ברחבי העולם נרשמת בשנים האחרונות ירידה בשיעור קוראי הספרים המודפסים. אם בעבר, אנשים היו שואלים ספרים מספריות ציבוריות כדי להעביר את שעות הפנאי שלהם, כיום, המונח ספרייה משתייך יותר לעולם המושגים של האקדמיה. מי שנושא באשמה העיקרית לכך הוא ככל הנראה האינטרנט. פיתוחים טכנולוגיים הביאו איתם מאז ומתמיד יתרונות רבים אך גם חסרונות. הודות לאינטרנט, מידע רב הפך נגיש וזמין לכל אדם בכל מקום בעולם והקריאה בדפיו הפכה למוצר צריכה קל ומהיר, ולכן דור ה-Y (הדור שנולד בסוף שנות השמונים ובמהלך שנות התשעים של המאה הקודמת – ש”ש) מכונה לא פעם “דור המסכים”.
“מצער אותי שהנוער של היום לא מכיר גיבורים תרבותיים בספרות כמו עמוס עוז, דויד גרוסמן ואשכול נבו”, אמרה סיון מגוס, סטודנטית במחלקה לתקשורת. “כל סגנון הכתיבה שלי והיכולת להתנסח באופן בהיר ורהוט הגיע מקריאת ספרים. זה תרם לי המון לעיצוב האישיות, ובכלל להון התרבותי”. לדבריה, “הקריאה ללא ספק מפתחת חשיבה, יצירתיות, דמיון ותורמת המון לעולם הרוחני. זה חשוב בעיניי בעידן פוסט מודרני שיש בו אפשרויות ותוכן בלתי נגמר, רק שלמעשה המהות של התוכן בו היא בעצם כלום”.
אלעד, סטודנט במחלקה ללימודים רב-תחומיים, הסכים עם מגוס. “קריאת ספרים זו אחת המיומנויות הכי חשובות שיש, לאו דווקא לסטודנטים, גם לילדים ולמבוגרים. זה מפתח את הדמיון והיצירתיות, הופך את השפה שלנו לגבוהה יותר וכך אנחנו שוזרים את המילים שאנו קוראים בחיי היומיום”.
“אין זמן לקרוא ספרים בגלל העבודות האקדמיות”
ד”ר שאול סתר, מרצה לספרות במחלקה ללימודים רב-תחומיים בספיר, טוען דווקא להיפך – כיום, אנשים קוראים יותר. “רובנו כנראה קוראים יותר משקראנו בעבר אבל קוראים טקסטים קצרים יותר, מיידיים יותר ושאינם מודפסים”. סטודנטים אכן קוראים היום פחות ספרים, לדברי סתר, אך גם המרצים שלהם קוראים פחות ספרים משקראו לפני עשור או שניים. “כמעט כולם קוראים היום פחות ספרים – בגלל הזמינות והנגישות הרבה של טקסטים בסוגי מדיה אחרים, כלומר ברשת”.
אחד המצרכים המהותיים והנזילים ביותר בקרב סטודנטים הוא הזמן, והוא אחד הגורמים לירידה בקריאה. “ברגע ששנת הלימודים מתחילה לסטודנטים אין זמן לקרוא ספרים בגלל כמות העבודות שיש לעשות. גם עיוניות וגם מעשיות”, העידה נטע בר, סטודנטית במחלקה לתקשורת. בר, שהחלה לקרוא ספרים כשהייתה בטיול בהודו, ציינה כי היא משתדלת לעשות זאת בחופשות שבמהלך התואר.
גם מרטין רודריגז, סטודנט במחלקה לתרבות, יצירה והפקה, חשף בכנות שיש דברים אחרים, לא פחות חשובים, שהוא מעדיף להשקיע בהם את זמנו, למרות הנאתו מקריאה, אף שהוא רואה בזה גם בעייתיות. “אין לי בעיה עם דור ה-Y, אנחנו מתפתחים טכנולוגית וזה דבר שאי אפשר לשלוט עליו, הבעיה היחידה שלי שזה משאיר אנשים במקום שלא מתפתח חברתית ומוריד את המודעות הסביבתית”, הסביר רודריגז. מנגד, אלעד סבור כי לסטודנטים יש זמן לקרוא ספרים אם הם ממש רוצים, אף שהוא מבין סטודנטים שנמנעים מכך בזמנם החופשי.
“לא צריך אפריורית לקדש את הספר”
יש סטודנטים שהצליחו לשלב בין קריאה אקדמית לקריאת פנאי. יונתן גינסבורג, סטודנט במחלקה לתקשורת, סיפר שבמסגרת עבודת הסמינר שלו, הוא קרא ספרים רבים שהתקשרו לנושא ועל הדרך השכיל מהם והעשיר את הידע שלו. עם זאת, יש סטודנטים שבוחרים בספרות כדרך לבריחה מהמציאות. “הספרים הקלאסיים הפשוטים ממלאים בעיניי צורך של האדם הפשוט להתנתק לרגע מכל העולם המשוגע הזה ולהיסחף בדמיון”, סיפרה מגוס. לדבריה, זה ממלא אותה יותר מאשר להעביר את הזמן “בסגירת אפליקציות באייפון”.
כשהשיח היום-יומי הפך להיות על סטורי באינסטגרם ועל פיד בפייסבוק, רבים רואים בספרים עיסוק מעמיק יותר. “אני לא חושב שצריך אפריורית לקדש את הספר. אבל כן צריך לחשוב כיצד לעודד קריאה של טקסטים משמעותיים – ארוכים ומורכבים יותר. ואז לא משנה אם קוראים אותם על צג המחשב או בין שתי כריכות”, הוסיף ד”ר סתר.
