פורום האקלים הישראלי שהוקם ביוזמת הנשיא יצחק הרצוג הוא שיתוף הפעולה הראשון בנושא שמשלב כוחות אקדמיים ואנשי חברה אזרחית. מדובר במיזם משותף של בית הנשיא וארגון הגג של הארגונים הסביבתיים, “חיים וסביבה“, הפועל בהתנדבות על מנת לתמוך ביוזמות שיקדמו שינויי מדיניות משמעותיים בסוגיות הליבה של משבר האקלים. היוזמות מתבצעות במסגרת אשכולות שעוסקים בתחומי האנרגיה, המזון, החינוך ועוד. המניע ברור: חוסר הידע של הציבור הרחב לגבי ההשלכות הפוטנציאליות של משבר האקלים והקשר שלהן להתנהגות האנושית, מביאים לאדישות לנושא.
אחד הנושאים המרכזיים שנידונים באשכול החינוך היא יוזמת “אקלים לכל סטודנט” במערכת ההשכלה הגבוהה. היוזמה מדברת על קורס בחירה שמשקף את הבעיה הבוערת של העידן הנוכחי מנקודת מבט רב-תחומית. הקורס אמור להיות מונגש לכלל הלומדים במוסדות האקדמיים. “המטרה היא שכל סטודנט שעובר במערכת ההשכלה הגבוהה יכיר את האתגר שנקרא משבר האקלים”, מסביר יו”ר פורום האקלים והח”כ לשעבר דב חנין.
היוזמה נולדה מקורס שמתקיים היום באוניברסיטת תל אביב, שאותו יזמו ראש בית הספר לפילוסופיה פרופ’ רות רונן, עם פרופ’ קולין פרייס, מרכז האקלים ולפני כן ראש בית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטה. עד כה למדו בקורס כ-3,000 סטודנטים בחמשת הסמסטרים שבהם הוא מוצע לפקולטות השונות. פרופ’ רונן מסבירה כי המשובים החיוביים שקיבלו מכלל הסטודנטים והמורים שלמדו בו נתנה להם את המוטיבציה להציע אותו גם לאוניברסיטאות ומכללות אחרות.
לדבריה, התזה שעומדת מאחורי בניית הקורס היא “שמשבר האקלים הוא בעיה שנוגעת בכל היבט של החיים, ונוגעת בכל תחומי הידע”. חנין מוסיף כי הנגשת הנושא בצורה שעוסקת בכל תחומי החיים הופכת את הקורס לרלוונטי לציבור רחב. “משבר האקלים איננו בלעדי למדענים”, הוא אומר.
רונן מסבירה שכשהחלה להתעניין במשבר האקלים, היה לה ברור שאנו רחוקים מפתרון, בין היתר בגלל תפיסת המשבר כבעיה מרוחקת שעוסקים בה אנשי מקצוע בלבד: “חושבים על משבר האקלים כבעיה של המדע, שמתוקשרת באמצעות שפה מדעית. בבחינת, המדע מאבחן אותה והוא גם זה שיפתור אותה. היה לי ברור שזו תפיסה לא נכונה שגורמת לתופעות של ריחוק, הכחשה והטלת ספק. השיח על משבר האקלים הוא לא ידע נסתר שרק מדענים אמורים להבין אותו. צריך לחשוב על משבר האקלים והסביבה גם דרך משבר הדמוקרטיה, משברים פוליטיים, דמוגרפיים וכלכליים. זה גם משבר שמשתקף בצורות החשיבה שהורגלנו אליהן ושבר בבסיס היחסים של האדם עם הטבע. מדובר במשבר אדיר ממדים שמאיים על קיום האנושות”.
עיון בסילבוס מציג קורס ייחודי בישראל, שמשלב עיסוק במשבר האקלים הן מתחומים המדע המדויק והן מתחומי מדעי החברה והרוח. בהתאם, הקורס דן בהשפעת שינויי האקלים על מערכות אקולוגיות כמו גם בקשר בין פעילות האדם לפליטות גזי החממה, באינטרסים הכלכליים שמאחורי הכחשת אקלים ובשאלה מתי החלה ההפרדה בין האדם לטבע.
אף שעל פניו נראה כי היוזמה דורשת בעיקר רצון של נשיאי אוניברסיטאות וראשי פקולטות, ניכר שלא קל להעביר את הקורס לשאר המוסדות האקדמיים. “הקורס שנבנה באוניברסיטת תל אביב מתאים לפרופיל הסטודנטים שלה”, אומר חנין. “ייתכן שהקורס שנבנה שם יוצא מתוך נקודת הנחה שלסטודנטים קיים ידע מדעי מסוים, שאולי הוא לא מתאים לפרופיל הסטודנטים של מוסדות אחרים”.
