

סטודנטים מהמחלקה לתקשורת במכללת ספיר מילאו ביום חמישי, 30 באפריל את שטחי קיבוץ מפלסים. בעוד הסטודנטים ממסלול עיתונות בעידן הדיגיטלי ראיינו, סיקרו וצילמו, אלה ממסלול רדיו ופודקאסטים הקימו אולפן רדיו מאולתר לשעת שידור ברדיו “קול הנגב”.
שעת השידור כללה ראיונות על הקיבוץ בצל השבעה באוקטובר. אלינור סבן ושירי שוורץ, סטודנטיות במסלול, ראיינו את מ’ שסירב להזדהות בשמו המלא. אפשר לגלות כי הוא בן לוותיקי הקיבוץ ואיש שפעל לקידום ההתיישבות בעוטף – מ’ סיפר כי הביא לקיבוץ 467 משפחות לפני המלחמה. המראיינות הכינו את עצמן לראיון טעון, כיוון שידעו כי מ’ שינה את האידיאולוגיה שלו בעקבות המלחמה.
“האמנו שאפשר לחיות בשלום עם הפלסטינים”, אמר מ’ בשידור. הוא הסביר כי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר הובילה אותו להתפכחות מהאמונה בדו-קיום. לדבריו, למרות שהקיבוץ חזר לתפקוד מלא, המציאות הביטחונית מחייבת כיום גישה שונה לחלוטין. הוא הדגיש כי תהליך השיקום דורש הכרה בכך שהשכנים מעבר לגדר אינם מעוניינים בשלום, וציין כי כעת הוא מרכז את מאמציו בבנייה מחודשת של הקהילה.
“הוא אמר לנו בראיון שיש לו חרטה מסוימת”, ספירה אלינור. “האידיאולוגיה שלו הייתה מאוד ברורה: ‘נחייה בשלום עם הפלסטינים’ – ואז הגיע 7 באוקטובר. הוא הביא לקיבוץ כל כך הרבה משפחות, למרות שהוא לא יכול היה לדעת, זו תחושה קשה”. השתיים סיכמו: “היה כבוד גדול לראיין את מ’ ותמיד טוב לפגוש אנשים שעושים עבודה משמעותית. היה טוב להכין את התחקיר, ולהעביר שידור בפעם הראשונה בשידור חי – זו חוויה משמעותית”.

ביטחון הישוב היהודי
סטודנט נוסף, גוני ברקן, ראיין את משה קפלן, רכז הביטחון של הקיבוץ, שהיה חלק ממערך ההגנה הקיבוץ בזמן טבח 7 באוקטובר. קפלן חלק עם גוני את החששות שלו, אך גם את השמחה על כך שהיום הקיבוץ במקום טוב יותר.
“אני חושב שעוטף עזה כרגע, למרות הטראומה שחווינו, הוא המקום הכי בטוח בארץ”, אמר קפלן. אך גם הוא, כמו מ’, מרגיש שמשהו השתנה. “כשהייתי ילד אמרו לי ‘כשתגדל לא יהיה צבא’. עכשיו אני אומר לנכד שלי – שהוא אמנם בן חודשיים ולא מבין כרגע, אבל אני אומר לו: ‘כשתגדל, יהיה צבא’. אין לי ספק שהצד השני לא הופך להיות חובב ציון – לא בעזה, לא בצפון ולא באיראן. כל עוד לא נגיע להישגים מאוד ברורים ומשמעותיים, אנחנו עדיין נצטרך לחיות על חרבנו”.
“דיברתי איתו בעיקר על איך שהוא רואה את העתיד פה בקיבוץ, הוא אומנם אמר דברים שיכולים להיות שנויים במחלוקת, אבל הוא לא נפל לקלישאות”, שיתף גוני לאחר הריאיון. זה היה נורא מלמד עבורי להעביר את הריאיון הזה בשידור חי”.

בין שחיקת החזית לקריסת העורף
הראיונות בסדנה הפגישו את הסטודנטים מספיר לא רק עם ותיקי הקיבוץ, אלא גם עם בני גילם. אביר מתתיהו ויועד לכמן אירחו את דוד אהרוני, סטודנט במכללת אשקלון שמשרת במילואים במפלסים, לשיחה על מילואים, ספסל הלימודים והשילוב ביניהם.
“שאלנו אותו על החוויה שלו”, מספר אביר. “הוא אמר שהוא רוצה להמשיך לתרום למדינה אבל קשה לו. כבר אי אפשר לנצל יותר את הנכונות שלנו המילואימניקים כי זה באמת מקשה כבר ברמה שאנשים יקרסו והמצב בעורף יהיה יותר קשה ממה שהמצב בחזית”.
עיתונות עם שליחות חברתית
דנה לוי ושניר הרוש, סטודנטיות בפרויקט של מסלול הרדיו ראיינו את מאי ספדי – סטודנטית שנה ב’ במסלול עיתונות בעידן הדיגיטלי, המסלול המקביל, שגם בו משתתפים הסטודנטים בפרויקט סיקור קיבוץ מפלסים. מאי מכינה כתבת וידאו על ארכיון הקיבוץ.
דנה, שבחרה לראיין את מאי, מספרת על החברות הטובה שלהן. דנה שיתפה שהן חולקות דירה בשדרות ושהיא רואה את העשייה של מאי – עשייה שאותה רוצה דנה להביא לקדמת הבמה.

“האמת שזה היה קצת קשה בהתחלה. למרות שלמדתי תקשורת בתיכון ויש לי קצת את הרקע, זה לא באמת אותו דבר כמו ללמוד לתואר, שזה יותר משמעותי”, מספרת מאי. אבל יש לי מטרה ואני אעשה את מה שדרוש כדי להצליח”
מאי רצתה להעביר מסר לכל אותם סטודנטים לעתיד שמתלבטים אם להיכנס לתחום העיתונות ואמרה כי “אם אתם אוהבים לעשות דברים מעניינים, לכתוב כתבות, להכיר סיפורים של אנשים – לכו על זה. המסלול הוא חוויה, והוא משפר את יכולות השיח והכתיבה”. (על הראיון עם ספאדי, ראו וידאו מצורף).
כשהמיקרופון נכבה
לאחר שעת השידור החי, כשההתרגשות פגה מעט, בזמן קיפול האולפן שהוקם במפלסים, גם הסטודנטים במסלול רדיו העידו על כך שיש סיפוק גדול בעשייה, לקחת חלק ולספר את סיפורם של האנשים. אין ספק שהסטודנטים והסטודנטיות בשני המסלולים חוו עשייה שתלווה אותם גם בהמשך דרכם בתחום התקשורת.

עורך משנה: אופיר פרייס
מפיק: תו אבוחצירא