אהבה וזוגיות בתקופת נגיף הקורונה.  אילוסטרציה. צילום: רועי יצחק

Kiss Me… כבר 12!

סילבסטר, שנה אזרחית חדשה או נובי גוד – החוגגות והחוגגים התאספו נרגשים כדי לקבל את פניה של שנת 2016. אבל מי לעזאזל הפך את “נשיקת חצות” הפומבית לגולת הכותרת של הערב ואפילו למסורת? בעיניי, האקט הפומבי הזה מזכיר לפעמים סצנה מקומדיה אמריקאית זולה – כזו שמביך אפילו להודות שצפית בה.

אז לראשונה ב-16 השנים האחרונות, החלטתי גם אני לעשות מעשה: יצאתי בערב השנה האזרחית החדשה, מצויד במצלמה ביד אחת, בת זוג ביד השנייה ותקווה להבין סוף סוף מה כל כך מיוחד בחגיגות השנה החדשה – או לפחות לצלם כמה תמונות יפות של רגעי אהבה משותפים.

המסע שלי התחיל ב-23:15 במונית שלקחה אותי ואת זוגתי שתחיה ליעד הנכסף – הטיילת של אילת. זוגות מכל עבר העיפו מבטים מתוחים בשעון, המתינו לרגע שבו יראה 00:00 כדי להתנשק. כאילו שעד אז מישהו מנע מהם את התענוג. בקיצור, ככה זה נראה:

IMG_0020
כמו סצנה מ’היומן’. צילום: רועי יצחק
זה לא הגיל זה התרגיל (צילום: רועי יצחק)
זה לא הגיל זה התרגיל. צילום: רועי יצחק
באהבה אין חוקים (צילום: רעות נחליאלי)
באהבה אין חוקים. צילום: רעות נחליאלי
סלפסילבסטר: מי נהנה יותר? (צילום:רועי יצחק)
סלפסילבסטר: מי נהנה יותר? צילום:רועי יצחק
עוד רגע זה קורה (צילום: רועי יצחק)
רגע לפני. צילום: רועי יצחק
הבאתי לך זר....נשקי אותי (צילום: רועי יצחק)
זר תמורת נשיקה? צילום: רועי יצחק
קצת הגזמנו (צילום: אבירם לוי)
קצת הגזמנו. צילום: אבירם לוי
חיכיתי ליום הזה כל השנה (צילום: אבירם לוי)
חיכיתי ליום הזה כל השנה. צילום: אבירם לוי
(צילום: אבירם לוי)
את סבבה והכל, רק איך קוראים לך? צילום: אבירם לוי
(צילום: רועי יצחק)
1+1: נשיקה שהיא מצווה. צילום: רועי יצחק
איך נפלו גיבורים (צילום: אייל יצחק)
איך נפלו גיבורים. צילום: אייל יצחק

עכשיו, כשהחגיגות מאחוריי, אני מודה שאני עדיין נוטה לראות את הדברים מנקודת מבט די צינית. ועדיין, כשהרגש התגנב, מצאתי גם אני את עצמי משתף פעולה עם מחול הנשיקות הזה. המזל שלי הוא שזוגתי גם רואה את הדברים מנקודת המבט שלי ולמרות המסיבה המדהימה, האווירה והאנרגיות – את הנשיקה של 2017 אנחנו ככל הנראה נחלוק אחד עם השנייה, ולא עם זרים ומצלמות.

סגור לתגובות.