חלפו יותר משנתיים מאז הסתיים מבצע “צוק איתן” ועדיין ישנם חקלאים שלא קיבלו את מלוא הפיצויים שהובטחו להם. 850 חקלאים מדרום הארץ הגישו תביעה לפיצויים לאחר המבצע, בשל הנזק הישיר או העקיף שנגרם לשטח שלהם. רבים מהם טוענים כי במס רכוש לא פעלו בצורה שיטתית ומאורגנת ועל כן התעכב התהליך ונגרר לאורך זמן רב. שייקה שקד, 65, חקלאי מנתיב העשרה מסביר: “אני לא יודע אם זה בזדון, בשגגה או שככה עובדים הדברים, אבל זה זועק לשמיים שמשהו לא תקין בשיטה”.
בין התקנות שגובשו בוועדת הכספים של הכנסת, הוחלט כי כבר בימים שלאחר תום המבצע יוכלו חקלאים להגיש תביעה לתשלום מקדמה. חלקם עשו זאת וקיבלו את תשלום המקדמה, אך לאחר מכן נדרשו על ידי מס רכוש להחזירה כולל ריבית והצמדה – בטענה כי חלק מהחקלאים הפריזו בהערכת סכום הפיצויים לו הם זכאים. חבר הכנסת ויושב ראש המועצה האזורית אשכול לשעבר, חיים ילין, טוען ש”בגלל קומץ חקלאים שניפחו דוחות, ובכך הכתימו את רוב החקלאים, מס הרכוש התנהל בחוסר אמון כללי כלפי כולם. לצערי זה הוביל לעיכוב רב בתשלום פיצויים לחלק מהתובעים, פיצויים אשר מגיעים להם כחוק”.
תוכנית הפיצויים שגיבשה ועדת הכספים אפשרה לחקלאים שחלקתם נמצאת במרחק של 40-0 ק”מ מהגדר להגיש תביעה למס רכוש. הגדרת גודל הפיצויים נקבעה לפי סוג הנזק שנגרם לחקלאי כתוצאה מהמבצע, ולפיכך בחר את המסלול המתאים להגשת התביעה. המסלול הירוק הוא מסלול מהיר יחסית המאפשר לקבל פיצויים על סמך המחזורים בחודשים יולי-אוגוסט בשנים שקדמו ללחימה. המסלול האדום הוא מסלול המציע טיפול פרטני במקרים חריגים שבהם הנזק היה גדול ודרש טיפול מעמיק יותר. בנוסף, הוגדר כי חקלאים שהמשק שלהם נמצא במרחק של עד 7 ק”מ מהגדר יקבלו מקדמה בגובה של 80% ממחזורי יולי-אוגוסט, ומי שמשקו נמצא במרחק של 20-7 ק”מ מהגבול יקבל מקדמה של 50% מאותם מחזורים.
בפועל, הדברים היו מורכבים יותר וביקורת רבה הושמעה על התנהלות מס הרכוש. בוועדה לביקורת המדינה בראשותה של חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד), הועלו טענות רבות המצביעות על התנהלות קלוקלת, שהביאה לחלוקת פיצויים לא שוויונית. שקד מסביר כי כנראה חלק מהחקלאים הבינו את השיטה וניצלו אותי כדי לקבל יותר, בעוד שאחרים פעלו כשורה ויצאו מופסדים. “יוצא שבשיטה הזאת של העבודה שלהם, יש אנשים שיכול להיות שקיבלו כסף שלא מגיע להם, וישנם לא מעט שהגיע להם פיצוי גדול יותר ולא זכו לקבל אותו”. ליאור קטרי, מנהל הוועדה החקלאית אשכול מסביר כי בניגוד למבצעים הקודמים, לאחר צוק איתן הוחלט להעניק פיצויים לפי מחזורים קודמים כמו בשאר העסקים. הבעיה בהחלטה זו, לדבריו, נובעת מהעובדה כי שיטה זו לא מותאמת לענף החקלאות. “זה לא רלוונטי לחקלאים, כי יש כל הזמן תנודות במחירים ושינויים בגידול כל עונה והשפעות של מזג אוויר. אין מחזורים קבועים בחקלאות, אבל בכל זאת זו ההחלטה שקיבלו”.
