בית סהר, אילוסטרציה. ייראה די דומה גם בעוד עשור

שב”ס 2028: אזיקים אלקטרוניים ומאסרים ארוכים

איך צריכים להיראות בתי הכלא בישראל בעוד עשור, האם אמצעים טכנולוגיים יכולים להחליף מאסר בפועל ואיך ניתן להסביר את הקשר בין משך המאסר לסיכוי לשיקום – פאנל שנערך בכנס שדרות הרחק מאור הזרקורים עסק בקהל יעד שלא זוכה לסיקור יתר: אסירים. במושב, שנערך לפני כשבועיים במכללת ספיר, התארחו דליה דורנר, שופטת העליון לשעבר ונשיאת מועצת העיתונות, בכירים בעבר ובהווה בשירות בתי הסוהר (שב”ס), אקדמאים ומאור סלומון, אסיר לשעבר ומדריך נגמלים בהווה.

לדברי תת גונדר עו”ד יוכי גנסין, היועצת המשפטית של שירות בתי סוהר, הבעיה המרכזית בתנאי הכליאה כיום נעוצה בקושי ליישם את המלצות ועדת דורנר. בין היתר המליצה הוועדה, להקצות לכל אסיר 4 מ”ר בתא, כאשר כיום הממוצע עומד על קצת יותר מ-3 מ”ר. לפי גנסין, כדי לתקן את הפער יש להפחית 6,000 אסירים מתוך 18,590 אסירים כיום (6,075 ביטחוניים, 10,933 פליליים ו-1,193 מבקשי מקלט).

הפתרון להפחתת העומס מבתי הכלא מורכב משני חלקים: הראשון מבוסס על הניסוי באזיקים אלקטרוניים והשני הוא בניית בתי כלא חדשים. השימוש באזיק יאפשר לשחרר למעצר בית אסירים שהורשעו בעבירות קלות או כאלה שהורשעו לראשונה בחייהם ובכך להקל על שב”ס וגם להפחית את הנזק הנפשי לעבריין. תפיסה זאת נשענת על ההנחה כי אסיר שהורשע בעבירות קלות וריצה עונש מאסר יגדיל משמעותית את סיכוייו של אותו אדם לחזור לפשע לאחר שחרורו.

מימין לשמאל: תג”ד עו”ד יוכי גנסין, פרופ’ באדי חסייסי, השופטת בדימוס דליה דורנר, מר’ מאור סלומון

למרות כל היתרונות , המהלך עדיין לא נכנס בצורה רחבה מאחר והוא “מוסיף עבודה לשופטים”. הנתון שמבהיר את העניין הוא חוסר השימוש של המדינה באזיקים לאחר שנרכשו 750 אזיקים אלקטרוניים, אך רק 450 עבריינים “זכו” להשתמש בהם. רק ב-2017 נשפטו 1,587 איש לעד שנת מאסר – כך שחלקם יכלו לנהל חיים עם אזיק אלקטרוני מחוץ לכותלי בתי הסוהר.

עד כמה שזה נשמע פרדוקסלי, דבר נוסף שמפריע לשיקום של אסירים הוא זמן מועט בכלא. מנתוני שב”ס עולה כי ב-2017 נעצרו 49,188 איש, כאשר 30,200 (61%) מהם שוחררו כעבור ימים, 15,000 תוך 24 שעות ועוד 15,200 תוך שלושה עד שישה ימים. בפועל, נשפטו למאסר 10,630 איש. הנושא נדון גם בדו”ח ועדת דורנר, שציין כי ועדות שחרור ומאסרים קצרים מונעים משב”ס לעשות את תפקידם השיקומי. לטענת דורנר, מאסרים קצרים רק יסלילו צעירים להשתייך לכנופיות בהמשך חייהם. בעיני סולומון, מדריך קבוצת נגמלים מסמים שריצה עונש מאסר בפועל, יש חשיבות מכרעת לתהליך השיקום בכלא. לדבריו, תוכניות השיקום בכלא עזרו לו להיגמל סופית מסמים וסייעו לו להימנע מחזרה לפשיעה בתקופה שאחרי שחרור ממאסר.

סגור לתגובות.