הרבה יכול לקרות בשלושה חודשים. אנשים יכולים להתאהב, להיפרד, לנסות דברים חדשים, להגשים חלומות וגם לקחת אליפות. הסרט ”ואז היא הגיעה” שיוקרן מהערב (שלישי) בבתי הקולנוע, הוא קומדיה רומנטית קלילה המגוללת את סיפורו של דן פרייליך (מיכאל אלוני), עורך דין אשכנזי, נצר למשפחת עורכי דין מהכרמל ואוהד הפועל חיפה. גם בת זוגו תמר (אפרת דור) היא אשכנזייה מצליחה שמתעסקת בסטארטאפים. בעצת אמו של דן, שולחת אותו תמר לשלושה חודשים לקבל החלטה: חתונה, או שנפרדים. בעקבות ביקור בירושלים, מכיר דן את מירב (חן אמסלם-זגורי), מלצרית במסעדה, השייכת לעדה הכורדית, שגרה עם רמה הבשלנית. בנקודה זו העלילה הולכת לכיוון הבנאליה. היחסים בין דן לבן מירב יתחממו, יתקררו אך בסוף הכל ישוב על מקומו בשלום.
בצפייה בסרט חשוב לזכור שני דברים. הראשון, זה שמדובר בסרט תקופתי, כלומר הסרט מדבר על שנות התשעים ותואם את הנורמות החברתיות שהיו. הדבר השני שחשוב לזכור הוא שהסרט מבוסס על סיפור חייו של התסריטאי (שי להב) וכיצד הכיר את אשתו. מי שלא יזכור או יבחר להתעלם משתי עובדות אלו ייתכן ויתקשה ליהנות מהסרט.
שלא יהיו ספקות, הסרט מצחיק ותואם את חוקי הז’אנר של הקומדיות הרומנטיות, אבל קשה להתעלם מהדרך בה מוצגות הנשים. בין אם זו אמא של דן שלא מפסיקה לדחוף את דן לזרועותיה של החברה שלו, מרכלת עליו ומייעצת לה כיצד לגרום לדן להתחתן איתה. גם אמא של מירב שמנסה להסביר לה שחננות זה הכי טוב, שהיא צריכה מישהו כמו דן וכל הזמן מבשלת במטבח מייצגות נשים כמניפולטיביות וביתיות.
הסרט לא חף מעדתיות ודעות קדומות. בעוד המשפחה של דן היא משפחה אשכנזייה חיפאית של עורכי דין, האמא של מירב עוסקת בעיקר בהכנת מרק קובה, מוסקה חריפה וממיטב תבשילי העדה. הסרט עוקץ את העדה האשכנזית בנושא האוכל כאשר דן מתלהב ממרק הקובה ונחנק מהמוסקה החריפה. אך הוא גם פוגע בעדה הכורדית בכך שהוריו של דן מתייחסים בזלזול לאהובתו החדשה ומדגישים את מוצאה וקוראים לה ”הכורדייה”.
מצד אחד עולה התהייה האם ראוי להציג סרט שנגוע בכל כך הרבה שובניזם בישראל 2017, אך מצד שני ראוי לזכור שהסרט מדבר על תקופה אחרת, שהתרחשה לא כל כך מזמן.
ואם אתם תוהים, אני בחרתי להתייחס לזה כקומדיה רומנטית ונהנתי מקצת פיור טיים באמצע השבוע.
