זו תחושה שנדמה שכל אישה יכולה להזדהות איתה, הדריכות הזו שאנו מרגישות בכל פעם שאנחנו הולכות לבד ברחוב חשוך. החשש מכל קול צעדים שנשמע מאחורינו, מכל צללית של גבר שמתקרבת ממול. קל להבין את התחושה הזאת במציאות שבה נשים עוברות הטרדות מיניות במרחב הציבורי מ ...
מחאת הצוותים הרפואיים, ששבתו ברחבי הארץ במחאה על האלימות כלפיהם, הגיעה היום גם לבית החולים הציבורי אסותא באשדוד: כארבעים אנשי צוות התכנסו ברחבה המרכזית של בניין האשפוז. בתמיכת הנהלת בית החולים, מחו הרופאים, האחיות, אנשי הסיעוד וכוח העזר כשהם מניפים ש ...
את ג' אני פוגש בביתה ביום שישי בצהריים. היא בדיוק מכניסה פיצה לתנור, מתיישבת בסלון ומציתה סיגריה. "זו הפעם הראשונה שאני חושפת את הסיפור שלי בפני אדם שהוא לא מטפל", היא מספרת ומתחילה לבכות. לבסוף ג' נושמת עמוק, מנגבת את דמעותיה בשרוול ומבקשת: "קדימה, ...
אלימות בחיי היום-יום לפעמים מתבטאת באלימות ברשת, אבל האם זה עובד לשני הכיוונים? האם המעשים יכולים לשקף את המצב בעולם האמיתי? בכלל לא בטוח // דעה
עשרות סטודנטים מחו על הרס הבתים אתמול בכפר והאירועים האלימים שהגיעו בעקבותיו. המסר: לא להריסה, כן להכרה – רוצים לחיות בשלום ובביטחון
לטל סיגרון נמאס לשמוע ביציע המזרחי את השירים “שיישרף לכם הכפר” ו”מוחמד מת”. זו לא הקבוצה שהוא גדל עליה, אז הוא מבקש שיחזירו לו אותה // דעה
‘הכתובת הייתה על הקיר’ הוא משפט שנשמע לעיתים קרובות מדי – בעיקר כשמדובר ברצח של נשים. משתתפות מחאת “שתיקה רועמת” יצאו בשבוע שעבר אל הרחוב הירושלמי לעורר נשים וגברים לפני שיהיה מאוחר מדי
גם אחרי סיום עונתה השביעית, תוכנית הטלוויזיה הכי שנויה במחלוקת מסרבת לרדת מהכותרות, ומותירה אותנו עם השאלה: האם היא אכן מטיחה בנו את כל האמת בפרצוף, או שזו בסך הכל מסחטת רייטינג משומנת היטב | ביקורת טלוויזיה
העצרת לזכר יצחק רבין הפכה מזמן לממרק המצפון האולטימטיבי. בערב בוכים ומבטיחים לעצמנו שנהיה יותר טובים – ובבוקר שאחרי חוזרים לכרסם ביסודות הדמוקרטיה | דעה
20 שנה אחרי רצח ראש הממשלה לשעבר, הציג ‘אוהל זכור’ שהוקם במכללת ספיר תמונת ראי קשה של החברה הישראלית ואילץ את המבקרים להתעמת עם שאלות חשובות על עתידה