רומי נוימרק. מתוך שידורי "כאן"

ילדת המבחנה הראשונה בעולם חוגגת 40, הישראלית – 36

4 שנים אחרי ההפריה החוץ-גופית הראשונה בהיסטוריה, נולדה רומי נוימרק – ילדת המבחנה הראשונה בארץ ולימים מגישה ב"כאן". בשיחה עם "ספירלה", מתארת נוימרק את הילדות וההתבגרות לתוך עולם התקשורת. וגם: רופא בכיר מסביר איך זה בדיוק עובד ומהם אחוזי ההצלחה בישראל

מאת איליה יגורוב

לואיז בראון נולדה ב-25 ביולי 1978 בבית החולים בעיר אולדהם שבצפון-מערב אנגליה – לידה שנרשמה בהיסטוריה. בראון היתה התינוקת הראשונה שנולדה מהפריה חוץ-גופית לאחר שהוריה ניסו להרות במשך כתשע שנים עד המצאת שיטת ההפריה הייחודית על ידי ד"ר רוברט אדוארדס. מאז, מיליוני אנשים בעולם חייבים לו את חייהם בצורה זו או אחרת, כאשר כאחוז אחד מכל הילדים בעולם המערבי נולדים מדי שנה מהפריה חוץ-גופית. אחת מהן היא רומי נוימרק, שנולדה ארבע שנים אחרי בראון, והפכה לישראלית הראשונה שנולדה בהפריה חוץ גופית. 40 שנה אחרי ההפריה הראשונה, נוימרק – עיתונאית ומגישה בערוץ "כאן" – מספרת ל"ספירלה" על החיים בישראל כילדת המבחנה הראשונה והפיכתה לאשת תקשורת בכירה.

איך גילית על זה? ובאיזה גיל?

"אני לא זוכרת אירוע מסוים שבו גילו לי את זה, זה משהו שגדל איתי".

איך סיפרת את זה לחברים? הרי זה לא היה משהו מוכר, יכולה לספר על החוויה?

"בתור ילדה, החברים שלי לא ממש התעניינו בזה, אתה יודע זה תמיד היה סיפור של ההורים שהתרגשו. פעם תיאור "ילד מבחנה" היה כינוי גנאי. עם השנים, הבנתי כמה זה משמעותי לתת עזרה לזוגות שהם עקרים, אז זה מעולם לא דבק בי ואף פעם לא נפגעתי מזה תור ילדה".

החשיפה שלך לתקשורת בגיל מוקדם תרמה להתפתחות שלך כאשת תקשורת מובילה בישראל?

"קודם כל, תודה על המחמאה. אני מניחה שכן, אני חושבת שזה כן חידד אצלי חושים ביקורתיים לא בגלל עצם החשיפה, בגיל צעיר יחסית מאחורי הקלעים".

העולם הזה עניין אותך?

"לא יודעת להגיד אם זה עניין אותי בזמן אמת. אבל בדיעבד, יכול להיות שבגלל שהייתי באור הזרקורים וגם מאחורי הקלעים בגיל צעיר מאוד, הבנתי מוקדם שלא כל מה שאומרים בתקשורת או כתוב בעיתון הוא בהכרח נכון ומדויק. למשל, האם לילדה בת 5 יכול להיות משהו חכם יותר להגיד לעולם מאשר חוקרים בתחום ההפריה החוץ-גופית? כנראה שלא, אבל רק היא תוכל לעשות כותרת פנטסטית כמו: "ילדת המבחנה הראשונה מדברת". זה עשה אותי צרכנית ביקורתית יותר של מידע ובהמשך אולי גם עיתונאית יותר טובה".

ד"ר אליהו לויטס, מנהל היחידה לפוריות והפריה החוץ-גופית בבית חולים סורוקה, הוא מהמומחים הגדולים בארץ בתחומו. ד"ר לויטס אומר כי ההשערה היא שכעשרה אחוזים מכל האוכלוסייה בשלב כזה או אחר פונים לעזרה של רופא פוריות. "כמובן שלא כולם מגיעים בסוף להפריה חוץ גופית – זה המהלך הכי מסובך בכל העניין הזה", הוא אומר. לדבריו הייחודיות בטיפול בישראל היא בכך שהוא ניתן בחינם עד שלזוג יש שני ילדים. זאת בשונה מרוב המדינות, בהן השירות הזה יקר מאוד. "בארה"ב "אתה כן יכול לקבל טיפול אם יש לך דלקת גרון, זה כלול בסל, אבל טיפולי פוריות לא. צריך לשלם גם את הרופא, הטיפול, התרופות, הכול. בישראל גם בביטוח בסיסי. במדינות אחרות אדם שצריך פוריות ואין לו כסף – אין לו אפשרות".

מה מבחינת אחוזי ההצלחה בישראל?

"דומים לעולם המערבי. מדינת ישראל, בגלל הזמינות הגבוהה, יש גם הרבה אנשים שאחוזי ההצלחה שלהם נמוכים מלכתחילה, אבל מגיעים לטיפול, כי זה חינם. לעומת מדינות אחרות שאנשים לא רוצים לשלם על משהו שהסיכויים שלו נמוכים ולכן לא מגיעים. כשאתה מכניס אנשים שהסיכויים שלהם גבוהים ביחד עם אנשים שהסיכויים שלהם נמוכים – ישראל במקום קצת יותר נמוך. אם תיקח רק את הסיכויים הגבוהים אתה תראה שאנחנו מצוינים".

