מכללת ספיר. צילום: ויקיפדיה

להיות סטודנט בדואי באקדמיה

היעדר הנגשה בשפה הערבית, לימודים בשפה העברית ומאמרים בשפה האנגלית הם רק חלק מהקשיים עליהם מספרים סטודנטים ערבים-בדואים. חוסר במסיבות ובתרבות פנאי בקמפוס רק מוסיפים לתחושת הזרות

החיים באקדמיה קשים עבור כל סטודנט שמגיע לאקדמיה, אך הם קשים במיוחד עבור הסטודנט הערבי-בדואי שחווה קשיי שפה ומתקשה להעמיק בחומר הלימוד. דרישת ידיעת השפה האנגלית – הנחשבת עבור הסטודנט הערבי לשפה השלישית – לא מקלה עליהם ומביאה לעתים אף לנשירה מהלימודים. לצד הקשיים הללו ניתן להוסיף את הסירוב לבקשת עזרה מהסטודנטים היהודים ואי השתתפות במסיבות ובאירועי התרבות במכללה.

אחת הדרכים המשקפות את קשיי הנגישות שסטודנט ערבי בדואי חדש באקדמיה היא השילוט  שנכתב בשפה העברית בלבד. גם אתר המכללה ומערכת הלימוד הממוחשבת לא מתורגמות לערבית. סטודנטית ערבייה-בדואית במכללה, שהעדיפה להישאר בעילום שם, הסבירה כי היעדר השפה הערבית מהקמפוס פוגע בזהותה. "יש לי זכויות במכללה – הזכות שלי היא ההכרה בשפה הערבית כי אני כל הזמן לומדת בעברית, ומאבדת את זהותי. אם יכירו בשפה הערבית הסטודנטים האחרים יוכלו להכיר בנו כערבים". לדבריה, "כשהתחלתי שנה א' לא היתה לי את היכולת לדבר בצורה תקינה בעברית וכשרציתי לפנות לאיזשהו משרד או בניין מסוים היה קשה לי לקרוא ולדעת לאיפה כל בניין נמצא. תרגום לערבית היה מקל עליי". היא מוסיפה כי "השימוש היומי בשפה העברית גורם לי לשכוח את שפת האם שלי. הבעיה היא לא עניין של שלטים אלא רק עניין של התחשבות בקשיי הסטודנטים". היא הציעה גם פתרון לבעיה: חיוב בחוק של הנגשה לשפה הערבית.

יש לי זכויות במכללה – הזכות שלי היא ההכרה בשפה הערבית כי אני כל הזמן לומדת בעברית, ומאבדת את זהותי

קשיי השפה מביאים לא מעט סטודנטים לכישלון במבחנים, כך שהם ניגשים למועד ב'. סטודנטית מספרת כי העברית מהווה מכשול שמעמיד בין הסטודנט הערבי-בדואי לציון גבוה במבחן. "בוודאי מבחינת הניסוחים שבמבחן אני לא כמו כל אחד במכללה שיש את לו את היכולת לכתוב משפטים טובים אלא כותבת משפטים מסורבלים, אין לי מילים גבוהות שיכולות לעזור לי להגיע לממוצע גבוה. לפעמים מביאים במבחנים כתבות או טקסטים שהם תלויים בתרבות הישראלית היהודית שיכולות להכשיל אותי. בכך, המתרגל שבודק מבחנים לא יודע ולא מבין מה אני מנסה להגיד ואז מוריד נקודות על זה, למרות שאני יודעת את הרעיון אבל אין ביכולתי להעביר אותו".

ביטוי נוסף לקשיי השפה מעבר לקריאת המאמרים ולכתיבה במבחנים הוא העמידה בפני קהל והעברת פרזנטציה בעברית. הסטודנטית עמה שוחחנו מספרת על מעמד מלחיץ. "אני אתבייש מול חבריי בכיתה ומרגישה חסרת אונים למרות שאהיה מוכנה לעבוד ולהסביר את הנושא בצורה טובה אבל אשכח את המלים הנכונות ולא אדע איך להסביר את זה מולם".

אבו ע'רארה, סטודנט לניהול תעשייתי, מספר על קושי בקבלת עזרה מסטודנטים יהודים במכללה. "ביקשתי מסטודנט יהודי חומר כדי לעזור לי בבחינה והוא סירב לתת לי. המחברת שלו היתה פתוחה וראיתי את החומר במחברת, אמרתי לו: 'יש לך את החומר לבחינה' והוא אמר לי שאין לו. הסקתי מזה שהוא לא מעוניין לתת לי החומר". לדבריו, " לא צפיתי למשהו גדול, זה המצב היום, ואין מנוס מזה". הסטודנטית מספרת כי לא נתקלה בסירוב אך חששה לבקש סיוע – מחשש שתסורב.

קושי נוסף מגיע בדמות אורח החיים התרבותי בקמפוס. לסטודנט הערבי מוצעים מעט מאוד אירועי תרבות, בידור ופנאי – המשפיעים על תחושת השייכות שלו במכללה. אירוע תרבותי חריג שפורסם בעמוד הפייסבוק של המכללה על ארוחת שבירת צום הרמדאן והצגה בערבית גרר תגובות שליליות מצד גולשים יהודים. אחד הסטודנטים כתב: "מכללת ספיר! אתם במדינת ישראל לידיעתכם! זו לא מדינה ערבית! הם הערבים! צריכים להשתלב ולא להשתלט! ואתם נותנים לגיטימציה לזה! כמו באירופה! שלא יהיה מאוחר מדי". סטודנט ערבי הגיב על תגובה זו:" כל הכבוד, ישר כוח למכללת ספיר, גאווה ולתפארת החינוך לחיים ומרחב משותף זאת המדינה של כולנו יחד הקול השפוי ינצח והאור ינצח החושך. ולכל עלובי הנפש ההזויים בדעות שלהם תתביישו די עם שנאת חינם וגזענות".

בעקבות הטענות שעלו מסטודנטים בדואים במכללה, אמר העובד הסוציאלי עאמר אלזבארגה  כי "מכללת ספיר היא מהמכללות שעוזרת להתמודד עם מכשולים בתחום אקדמי או כלכלי או משפחתי. מבחינה אקדמית, הסטודנט הערבי מקבל תרגולים ואין מה להשוות את הסטודנט הערבי ליהודי כי כל אחד מגיע עם תרבות אחרת". לדבריו, "אפשר לומר, כל צורך שהסטודנט הערבי מעלה המכללה מתייחסת אליו בהקשבה. היא חממה לסטודנט הערבי, נותנת לו תמיכה אקדמית, ועוזרת לסטודנט להצליח. הראייה של המכללה היא חברתית. כמו משרד דיקן, מתערבת בענייני הסטודנטים, מלגות, תמיכה נפשית, משרד נגישות שעוזר לסטודנט הערבי בכל התחומים כדי להצליח בקידום הסטודנטים".

אודות קרם עומאר

קרם עומאר
בת 21 מרהט. The objective no heed to the temptations of life I don't care what they write about me as long as it's not true

המלצת קריאה

"למה לחגוג את יום האהבה בתאריך שבו נאנסו כל כך הרבה נשים?": המחלוקת סביב ט"ו באב

"פילגש בגבעה", הסיפור המקראי מאחורי ט"ו באב שמגולל כיצד בני שבט בנימין אנסו ועינו אישה וחטפו אחרות, מעורר לאחרונה התנגדות מצד נשים, חלקן מהמגזר הדתי, לחגיגות יום האהבה בתאריך זה. אך יש מי שטוען כי זה לא ההסבר היחיד לציון החג