אולם קיימים גם חסמים משמעותיים נוספים בדרך ליצירת קורס מותאם לפרופילים השונים של הסטודנטים. המשמעותי ביותר שעומד בפני חברי הפורום הוא אישורן של הפקולטות השונות. חנין מסביר שנשיא אוניברסיטה בישראל לא יכול לאשר קורס אקדמי על דעת עצמו, גם אם הוא מאוד מעוניין בכך. המערכת האקדמית בנויה מפקולטות ומרצים שצריכים גם הם לאשר מהלכים מסוג זה. במקרים רבים, צוותי ההוראה יעדיפו להפחית עומס בנושא שלכאורה אינו רלוונטי לתחום ההכשרה שלהם. אולם בכך הם מפספסים תמונה גדולה יותר: ללא הבנת משבר האקלים והשלכותיו על האנושות כולה, יהפכו אותן התמחויות בעוד עשור או כמה עשורים ללא רלוונטיות.
ההתאחדות הסטודנטים עובדת גם היא בשיתוף פעולה עם יוזמת “אקלים לכל סטודנט”. גורם בהתאחדות מציין כי צוות החינוך האקלימי נמצא בעיצומו של תהליך הטמעת קורסים בנושאי קיימות במוסדות השונים. “בחלק מהמוסדות האקדמיים הייתה היענות גבוהה לקידום היוזמה”, הוא טוען.
כמו כן נדרשת התאמה לשונית כדי להנגיש קורס כזה לסטודנטים דוברי ערבית או שפות אחרות, מאחר שהתוכן מורכב ומקצועי וראוי שיותאם גם למי שאינם דוברי עברית.
כאמור, פורום האקלים פנה באופן מסודר לראשי האוניברסיטאות אבל הפרויקט עדיין לא מצליח להתקדם. “זה תקוע בין היתר גם בגלל המצב הפוליטי (אין יו”ר קבוע למועצה להשכלה גבוהה כבר יותר משלוש שנים, א”ס)”, אומרת פרופ’ רונן. “בנוסף, אני יכולה להבין שיש בעיה כשראשי פקולטות מנגישים קורס של אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטת אריאל, או בכלל למוסדות אחרים. זה לא עובר בקלות”.
חרף הקשיים שהיא מתארת, נראה שהיוזמה שקרמה עור וגידים באוניברסיטת תל אביב דווקא מתפשטת במידה מסוימת לקמפוסים נוספים. באוניברסיטת בן גוריון, למשל, ללא קשר ליוזמות פורום האקלים בנושא, כבר שלוש שנים מועבר קורס אקלים על ידי ד”ר אבנר גרוס מהמחלקה לגיאוגרפיה וקיימות, והוא מיועד ופתוח לכלל הפקולטות באוניברסיטה. גרוס, שעושה זאת מיוזמתו האישית, מסביר שהקורס ממוקד בדיסציפלינה של מדעי הסביבה אך דן גם בסוגיות הכלכליות והפוליטיות של האופן שבו מנוהל המשבר בישראל ובזירה הבינלאומית.
בשנה האחרונה שינה בית הספר לקיימות בבן גוריון את שמו ל”בית הספר לקיימות ושינויי אקלים”. הוא מתפקד כמסגרת על-פקולטית המחברת את המדענים של האוניברסיטה לחוקרים מתחומי דעת שונים לצורך מחקרים רב-תחומיים.
בתגובה לפניית הפורום נמסר מהאוניברסיטה העברית: “השנה פתחנו חטיבה ב’קיימות, אקלים וחברה’, המוצעת לתואר ראשון בחמש הפקולטות העיוניות (רוח, חברה, עו”ס, מינהל עסקים ומשפטים). עקב פתיחת החטיבה מוצעים קורסים רבים חדשים. חלקם מוצעים כאבני פינה. הסרטים של ‘מעלה וחצי’ – הנגשת ידע בתחום שינויי האקלים על ידי פרופסורים לקהל הרחב בעברית – נערכו והועלו לרשת. כמו כן, תוכניות לתואר שני בתחום הסביבה ניתנות כבר שנים תחת בית הספר ללימודים מתקדמים בסביבה וכעת עוברות ריענון וחידוש לקראת תשפ”ד.
“באוניברסיטה קיימו בסמסטר האחרון יום אקלים שכלל פעילות של אגודת הסטודנטים יחד עם פאנל שבו נאם נשיא הפורום דב חנין. האוניברסיטה מקיימת גם שיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון תחת יוזמה הכוללת קולות קוראים ומחקרים משותפים בנושא. כמו כן, האוניברסיטה החלה שיתוף פעולה עם אוניברסיטת חיפה לגבי יצירת תוכנית של קורסים במדעי הרוח וקיימות הכוללת שיתוף פעולה עם מרצים מחו”ל”.
מאוניברסיטת חיפה נמסר: “הקורס ‘משבר האקלים – האתגר הגדול של זמננו’ מועבר זו השנה השלישית לכלל תלמידי התואר הראשון באוניברסיטה. בקורס משתתפים סטודנטים רבים מתחומי דעת מגוונים. בנוסף, החל משנת הלימודים תשפ”ד, כל סטודנט באוניברסיטה יחויב בהשלמת קורס מקוון על אודות ‘משברי האקלים והסביבה – אתגרים ופתרונות'”.