אתה מכיר את הביקורת על הפן הכלכלי של הנושא, שהמדינה מממנת, ויש את הזווית השמרנית של בחירת מין העובר.

"קודם כל זה נכון, המדינה משלמת הרבה, אבל המדינה כנראה גם החליטה לתת לזה גיבוי, כי כנראה שמדינת ישראל רוצה שאנשים יביאו כמה שיותר ילדים, נכון? כמו כל דבר, מדינה עושה את העדפות שלה – בן גוריון אמר שנושא הילדים הוא משהו חשוב וצריך לעזור. ברור שזה עולה הרבה. מי שיש לה שתי בנות והיא רוצה בן, או שלושה בנים והיא רוצה בת, המדינה לא מאוד נוטה לבוא לקראת האנשים האלה, ויש צורך לפנות לוועדה במשרד הבריאות והיא מחליטה למי לאשר ולמי לא. כמובן שזה שונה אם יש סיבה רפואית, למשל, יש מחלה שבעקבותיה כל הבנים חולים אז יעזרו לאישה להביא בנות ולהפך. אין לנו נטייה לעשות שינויים דמוגרפיים".

ישנם אולי פיתוחים שעוד רגע צריכים לפרוץ בתחום?

"ללא ספק, לדוגמה, אבחנה טרום השרשה. העובר עובר מבחן לפני שהוא מגיע לרחם האישה, עובר בגודל גרגיר חול, עובר בדיקה וניתן לומר מבחינה גנטית אם העובר פגוע או לא. אישה מקבלת עובר היא כבר יודעת לא רק את המין, היא יודעת גם שהוא לא פגוע גנטית. נשים ילדו ילדים בריאים, כי לא בריאים לא ייכנסו לרחם, זה דבר חשוב. ההפריה החוץ גופית עוברת השקה עם תחומים נוספים כגון אונקולוגיה – רפואת הסרטן. גבר שחלה והוא נדרש לעשות טיפולים כימותרפיים, חומר שמרעיל לא רק את הסרטן גם את הזרע. אנו משמרים להם אותו, שמים במקרר. אפשר לעשות גם לנשים – שימור פוריות, גם אישה שהיא נאלצת לעבור כימותרפיה יכולה לבוא אלינו. משמרים לה את הביציות אצלנו כדי להצליח להביא ילדים, זה דברים שמאוד חשובים לקהל הרחב, חשוב שידעו שהשירות הזה קיים אצלנו. זה חשוב לתת את האינפורמציה הזאת, זה מעודד מאוד ואנחנו רואים אנשים שחוזרים אלינו מהמחלה שלהם ואנחנו יכולים לעזור להם".

איך נוצר "ילד מבחנה"

ההפריה החוץ גופית נועדה תחילה להתגבר על בעיות פוריות נשיות הקשורות לחצוצרות ולשחלות. בהמשך, עם התפתחות הרפואה, גברים עם בעיות זרע גם השתמשו באופציה זו. כיום הטיפולים מתקדמים בהרבה: החל מפונדקאות עד לנשאי נגיף ה-HIV, ישנה אפשרות לבחור במין העובר ולמנוע מעבר של מחלות גנטיות בעזרת אבחון טרום עוברי. ההפריה החוץ גופית נחשבת לטיפול מסובך במעבדה – הזרע הטרי לא יכול להפרות ביצית בתנאי מעבדה; שואבים את הביצית מחלקים אותן לבשלות ולא בשלות, חמש שעות לאחר השאיבה מפרים את הזרע התקין ביותר שניתן למצוא ומזריקים אותו לתוך הביצית. אם הזרע או הביצית מעורבבים מוקדם מדי הפריה לא  תתרחש.

שלושה עד חמישה ימים לאחר החיבור והגדילה במעבדה קורה למעשה הדבר האמיתי – החזרת עוברים. סיכוי הקליטה של העובר ברחם מחושב על ידי נוסחה התלויה בגיל האישה – ככל שהגיל גדול יותר כך כמות העוברים תגדל, וכך גם גדלים סיכויי ההצלחה. לפני שניגשים לתהליך בודקים את כל האפשרויות האחרות בגלל עלותו היקרה של ההליך, הסיכונים והסיבוכים. כמו הריון מרובה עוברים, מומים מולדים, לידה מוקדמת והיווצרות קרישי דם אצל האישה בעקבות גירוי השחלות.

אודות מערכת ספירלה

מערכת ספירלה
מערכת עיתונאית בלתי תלויה המורכבת מסטודנטים במסלול עיתונות במכללת ספיר. יש לכם סיפור טוב עבורנו? פנו אלינו בפייסבוק או ב-newspirala@gmail.com

המלצת קריאה

שטח הפקר: מתחילת השנה נהרגו 28 פועלי בניין

מנתונים שהתפרסמו ב"קו לעובד"  עולה כי בסך הכל נפצעו 111 פועלים בדרגות פציעה בינוני-קשה מתחילת השנה. עו"ד ישראל אסל: "אף אחד לא רוצה לרשום שמות של קבלנים, זה יכול להתגלגל לכדי תביעות השתקה"