמורה להישאר בחברה היא ההפרדה בשירותים בין נשים לגברים, שגם היא אמורה להיעלם מהעולם. אנחנו חיים בעולם שבו נשים הן כתבות אופנה ולייף סטייל בזמן שגברים הם פרשנים לענייני צבא וביטחון”.

ח”כ מרב מיכאלי מהמחנה הציוני התייצבה לצד תירוש, ואמרה: “המדינה מאפשרת הדרה. החוק ממגדר אותנו – החוק מייצר את ההבחנה בין אשה לגבר, כמו בחופשת לידה – האשה יוצאת לחופשת בת כמה חודשים בזמן שהגבר חוזר לעבודה כאילו לא קרה כלום ביום לפני”.

את המקור לבעיות רבות היא מזהה במבנה הפוליטי המשתנה. “חברי הכנסת כבר לא מצביעים לפי אמונתם, אלא לפי מה שהקואליציה קובעת. ומי מבקש את חוקי ההלכה? הנציגים הגברים שעושים עסקאות עם נתניהו. בחסות המדינה רק גברים קובעים חוקים.  אנחנו 33 חברות כנסת, שזה הכי הרבה שהיה עד היום. מתוך 228 רשויות עומדות רק 6 נשים בראשן, ורק 17% חברות מועצה מכל הארץ”.

תירוש תיארה את התופעה שהתפשטה לאקדמיה ואמרה כי הניסיון להנגיש את ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי בא על חשבון ציבור הנשים. “החרדים דורשים הפרדות מוחלטות באקדמיה וכופים על הנשים צניעות. ואני אומרת, במקום שהדגש על הגוף ועל הצניעות – כל השחקנים מתעסקים בגוף האישה. יש לסרב לגישה שלפיה יש להפריד את האקדמיה כדי להנגיש אותה. יש לסרב לממן כאלה אירועים מופרדים על חשבון משלם המיסים. השוויון הוא ערך של האקסיומה כמו השבת”. מיכאלי הסכימה: “אם המחיר הוא שהחרדים לא יגיעו לאקדמיה – שלא יגיעו. ואני אומרת לכם – הם יבואו. הם באו עוד לפני ההפרדה – הרבנים חוששים מהשילוב”.

יגאל גואטה, לשעבר חבר כנסת מטעם מפלגת ש”ס, שפרש בגלל שהשתתף בחתונה של אחיינו ההומו, אמר: “גם חרדים מרגישים מודרים. אני לא יכול ללכת להצגות כי שם אין צניעות ויש דיבורים על סקס וכדומה”, הסביר גואטה. “השיח החרדי-חילוני היום הוא אלים והפוליטיקאים רק רוכבים עליו. אנחנו צריכים להיות קשובים אחד לשני ואין לי ספק שהבעיה הזאת תיפתר”.

רחלי רושבולד, חסידת גור שעברה פגיעה מינית בילדותה, היא ממקימי ארגון “לא תשתוק” שמהווה בית לנפגעי פגיעה מינית בחברה החרדית. “הרגע המשמעותי בחיי הוא הפגישה עם חבר הכנסת גפני (יהדות התורה), שפניתי אליו בנוגע לעזרה בארגון שהקמתי. גפני ענה לי: ‘אני 27 שנים בכנסת – לא פעלתי ולא אפעל למען עניינים חילוניים כאלה”. הרגשתי כל כך פגועה כי המפלגה שהצבעתי לה – לא רוצה לעזור לי”

עו”ד אוריאל ארליך, שמייצג עתירת חרדים לבג”ץ, הביע עמדה שונה במקצת: “החברה החרדית עוברת תהליכים, אנחנו צריכים לתת להם לקרות – לעודד אותם, לאפיין אותם. אני באופן אישי, אדם דתי ולא חרדי, ואני לא מסכים עם ההפרדה בין נשים לגברים. אבל יש אוכלוסיות המבקשות את ההפרדה המגדרית ואנחנו צריכים להתחשב בהן”.

סטודנטית למשפטים כפאח שלאפלה העירה בדיון לנוכחים: “אני מזדהה עם כל מה שאמרתם על הדתיות, אבל לא דיברתם על הערביות. אני קמה כל יום בבוקר ואומרת ברוך שעשני אישה וברוך שעשני אשה בישראל, אני מרגישה טוב עם עצמי שאני מסתכלת על עזה ועל ירדן אבל שאני מסתכלת על אירופה אני מבינה שיש פה הרבה מה לתקן. אני אוהבת את ישראל ואני רוצה להפוך את המקום הזה למקום טוב יותר ולחנך את הילדים שלי טוב, וכל זה לא היה קורה בלי שהייתי משתלבת בחברה”.

סגור לתגובות.