שמאי אחד, 850 חקלאים
לאלה שהגישו תביעה במסלול האדום, הדורש בדיקת שמאי והערכה פרטנית של הנזק בשטח, הדבר היה מורכב אפילו יותר. שמאי אחד בלבד היה אמון על כל הסוגיה הזאת, מה שכמובן מנע ממנו להגיע בזמן לכל השטחים הדורשים טיפול פרטני. התוצאה היא הערכת נזקים בשלב מאוחר מדי במסגרתה לא ניתן לתת הערכה מדויקת, שכן בזמן שחלף שוקמו השטחים שנפגעו והוחלפו בגידולים חדשים. שקד מספר כי הגיש את התביעה שלו מיד לאחר סיום המבצע ב-2014, אך השמאי הגיע להערכת הנזקים בספטמבר 2015. “הספקתי בינתיים לעקור את הנזקים, לגדל מחדש, ואני כבר עוקר את מה שגידלתי מאז”. הוא מוסיף, “אני חי מהיד לפה, במיוחד שנפלתי על שנה בה הכפלתי את המשק ואת ההוצאות, אני זקוק לכל שקל ואין לי זמן לחכות לאף אחד”. ילין מתייחס לבעייתיות הזאת ואומר כי “החקלאים נקלעו לתסבוכת ביורוקרטית שמקשה עליהם לקבל את המגיע להם כחוק וזאת בשל התנהלות בעייתית של קרן מס רכוש כלפיהם”. ברשות המסים דחו את הביקורת על היקף העבודה של השמאי מטעמם. “רוב התביעות במסלול האדום הוגשו כ-5-4 חודשים לאחר הלחימה, כך שמועד הגעת השמאי לא היה רלוונטי. שנית, בדיקת נזקים עקיפים נטענים בגין ‘אי קטיף’ לרוב צריכה להיבדק לאחר תום תקופת הגידול”.
לגבי תוכנית הפיצויים אותה גיבשה ועדת הכספים לא היו מחלוקות, אך הטענות הן שמס רכוש, שהיה אחראי למימוש התכנית, כשל בתפקידו. אלהרר טוענת כי “רשות המס פועלת בצורה ‘יבשה’ ופה הכשל המהותי. גם את החוק והנהלים היבשים יש לעשות עם רגישות והבנה, כך שאם יש חקלאי שטוען לנזק מעבר למסמכים שהוצגו לשמאי, צריך לראות את הבעיה בעיניים”. היא מוסיפה כי בוועדה לביקורת המדינה הובלו שני דברים עיקריים מול מנהל רשות המסים משה אשר: 1. להעביר את מי שנפסל במסלול הירוק, למסלול האדום. 2. החשיבות של שליחת שמאי בזמן אמת. יתרה מכך, יש הסבורים כי בפעם הבאה יש להעביר את תפקיד הגוף המבצע ממס רכוש לגוף אחר. “היישום של רשות המסים היה גרוע מאד. מאד חובבני ומדובר על המון כסף” טוען שקד, וקטרי מסכים עם דעתו וחושב שיש ליטול את האחריות ממס רכוש.
מרשות המסים נמסר בתגובה כי “הטיפול בכ-97% מהתביעות של חקלאים בגין ‘צוק איתן’ הסתיים ושולם בגינן פיצויים בסכום של 116 מיליון שקל. בעניינן של התביעות הבודדות שנותרו פתוחות נערכת התדיינות עם החקלאים ולכן טרם התקבלה החלטה בעניינם”. באשר למקדמות שנדרשו חלק מהחקלאים להחזיר, נמסר “המקדמות ששולמו לעסקים, ובכלל זה לחקלאים, בגין נזק עקיף, שולמו בהתאם לתקנות, בהסתמך על הצהרת התובעים בתביעה שהוגשה. כאשר לאחר בדיקה הסתבר שהתביעה לא עמדה בכללים שנקבעו בתקנות, נדרשו התובעים להחזיר את ההפרש. ככלל, לכל התובעים עומדת הזכות לערער על ההחלטה”.
