בתחילת שנות ה-90′ הגיעו לישראל קרוב למיליון עולים חדשים מברית המועצות המפורקת. לא מעט הגבלות הוטלו על העולים, שיכלו להביא ארצה רק מזוודה אחת לנוסע. בין הבגדים והספרים שנדחקו למזוודות, התחבאה לה מסורת קטנה ומיוחדת שמסרבת לדעוך וממשיכה לעבור מדור לדור – “נובי גוד” (בתרגום חופשי – ”שנה חדשה”). למעשה זהו החג היחיד שהיה לקונצנזוס בקרב כלל אזרחי מדינות חבר העמים לשעבר.
מקור החג עם עליית השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, שביטל את כל הסממנים הדתיים שמייצגים את כל מה שהוא לא קומוניזם. בימים שלאחר המהפכה הקומוניסטית הוטל איסור גורף על הצבת עצי אשוח המזוהים עם החג. האיסור נבע מאחר ומקור הצבת העצים היה בחג המולד (חג נוצרי) בגרמניה (אויבת מרה). בשנת 1938 בוטל האיסור על הצבת העצים ובעשור שלאחר מכן הפך החג לפופולרי עד כדי הכרזת יום חופש ברחבי ברית המועצות. למעשה, ”נובי גוד” היה החג היחיד בשנה שאינו נכפה על האזרחים מטעם המשטר, בניגוד לאירועים כדוגמת יום השנה לציון הולדתו של לנין, יום המהפכה ותאריכים רבים אחרים.
למרות הדמיון בסממני החג – לא קיים קשר בין חג המולד ובין “נובי גוד”. החג מאופיין בחגיגה משפחתית, ארוחת ערב חגיגית שבה חברי המשפחה כותבים כרטיסי ברכה אחד לשני, צפייה בנאום הנשיא המסורתי שמשודר במקביל בכל ערוצי הטלוויזיה, יחד עם שידורים מיוחדים של תוכניות בידור וסרטי קאלט בערוצי הטלוויזיה של מדינות חבר העמים לשעבר. בקרב העולים בישראל, נהוג להרים כוסית שמפניה בכל פעם שהשעון מתחלף לחצות – פעם בישראל, פעם בעיר הבירה במדינת מוצאם, ופעם בעיר שבה גדלו.
שיאו של הערב הוא ללא ספק טקס חלוקת המתנות. רוב המשפחות נוהגות לחפש את אחד מבני המשפחה בתלבושת של ”דד מרוז” (סבא כפור, ברוסית), המקביל לסנטה קלאוס, שמגיע לבית המשפחה לחלק את המתנות הנחשקות. דורות שלמים גדלו על הציפייה לכניסתו המרשימה של סבא כפור, וילדים רבים מפגינים את כישוריהם בדיקלומי יצירות קצרות לכבודו.
לא רק לדוברי רוסית
השנה החליטו אלקס ריף בת 29 וברי רוזנברג, בן 33 מתל אביב שהגיע הזמן לעשות שינוי. בשנים הקודמות אירח רוזנברג בביתו בערב השנה החדשה חברים, ובשנה האחרונה כבר הגיעו אליו 30 איש, שהרבה מהם דוברי עברית. בשיחה שהייתה בין השניים אמר רוזנברג: “צריך לעשות מזה משהו יותר גדול” – וככה בעצם התחיל הפרויקט. השניים פתחו איוונט בפייסבוק ‘נובי גוד ישראלי‘, שמחבר בין הקהילה העולה מברית המועצות לשעבר לישראלים שרוצים לחגוג את החג. כל מי שמעוניין לחגוג כותב הודעה על הקיר שהוא רוצה להתארח וממתין להזמנה: “יש כל מיני חיבורים, אבל אי אפשר להגיד שכל מי שכתב שהוא רוצה להתארח מצא, כי עדיין הביקוש עולה על ההיצע”, מספרת ריף.
“הרגשנו שקהילת דוברי הרוסית בארץ מוכנה שזה ייצא החוצה, שזה בוער בה. הרגשנו שזה פה ושם עולה וזה לא יוצא החוצה, הבנו שאם לא יהיה משהו מאורגן זה לא יקרה לבד”, מספרת ריף, ומציינת שהנובי גוד הוא חג אינטימי ומשפחתי, שאנשים חוגגים בחיק האנשים שהם אוהבים, ולכן כדאי קודם לבדוק בין החברים אם יש מישהו שחוגג. “האיוונט שפתחנו הוא באמת לאנשים שכן רוצים לחגוג ולא מצאו בית מארח”, מסבירה ריף. לא לכולם מתאים לפתוח את הבית לאדם זר ולהזמין אותו לחג המשפחתי, ובכל זאת, נוצרו חיבורים רבים של משפחות שמארחות 3-4 אנשים. בין החיבורים, נוצר קשר אחד מיוחד בין קבוצה של 15 איש שזרים אחד לשני – והחליטו לחגוג ביחד.
ריף ורוזנברג לא תיארו לעצמם שהפרויקט שלהם יקבל תמיכה כה גדולה: “מה שמדהים זה שגם הרבה דוברי עברית ודתיים נעמדים מאחורי החג הזה. ברגע שמסבירים ומספרים על המסורת של החג ועל כך שאין לו קשר לסילבסטר, זה מפיל לאנשים את האסימון”. עם זאת, למרות שיש רבים שמבינים את המשמעות של החג, נותרו עוד שלל תגובות שממשיכות להתריס נגדו: “זה חג נוצרי, לא משנה מה תגידו. יש לזה מקורות נוצריים וסממנים נוצריים”, מספרת ריף על תגובה שקיבלה. לדבריה, יש אף תגובות קיצוניות יותר שטוענות שהחוגגים משתפים פעולה עם פוטין ולצידן תגובות מנומקות יותר: “למה צריך לחגוג את החג הזה? למה לא לשכוח אותו?”. ריף לא מתרגשת מכל התגובות ומסבירה שלדעתה “יש מקום ברב תרבותיות של 2015 לשלל התרבויות המרכיבות את ישראל. אנחנו חושבים שהעושר של החג הזה רק מוסיף לגיוון, ולא חלילה מפלג”.
צילום תמונת המתנה: NEGATIVESPACE
צילום תמונת עץ חג המולד: Evelyn Chin, StockSnap.io
צילום תמונה ראשית: Viktor Hanacek, picjumbo
