נשים שנולדו ללא רחם, השתלת רחם, הדרת הקהילה הטרנסית והיריון עם רחם מושתל. כל הנושאים הללו מתכנסים במחקר אחד של ד”ר לימור מעודד-דנון מאוניברסיטת בר אילן. המחקר “רחם זמני: על המשמעות של רחם, זמן והורות ביולוגית בתהליך השתלת הרחם” הוצג היום (רביעי) לראשונה בכנס האגודה הסוציולוגית ה-52 שמתארח במכללת ספיר. בשיחה עם “ספירלה”, מספרת מעודד-דנון על מה הוביל אותה למחקר ועל מורכבות הנושא.
כנס הסוציולוגיה בספיר | עדכונים שוטפים
למה החלטת לחקור את הנושא?
“לא מדברים על התחום הזה מספיק. אנשים שנולדו עם גוף אינטרסקסואלי (אנשים עם איברי מין אשר אינם תואמים את זהותם החיצונית – א”ל) בדרך כלל חיים בהסתרה. אותם אנשים מתרגלים כבר מגיל צעיר שההורים והחברה בחוץ מנסים כל הזמן ‘לנרמל’ ולסדר את הגוף שלהם, שיהיה נורמטיבי. אבל מה המשמעות של נורמטיבי? מי קובע?”
מעודד-דנון מסבירה כי במרכז המחקר שלה ניצבות נשים שמכונות “רוקיטנסקיות”, כלומר שיש להן תסמונת מאייר-רוקיטנסקי. מדובר על תסמונת בספקטרום הכללי של אינטרסקס – אלו נשים שנולדות עם חוסר חלקי באברי מין נשיים. “הן נולדות ללא רחם, יש להן נרתיק חלקי או שבכלל אין נרתיק”, מסבירה החוקרת.
אף שהשתלת הרחם הראשונה היתה בשנת 1931 בגרמניה, רק בשנים האחרונות החל התחום להתפתח, ובשנת 2014 נערכו כמה ניסויים של השתלות רחם בשוודיה. “התחילו עם תשע נשים, שמתוכן שמונה הן רוקיטנסקיות. הלידה הראשונה של אישה רוקיטנסקית התרחשה גם כן באותה שנה”, אומרת מעודד-דנון. מבחינת הרפואה, השתלה מוצלחת נמדדת על ידי כמה מדדים: “המרכיבים העיקריים הם שהגוף לא ידחה את ההשתלה. לצד זאת בודקים יעילות של תרופות על האישה, אם וסת מופיעה כחודשיים-שלושה אחרי ההשתלה ומשם גם קליטה של היריון – היריון במעקב מלא ולידה”.
מה את בודקת במחקר?
“אני בודקת את השיח הקיים בנושא ומהם הגבולות שלו, איך תופסים את הגוף בכלל ואת הרחם בפרט. אני חוקרת איך תופסים את הקשר בין גוף ומגדר בהקשר הזה ואיזו אוכלוסייה מדירים ומכילים”. לטענת מעודד-דנון “קיימת התעלמות מההיסטוריה של הניתוחים וההשתלות שהיו לפני הניסוי בשוודיה”.
נקודה חשובה נוספת שאליה מתייחסת מעודד-דנון במחקרה היא למי מותר ואסור לתרום רחם, ולקבל תרומה של רחם. “עצם זה שלא מאפשרים לטרנסג’נדרים להשתתף בניסוי השתלת הרחם מראה את תחימת הקשר בין רחם לאישה”, אומרת מעודד-דנון. “היום גבר טרנס שנולד כאישה, שלא מעוניין להשתמש ברחם שלו ואפילו מעוניין לתרום אותו – לא יכול לשמש כתורם. בניסוי יש דרישה רק לאישה שהיא אישה מבחינה גנטית: כרומוזום XX, נולדה כאישה, וגם אם זה לא נאמר באופן ישיר – האישה צריכה להיות בזוגיות הטרוסקסואלית”, מוסיפה החוקרת. לדברי מעודד-דנון, תרומת הרחם יכולה להגיע מאישה חיה או מאישה שמתה.
המחקר עדיין בתהליך?
“כן. במחקר ישנן שלוש נשים רוקיטנסקיות מקהילות שונות, שמחכות להשתלת רחם כבר שבע שנים”, אומרת מעודד-דנון. שתיים מהן קוראות לנשים שמוכנות לתרום ושיש להן ילדים ושהן מתחת לגיל 50 לפנות אליהן לקבל פרטים בטלפון 054-2625262.
