מאת שיר בדר
אף על פי שצה”ל מאפשר שילוב טרנסג’נדרים בשירות הצבאי וממן טיפולים עבורם, ולמרות שהוא מקבל שבחים על כך בשיחות עם טרנסים שהתגייסו, דובר צה”ל לא אישר את השתתפותו של חייל טרנסג’נדר בכתבה של סטודנטיות עבור פרויקט גמר במסלול עיתונות במחלקה לתקשורת במכללת ספיר. הכתבה שעוסקת ביחס (החיובי ברובו) של הצבא לחיילים טרנסים שהתחילו את הליך ההתאמה המגדרי במהלך שירותם הצבאי, הייתה אמורה לכלול שלושה מרואיינים – שניים שכבר השתחררו מהצבא ואחד שעדיין משרת. אולם בפנייה לדובר צה”ל לאשר את הריאיון לחייל שעדיין משרת בצבא, נתקלנו בספירלה בתגובה תמוהה.
במהלך השיחות הארוכות בין מערכת ספירלה לבין דובר צה”ל, התעקשו בדוברות צה”ל לדעת על אופי הכתבה ואת פרטיהם של שני המרואיינים הנוספים – אזרחים שהשתחררו מצה”ל ב-2021 וב-2022. ברגע האחרון לאחר התייעצות נוספת עם יועצת הרמטכ”ל לענייני מגדר החליטו בדוברות למנוע את השתתפות החייל. לאחר שדרשנו לקבל את הסיבה לכך, עלתה הטענה כי השיח על הטיפולים והריאיון עם חייל טרנסג’נדר הם “נושא רגיש”.
מתקפות נגד טרנסג’נדרים
השאלה המתבקשת היא מדוע הנושא נחשב כרגיש? ומאיזו סיבה יש לדובר צה”ל למנוע ריאיון? ההשערה העיקרית שעלתה במהלך התחקיר היא פוליטיקה וכסף. צה”ל מקבל מימון ממשרד האוצר, שכיום העומד בראשו הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ שידוע בהתנגדותו לקהילה הגאה בכלל ולקהילה הטרנסית בפרט והתבטא רבות כנגדה. כך למשל ב-2019 התבטא השר נגד השילוב של טרנסג’נדרים בצה”ל: “בפעם הבאה כשבצה”ל יבואו לבקש תוספות לתקציב הביטחון נשאל כמה ה’הישגים’ המרשימים האלה עולים לנו”.
באגודת הלהט”ב מחזקים את ההשערה שמדובר בחששות מול ההתקפות שצה”ל מתמודד איתן מאז הקמת הממשלה. לדברי אמיר משה, דובר האגודה: “בשנה האחרונה יש שיח מכיוונים דתיים או שמרניים על האם הצבא צריך לסבסד תהליך התאמה מגדרית ועל שילוב חיילים על הקשת הטרנסית”. עם זאת, לדבריו לא מדובר במניע להט”בפובי, אלא ברצון להגן על החיילים וכדי להימנע מתגובות: “זה מתוך הגנה על קהילה מוחלשת שנמצאת תחת התקפה והגנה על הטיפולים שמקבלים בצבא שהציבור הישראלי תופס אותם כשנויים במחלוקת בשנה וחצי האחרונות”, אומר משה.
גם שני המרואיינים שמשתתפים בכתבה המדוברת, לוסי יהושע (25) שהשתחררה ב-2022 ועמית בורשטיין (23) שהשתחרר ב-2021, הגיבו לטענה הזו של דובר צה”ל בתמיהה: לוסי יהושע: “אין לי שום מושג ואין שום סיבה הגיונית שדובר צה”ל לא יאשר דבר כזה. כל עוד יש הסכמה של המרואיין לא אמורה להיות בעיה. הוא גם לא מדבר על דברים שעוברים על חוקי הצנזורה”.
האם לדעתך יש סיבה שצה”ל לא רוצה שיידעו שיש לו חיילים שעוברים תהליך שינוי מגדרי?
“אין סיבה הגיונית לזה. זה משהו שדיברו עליו כל כך הרבה פעמים פומבית, שזה מוזר שדווקא במקרה הזה לא מאשרים”.
עמית בורשטיין: “אני חושב שבצה”ל לעתים קרובות מעדיפים לצנזר לגמרי משהו מאשר להעביר תוכן שעלול לגרום לביקורת כלשהי, לפגוע בתדמית של צה”ל, או שסתם לא בא להם לאשר. יכול להיות שהם פשוט לא רצו שתתפרסם ביקורת שלילית על ההתנהלות של צה”ל מול חיילים טרנסים. הם לא רצו בכלל שיהיה מצב של ‘להסתכן’ שמישהו יגיד משהו וזה יעבור בעריכה. זה לא חייב להיות קשור לתוכן האמיתי – פשוט לא בא להם שזאת תהיה אופציה”.
עמית בורשטיין: “בצה”ל לעיתים קרובות מעדיפים לצנזר לגמרי משהו מאשר להעביר תוכן שעלול לגרום לביקורת כלשהי, לפגוע בתדמית של צה”ל”
זו אינה הפעם הראשונה שצה”ל מנסה להסתיר את חייליו הטרנסים; מקרה נוסף שפורסם בעיתון “מעריב” ונחשף לראשונה בערוץ 10 בשנת 2017 מספר על כך שצה”ל ביטל בחירה בחיילת טרנסג’נדרית למצטיינת הנשיא וחזר בו לאחר שזו הגישה קבילה כנגד מפקדיה. דובר צה”ל דאז טען כי זו הייתה “החלטה מקצועית”. מקורב למשתתפים באירוע סיפר למערכת ספירלה כי המידע בחשיפת ערוץ 10 ומעריב אינו מדויק: “ידוע לי שהיא לא הגישה קבילה כנגד המפקדים שלה, אלא היא קבלה את ראש אכ”א. המינוי שלה להיות מצטיינת נשיא עבר את כל הצינורות עד למפקד חיל האוויר – וראש אכ”א ביטל את המינוי בגלל ‘פגיעה ברגשות'”.
דובר צה”ל בחר שלא להגיב לנאמר בכתבה.
