לרגע אפשר להתבלבל ולחשוב שהסצנה ההזויה לקוחה מסרט פעולה דל תקציב או אולי קטע מעוד כתבה מדאיגה של אוהד חמו על התסיסה במחנות הפליטים בגדה. אך אל לנו להתבלבל, המקרה אירע באולם אירועים מפואר בירושלים לעיני כול. בתיעוד המזעזע נראים אורחי החתונה, צעירים ומבוגרים, מניפים בגאווה כלי נשק – סכינים, אקדחים ואפילו רובים של צה”ל – שמועברים ביניהם כלאחר יד. ברגע השיא, תמונתו של עלי דוואבשה מונפת אל על ולצידה בקבוק תבערה. אם לא די בכך, האורחים הזועמים נועצים שוב ושוב סכינים שלופות ומושחזות בתמונת הפעוט, שהוצת למוות בשנתו ביחד עם בני משפחתו, בפיגוע שהתרחש בכפר דומא.
החגיגות בחתונה באו בתגובה לשמועות שהופצו על עינויים לכאורה שעוברים החשודים ברצח משפחת דוואבשה. השמועות התפשטו כמו אש בשדה קוצים, אחרי שתודלקו על ידי בנצי גופשטיין ואיתמר בן גביר. על רקע הקובלנות שהשמיעו השניים מעל לכל במה אפשרית, התעוררה בציונות הדתית תמיכה מחודשת בחשודים, שלוותה בהפגנות והשמצות קשות מנשוא כנגד אנשי ביטחון ובביקורת חריפה שהופנתה כלפי השב”כ.
האירוע המזעזע הוא המשך ישיר להסתה בלתי מרוסנת של גורמים בימין הקיצוני שמפעילים טרור במטרה לכרסם ביציבותה של הדמוקרטיה הישראלית. הקבוצות הקיצוניות הללו שואבות את כוחן הן מפסוקי הלכה המצווים למעשי נקם באויב, וזוכים לתמיכה ולעידוד מורלי בצורה של פרשנות מחודשת שמעניקים רבנים בציונות הדתית לכתבי הקודש, והן בשל העובדה שמדינת ישראל, במשך שנים, העלימה עין בסמוי ובגלוי מצמיחתם של תאי טרור אזוריים שהיא מאבדת בהם אחיזה, בזמן שהם הופכים למערב פרוע של ממש. בדומה לכך, גם התקשורת לא חפה מאשמה. היא שהדביקה בהלצה ובקריצה לקבוצה הקיצונית את הכינוי ‘נוער הגבעות’ – כאילו היה מדובר בבני עשרה תמימים, שכל יהבם לשטות בכוחות הביטחון כבמעשה קונדס קליל וילדותי.
סרטון חתונת השנאה מתווסף לפיגוע החמור שאירע בכפר ביתילו בסמוך לרמאללה, שרק בנס מראות הזוועה מדומא לא חזרו בו שנית, לאחר שרימוני גז הושלכו לביתו של זוג צעיר בכפר. ואולם, האירועים הללו ממחישים יותר מכל את הקרע העמוק שנוצר בתוך הכיפה הסרוגה, אלה שבמשך שנים הציגו חזית אחידה. נפתלי בנט, אחד מבניה המוצלחים של הציונות הדתית, מוכה שוק על ירך ובעיני רוחם של הקיצוניים הפך לאויב האומה. לזכותו ייאמר שהוא מגנה בצורה חדה וברורה את אירועי הטרור האחרונים של הקיצוניים במחנהו, ומגבה ללא סייג את כוחות הביטחון.
האירועים האחרונים הם הוכחה ניצחת לסכנה התמידית המרחפת מעל הדמוקרטיה הישראלית. החברה הישראלית, בדומה לחברות שסועות אחרות, מתבוססת בתוך עצמה ומחפשת פתרונות למצבה העגום. במרוצת השנים הפכה הציונות הדתית לקונצנזוס בציבוריות הישראלית, והצמיחה כמה מבניה הטובים ביותר של הארץ הזו. יחד עם זאת, אותה ציונות דתית הקימה הלכה למעשה את קני הטרור היהודי שמאיימים להמיט עלינו חורבן. מקבלי ההחלטות צריכים להפסיק להתהלך בין טיפות הדם, הם חייבים לגדוע את המחלה הממארת שמאיימת על קיומנו בעודה באיבה – רק כך נצליח למנוע את צמיחתם של הברוך גולדשטיינים הבאים.
בתמונה הראשית – שר החינוך נפתלי בנט ברגע של משבר. צילום: אייל גטו
