ליטל מצויינים, בת 27 ממושב הודיה, לומדת שנה שלישית קרמינולוגיה וסוציולוגיה במכללת אשקלון, ועובדת כבר שש שנים כמדריכת סנפלינג בחברת “המרום”.
“הגעתי לתחום הספורט האתגרי דרך בן דוד שלי”, היא מספרת. “בהתחלה עבדתי בתור פקידה ובעקבות מחסור במדריכים הוצע לי להתחיל לעבוד בשטח”.
היא נענתה להצעה ועברה קורס לעבודה בגובה וקורס סנפלינג במשך שלושה חודשים. במסגרת תפקידה היא תלויה באוויר. “פעמיים בחודש אני והצוות שלי עולים על גגות של קניונים ותולים שלטי חוצות. אנחנו עולים עם כל הציוד, שהוא יחסית כבד, פורקים, ותולים, כשרק חבל מחזיק אותנו. העבודה מאוד מאתגרת, דינמית ומשתנה”.
מצויינים החלה לעבוד בתחום הרבה לפני שהפכה לסטודנטית. העבודה בגבהים היא שגרמה לה לבחור בקרמינולוגיה וסוציולוגיה, והיא מוצאת קשר בין העבודה לתחום לימודיה. “אני עובדת עם נוער בסיכון”, היא מסבירה, “אנחנו עוזרים להם, באמצעות הסנפלינג, להתמודד עם פחדים. עובדים איתם על פחד מגובה, על פחד מכל מכשול, עוזרים להם לשנות את הגישה. הרי כולם מפחדים בסופו של דבר. הלימודים עוזרים לי כי הם לימדו אותי דברים שלא ידעתי על כל הנושא הזה”.
מצויינים עובדת שלושה ימים בשבוע (שלישי, חמישי, שישי). “מבחינה כספית העבודה מאוד מתגמלת”, היא אומרת. “אני יכולה להגיע לאלף שקלים ביום בגלל תוספת סיכון. כל מדריך עם תעודה שאני מצרפת אליי לפעילות, מקבל 400-450 שקלים ליום, לא כולל נסיעות. העבודה בסנפלינג, בשטח, נמשכת שעתיים. אבל בגלל שסגרו פה באזור אתרים, אנחנו נאלצים לנסוע יותר רחוק. ועדיין הכסף משתלם”.
יחד עם זה, לא פשוט לה לתמרן בין הלימודים לעבודה, ולעתים היא נאלצת לוותר על אחד מהם. “יש לי עוד שלושה סמינריונים להגיש ועדיין לא התחלתי”, היא מספרת. “יש מבחן אחד שלא עשיתי מועד א’, כי לא יכולתי להפסיד עבודה. יש סמינריונים משנה שעברה שלקח לי המון זמן לסיים, כי הייתי חייבת להיות בעבודה”.
ולפעמים זה להפך: “פרוייקטים בעבודה שאי אפשר לדחות, זה יותר קשה. הרבה פעמים לא הגעתי. צריך למצוא מחליף, שזה תהליך, ואם זה לא מסתדר, אז מבטלים פרויקט וזה גורם לך להפסיד כסף”.
*
ניקוי חלונות בבניין הגבוה בעולם
