מאת ישי אלמקייס
עשרות מרצות ומרצים ממכללות שונות, בהם רבים ממכללת ספיר, ששובתים זה 11 ימים, הפגינו היום (חמישי) מול משרד האוצר בירושלים. הם מחו על אי הסכמת האוצר, לדבריהם, לשבת איתם למשא ומתן על תנאי העסקתם ועל הסכם קיבוצי. השביתה שהחלה ב-21 באוקטובר דחתה את פתיחת שנת הלימודים האקדמית במכללות הציבוריות, והלימודים בהן מתקיימים מאז במתכונת חלקית בלבד. המרצים טוענים לפערים שהולכים וגדלים בתנאים שבין סגלי המכללות לעמיתיהם באוניברסיטאות, דבר שפוגע לדבריהם, גם בסטודנטים.
השביתה, שבה לוקחים חלק צוותי הוראה בשבע מכללות ציבוריות, כוללת כעת רק את חברי הסגל הבכיר. זאת, לאחר שהסגל הזוטר חזר ללמד. ד”ר רוברט אלבין, מרצה במכללה, ויו”ר המועצה הארצית של הסגל הבכיר, הסביר כי ישנם “פערים בלתי נסבלים בתקצוב בין אוניברסיטאות למכללות”. שנת הלימודים הקודמת (תשע”ח) נפתחה גם היא בשביתת מרצים, אבל היא נמשכה יום אחד בלבד אחרי שהצדדים, משרד האוצר, ועד ראשי המכללות והסגל הבכיר, חתמו על מסמך עקרונות. “אני נכנסתי לתפקידי כיו”ר המועצה הארצית של הסגל הבכיר ב-14 בפברואר 2018”, סיפר ד”ר אלבין. “בשמונת החודשים שחלפו מאז שלחנו בין שישה לשבעה מכתבי בקשה לכל הגורמים כדי לחדש את המשא ומתן ונענינו בשלילה ובסירוב מוחלט. יש להם אחריות כלפי 30 אלף הסטודנטים שכרגע שובתים. מה הם עושים?”.
במשרד האוצר מסרו בתגובה לטענות המועצה הארצית של הסגל הבכיר כי “בחודשים האחרונים נחתמו הסכמים קיבוציים עם חברי הסגל הבכיר במספר מכללות, בהתאם להסכם העקרונות שנחתם עם המועצה המתאמת של חברי הסגל הבכיר במכללות לפני כשנה”. במשרד אמרו כי הם “נכונים לדבר עם חברי הסגל הבכיר במטרה לחתום על הסכמים קיבוציים במכללות בהתאם לעקרונות שסוכמו בין הצדדים”.
הסטודנטים מזדהים אך לא מצטרפים למחאה
הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה (המל”ג) מחלקת את התקציב לפי היחס בין כמות הסטודנטים בכיתה לבין מרצה במינוי (חבר סגל בכיר). באוניברסיטאות היחס עומד על עד 22 סטודנטים בכיתה למרצה; במכללות התקן מאפשר 42 סטודנטים בכיתה למרצה. סעיף נוסף בתקציב הוא סעיף תקצוב המחקר. כל מרצה זכאי לתקציב עבור מחקר בתחומי התמחותו, כולל הוצאות על נסיעות בארץ ובחו”ל לכנסי מחקר שונים. לטענת המועצה הארצית של הסגל הבכיר, תקציב המחקר של מרצה באוניברסיטה גדול פי שמונה מתקציב המחקר של מרצה במכללה.
נציגי הסגל הבכיר מסבירים שהפערים בין התנאים של סגלי המכללה למקביליהם באוניברסיטה פוגעים ביכולת של המרצים להתקדם במחקר שלהם, לרכוש ידע וללמד בצורה תקינה. דבר שמוביל לטענתם, לפגיעה בסטודנטים ולפערים בינם לבין סטודנטים באוניברסיטאות. לפי ד”ר אלבין, סכום התקציב של כל 22 המכללות הציבוריות בישראל, שווה לתקציב אוניברסיטה אחת בינונית בגודלה.
למרות 11 הימים שבהם הלימודים מתנהלים במתכונת חלקית, לפי ד”ר אלבין, הסטודנטים במכללה נותנים רוח גבית למרצים. “אני מרגיש את זה בקמפוס, כשנשאלות שאלות הן נשאלות מתוך מקום של להבין, ויש המון הבעות של תמיכה”. עם זאת, הוא מצפה לאקטיביות רבה יותר מצדם. ניר טל, יו”ר אגודת הסטודנטים במכללה, מסכים לגבי הבעת הסולידריות, אך טוען שהאגודה בתור נציגת הסטודנטים החליטה לשבת כרגע על הגדר. “הסגל האקדמי מצפה מאתנו להיות אקטיביים למחאה, אך יחד עם זאת לא מראה לנו אור בקצה המנהרה. לא אומרים לנו שלא ניפגע בלימודים וזה שם אותנו במקום מאוד בעייתי”.
