*הערת המערכת: האירועים שבהם הכתבה עוסקת התקיימו לפני פרוץ המלחמה עם איראן*
ביום שלישי, 3 ביוני, בהפסקה הגדולה שבין 11:45-12:30, התקיים במכללה אירוע חגיגי לציון חודש הגאווה. הכיכר המרכזית הפכה לזירת חג צבעונית, עם דגלי גאווה, מוזיקה, הופעות ואווירה קהילתית. את האירוע יזמו תא האחווה הגאה במכללה בשיתוף אגודת הסטודנטים והסטודנטיות, במטרה לקדם נראות להט”בית בקמפוס ולאפשר מרחב חופשי ושוויוני לסטודנטים מהקהילה ומחוצה לה.
בין הדוכנים והצלמים, בלטו הופעתה של מלכת הדראג עליזה וון ג’ורה, והדיג’יי דניאל מריומה, חבר הקהילה. במקום חולקו ארטיקים, מניפות ומדבקות לצועדים ולחוגגים, והיו פודטראקים מגוונים שהציעו אוכל לנוכחים.
פז דניאל, סטודנטית לעבודה סוציאלית בשנה ג’ ויושבת ראש התא, סיפרה כי הרעיון היה “לשים את הקהילה במרכז הבמה – לא בבר בצד, אלא בכיכר הראשית של הקמפוס, איפה שכולם רואים ושותפים”. לדבריה, גם צוות הספקים שנבחר לאירוע כלל חברים מהקהילה, מתוך מטרה לחזק זהות ולתת במה לעשייה להט”בית.
למרות ההשתתפות המרשימה, דניאל מודה שציפתה לתמיכה רחבה יותר מהסטודנטים. “לא כולם מרגישים שזה מדבר אליהם וזה לגיטימי, אבל הייתי שמחה לראות יותר נוכחות ותמיכה, הייתה היערכות ל-800 סטודנטים ובכיכר עצמה היו פחות מ-100 סטודנטים. חשוב שהקמפוס יהיה מרחב שמכיל את כולנו – לא רק ביום אחד בשנה”.
דניאל גם התייחסה למקרה שבו דגלי הגאווה שנתלו בקמפוס הוסרו לקראת אירוע אחר שהתקיים במכללה של יום התרבות הבדואית, ולא הוחזרו כמתוכנן. “זה סימפטום לבעיה רחבה יותר – תמיכה בקהילה לא מסתכמת באירוע חד-פעמי, אלא צריכה להיות נוכחת כל השנה. אין לנו ביקורת כלפי אגודת הסטודנטים כי הם עזרו לנו להרים הפקה מדהימה, זה עניין של חוסר בהירות על כך שהיה אירוע נוסף באותו היום, אבל לא היה מי שיעזור לנו להחזיר את כל הדגלים”.
בנוסף, דניאל מספרת על תקריות הומופוביות, כשהיא וחבריה מהתא הגאה מצאו דגלים שתלו לכבוד האירוע זרוקים בפח. כמו כן, אזיקון שהחזיק דגל גאווה ענק שנתלה על בניין 4 נחתך. “למה שמישהו יעשה את זה?”, היא תוהה, ומבקשת להעביר מסר: “אם אתם חלק מהקהילה – אנחנו כאן בשבילכם. ואם לא – תצטרפו, תתמכו, תיתנו יד למאבק נגד תקריות הומופוביות ומקרים גזעניים כלפי הקהילה, למען קמפוס בטוח, שוויוני ומכיל יותר לכולם”.
