ניר טל, סטודנט שנה ב’ במסלול הרב-תחומי, בן 28, הוא מועמד רשימת “סברס” לראשות אגודת הסטודנטים במכללת ספיר. בראיון איתו הוא מספר על “סברס”, מערכת הבחירות וההתמודדות מול “דוגרי”.
איך אתה מסכם את הקמפיין עד כה?
לי אישית ממש ממש כיף, מין מסע כזה שבאמת כל הנבחרת שלי הם באמת כמו ילדים בשבילי, באמת אני מרגיש שזה הפרויקט של החיים שלי כרגע. התחלתי את הקמפיין לפני כחודשיים, התקנון אומר שצריך לעזוב (את התפקיד באגודה היוצאת, רח”ש) חודש לפני אז עזבתי לפני כדי להרכיב את הנבחרת. עד עכשיו יש קמפיין ממש טוב, נעשה בצורה מצוינת, בעיקר יחסית לשנה שעברה.
הבחירות לאגודת הסטודנטים: סיקור נרחב ב”ספירלה”
למה בחרת להתמודד?
כל החיים שלי במקומות שהגעתי אליהם הייתי מעורב. בצבא הייתי בקבע ואחרי זה הייתי רכז נוער. לכל מקום שהגעתי אליו הרגשתי שאני רוצה לעשות ולשנות. בכפר “איילים” בשדרות הייתי אחראי לוגיסטיקה והשנה אני אחראי על הצד החברתי בו. נכנסתי לאגודה ואני חושב שמבחינתי זה היה צעד טבעי לרצות להיות בראש האגודה, אני חושב שאעשה את התפקיד הזה על הצד הטוב ביותר.
מתי החלטת להתמודד?
זה לא נפל ביום אחד. פשוט אני מכיר את עצמי ואני יודע שאהיה טוב בתפקיד הזה. אני בשל אליו, יש לי את היכולות לתפקיד, ואני פשוט מת להתחיל עם העשייה.
איזה תפקידים עשית באגודה?
התחלתי בתור רמ”ד רווחה ולאחר כשלושה חודשים הסגן עזב כי הוא סיים ללמוד ואני החלפתי אותו, חן (גרינברג, יו”ר האגודה היוצאת, רח”ש) ביקש ממני.
נראה לך שכוח של יו”ר אגודה הוא משמעותית חזק יותר מסגן?
כמו כל מקום יש את היו”ר שהוא מוביל את הדרך. אני וחן לא אותם אנשים, אני מאד מעריך אותו על הדרך שהוא עשה, אבל אני מתנהל שונה ממנו. חד משמעית אהיה יותר טוב ממנו, לא בגלל שאני חושב שאני בנאדם עם יכולות יותר גבוהות, פשוט כי עברתי שנה באגודה שהוא לא היה בשנה הזאת.
איך גייסת את החבר’ה של הרשימה שלך?
האמת שכל אחד הוא סיפור בפני עצמו, כל אחד בשבילי הוא מיוחד. אנחנו לא חברים, אנחנו לא מכירים מלפני, פשוט עברתי אחד אחד. הגעתי, דיברתי עם אנשים, התייעצתי עם אנשים, בחרתי אותם על פי מה שנכון לתפקיד על פי ההיכרות שלי עם המערכת. הם אנשים שבאו לעשות והם מתאימים לתפקיד בפן המקצועי, לא חברים של חברים.
אמרת שלא הכרת את האנשים בנבחרת שלך לפני, מה זה אומר להכיר עכשיו את הנבחרת שלך?
הבאתי אותם לכפר איילים ועשינו מפגשים ראשונים, משחקי הכרות. יצאנו ביחד, הייתי בבתים של חלק מהם, הם היו אצלי. ערכנו שיחות אישיות שיצרו חברויות. גיליתי אנשים באמת מדהימים. רואים את זה בשטח. אנחנו חבר’ה מאד מגובשים, יש לנו מטרה מול העיניים. אני ממש בטוח בדרך שלנו. זה מרגש.
אתה אומר שעם השנה שהיתה לך כניסיון אז אתה יכול לדעת פחות או יותר מה הדרישות של התפקיד. מבחינת זה המאצ’ינג יותר מדויק?
חד משמעית. אני יודע איזה סוג אנשים צריך, אני יודע מי מתאים ומי לא. תראה, בארבע שנים האחרונות שלושה יו”ר של האגודה היו מתקשורת. ומה שקורה שתקשורת זה תואר חזק במכללה, זה חברים של חברים, לא כזה מסובך להיבחר אם אתה מתקשורת.
איך היית רוצה שהשבוע הזה ייראה בשבוע בחירות?
הייתי שמח להמשיך בקו של טוהר הבחירות נקרא לזה, שבסך הכל הוא עובר בסדר גמור. אני שומע אנשים השנה שהם מבסוטים מהבחירות, מי שהכיר את שנה שעברה שהיה קצת יותר אגרסיבי ונכנסו לפסים יותר אישיים.
זו אגב החלטה שלכם שהבחירות השנה לא יראו כמו שנה שעברה, בינך לבין אבירם?
לא. אני חושב שזה עניין של אופי. אני חושב שאבירם הוא אחלה בחור. בחיים לא הייתי נכנס למשהו כמו שנה שעברה.
איזה עוד יתרון נותן לך הניסיון?
זה ללמוד את התפקיד, זה ללמוד את המערכת, זה לקבוע פגישות עם כל הסובבים ולהבין מה האינטראקציה ולמי פונים. אני לא צריך את זה. מהיום הראשון שמתחיל אני מתחיל את העשייה.
חן גרינברג, לפני שהיה יו”ר, הוא היה באגודה?
הוא היה קצת באגודה, אבל שוב, אהיה הרבה יותר טוב ממנו. אני בתוך המערכת, המנכ”לית מכירה אותי, אני מכיר את הקב”ט, אני מכיר את האנשים, את שער הנגב, את שדרות. יש פה הזדמנות שלא מגיעה הרבה, פעם בחמש שנים עולה מישהו מתוך המערכת ורוצה להיבחר. בתקשורת יש משפחתיות כזאת, יש לזה כוח, ועובדה שבשלוש שנים האחרונות מי שנבחר הוא מתקשורת. יש פה איזה הזדמנות אחרת של מישהו מהמערכת להיכנס. כשאני אבחר אני לא אראה בעיניים.
