אלו הם חיי הסטודנטים: תמרון בלתי פוסק בין לימודים לעבודה זמנית שאמורה לכסות את ההוצאות הכלכליות הכבדות. לפי סקר שערכה התאחדות הסטודנטים לפני כמה חודשים, עולה כי קיים פער של כאלף שקלים בין ההכנסות להוצאות החודשיות של הסטודנט. כלומר, מינוס בבנק עוד לפני שהתחיל החודש הוא דבר שבשגרה. עבור סטודנטים רבים, הבחירה במכללת ספיר נובעת מהשילוב בין עלות החיים הנמוכה בפריפריה ושכר הלימוד המסובסד – אך למרות זאת, סטודנטים מספרים על קושי כלכלי שמחייב לעתים את הזנחת הלימודים.
השיקול הכלכלי הפך להיות מרכזי בקרב צעירים שלא נתמכים כלכלית על ידי הוריהם. אוריין כהן, בת 23, סטודנטית שנה א’ לקולנוע במכללה, מספרת איך זה להיכנס למסגרת כזאת בלי תמיכת ההורים. “זה בכלל לא היה ברור שאתחיל ללמוד, ההורים שלי לא תומכים בי כלכלית וזה לא צעד פשוט בשבילי. אבל בכל זאת, לא הסכמתי להיכנע למציאות ובחרתי ללמוד גם אם זה אומר להתפשר על רמת החיים שלי במהלך התואר”. כהן הצליחה להחזיק את עצמה כלכלית גם לפני תחילת הלימודים: שילמה שכירות, החזיקה רכב ודאגה להוצאות השוטפות. כיום, לימודי התואר קיצצו בשעות העבודה שלה והוסיפו עוד תשלום קבוע שיורד מדי חודש. “זה פרדוקס כזה שאני עדיין צריכה ללמוד להתנהל איתו”.
“סיימתי לעבוד בחמש וחצי בבוקר וקמתי הפוכה למכללה, איחרתי לשיעור ולא הכניסו אותי. לשיעור שאחריו לא הגעתי כי לא הספקתי להכין את שיעורי הבית, זה כמו כדור שלג”
עוד עולה מתוך הסקר של התאחדות הסטודנטים כי סטודנט עובד 87 שעות חודשיות בממוצע, אך בכל זאת הוא לא מצליח לצמצם את הפער בין ההכנסות להוצאות. הנתונים מצביעים על חובות של 15 אלף שקל בשנה. ספיר אלימלך, בת 26, סטודנטית לתקשורת בשנתה השלישית, מתארת את השנתיים האחרונות כ”חנוקות”. “צריך לחשוב על כל שקל, אין לך רגע דל, אתה כל הזמן ברדיפה אחרי ההוצאות”.
אלימלך מנסה להתמודד עם העומס הכלכלי באמצעות שתי עבודות ושתי מלגות, בנוסף לכך היא לקחה הלוואה במהלך התואר כדי להפחית מהעומס ומהלחץ מסביב. “אני לא חושבת שאסגור את המינוס לגמרי, אבל אגיע למצב שעוד תהיה לי מסגרת לבזבז בה ירדו צ’קים. אתה נלחם לקבל השכלה אבל בסופו של דבר הרבה מסיימים אותו עם חובות. אתה סך הכל רוצה למקם את עצמך בעולם, זה לא אמור להיות ככה”. בנוסף לכך, מספרת אלימלך על הפגיעה העיקרית שלדעתה נובעת מהמצב הכלכלי: לא נותר לה זמן לתחביבים ולפנאי. “בין כל זה אני גם בן אדם אני רוצה שיהיה לי אסקפיזם מסוים ואני מרגישה שאני לא יכולה לאפשר לעצמי לעשות דברים שאפשרתי לעצמי לפני התואר”.
גם אלו שנתמכים על ידי ההורים מתקשים להחזיק את עצמם כלכלית ומוצאים את עצמם עם חובות. נדב לייב, בן 27, סטודנט לתסריטאות בשנה ג’ במכללה, נעזר בהוריו על בסיס חודשי ולמרות זאת נקלע לחובות כלכליים ונאלץ לקחת הלוואה מהבנק. “אני לא מרגיש את הלחץ באופן מוחלט כי ההורים שלי עוזרים לי עם החשבונות החודשיים. אבל ההתנהלות היום-יומית שלי חייבת להיות בצמצום כי אם לא אני פשוט לא אצליח לסגור את החודש”.
נתון מפתיע נוסף העולה מהסקר הוא ש-77% מהסטודנטים לא מצליחים לשלב עבודה בזמן הלימודים ונשענים כלכלית באופן מוחלט על הוריהם. “בעצם כל זה נובע מהעובדה שהלימודים שואבים המון זמן ואין מספיק זמן גם לעבוד וגם ללמוד. ההורים שלי העדיפו שאני אשקיע את כל כולי בלימודים ולא ‘אבזבז’ זמן לחשוב על כסף”, מספרת דין סלע, בת 25, סטודנטית שנה ג’ לתקשורת. ואכן, הדבר הראשון שנפגע בעקבות העבודה הוא הלימודים. “אתה גם לא לומד כמו שצריך ואתה גם לא מצליח להחזיק את עצמך כלכלית”, מספרת אלימלך, “העבודה מצמצמת לי את הזמן שיכולתי להשקיע בלימודים בחצי. גם התמרון מאוד קשה – אני לא יכולה להחסיר יותר מדי מהלימודים כי אז ייפסל לי קורס ואני לא יכולה לא להגיש משמרות כי אז אפסיד את העבודה”.
“אתה נלחם לקבל השכלה אבל בסופו של דבר הרבה מסיימים אותו עם חובות. אתה סך הכל רוצה למקם את עצמך בעולם, זה לא אמור להיות ככה”
כהן מתארת את התמרון בין העבודה ללימודים כבלתי אפשרי. “אתמול סיימתי לעבוד בחמש וחצי בבוקר וקמתי הפוכה למכללה, איחרתי לשיעור ולא הכניסו אותי. לשיעור שאחריו לא הגעתי כי לא הספקתי במהלך השבוע להכין את שיעורי הבית, זה כמו כדור שלג”. גם לייב עובד בפאב בלילות ומרגיש שהעבודה פוגעת לו בלימודים, “אם אני מסיים משמרת בשלוש בלילה ויש לי יום לימודים למחרת בשמונה וחצי, גם אם אקום לשיעור אני לא אהיה באותה רמת חדות והקשבה”, הוא מסביר ומודה שללא העזרה של ההורים כנראה שהוא לא היה מצליח להגיע לשנה השלישית בתואר. גם סלע מתוודה שכנראה ללא תמיכת הוריה היא לא היתה מצליחה לסיים את התואר בהצלחה, “זה פשוט נותן מרחב לנשימה. אני יודעת שאם אצטרך לשלם בעצמי על כל זה אז אני אחנק”.
