בקיץ 2015 קמה קבוצה של צעירים וצעירות מבאר שבע שמאסו במצב הקיים שבו, כהגדרתם, התושבים נשאבים למסכים, נשארים כל אחד בביתו ומוותרים על הקהילתיות שלה זקוק כל יישוב, קל וחומר בפריפריה. היה להם חלום להחזיר את החיבור והקרבה בין תושבים ושכנים ולממש זיכרון נוסטלגי שעליו שמעו מסיפורי העבר של הוריהם. הם החליטו לעשות מעשה והקימו את “הרשת” – יוזמה שהחלה בבאר שבע כחלק ממודל המופעל על ידי עמותת “ארץ עיר”, ארגון לקהילתיות עירונית שפועל בעיר לגיבוש קהילה מקומית חזקה. כיום “הרשת” פועלת גם במצפה רמון והיא נמצאת בתהליכים בארבע ערים נוספות.
מה זה אומר בפועל? שורה של יוזמות. אנשי הקבוצה מפעילים עיתון שכונתי, נגרייה פתוחה שבה יכולים התושבים להשתמש, ארון ומקרר קהילתי שבהם אפשר לתרום בגדים ישנים או מזון כדי שלא ייזרק, קומפוסטר שכונתי (מכשיר ההופך זבל אורגני לדשן), וכן ארגון סיורים, ירידים ואירועים שונים בעיר, כגון סיור ברים בעיר או “שיח סופרים” – אירוע המארח בכל פעם סופר אחר המוזמן לדבר אם התושבים.
המטרה של “הרשת” היא לחבר בין תושבי באר שבע במטרה להשפיע על המקום ולהביא לשינוי חברתי וקהילתי. חבריה מנסים להנגיש מקומות בילוי חדשים, לייצר מפגשים ולהציע פתרונות לשבירת השגרה אחרי הצהריים. הפעילויות השונות מפורסמות בעמוד הפייסבוק של הקבוצה – חלקן בחינם וחלקן במחירים צנועים שמטרתם מימון הוצאות בסיסיות. כך למשל, מתקיימת יוזמת “יוגה בשכונה”, שם ניתן להגיע לשיעור ולשלם לפי היכולת הכלכלית. ב”יער המאכל” בפארק הסופרים ניתן לשתול, לגזום ולעבוד על פיתוחו.
מי הם האנשים שמתפעלים את המיזם? הרשת מחולקת למגוון תחומים וקיימים נציגים המרכזים כל תחום בנפרד כשמאחוריהם צוות המנסה לפתח ולקדם את הנושא. הם כוללים צוות הפקה, צוות שיווק ופרסום, מפעילי אתר האינטרנט ועוד. כל היוזמה בנויה על מתנדבים (סטודנטים יכולים להתנדב בתמורה לשתי נקודות זכות לתואר). המשרות היחידות בשכר הן של מי שמוגדרים “מובילי הרשת”.
שמעיה בנדר (29) הוא סטודנט לתואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון, והוא החזיק בתפקיד בשנה וחצי האחרונות. הוא מתגורר בעיר בארבע השנים האחרונות ובמסגרת תפקידו הוא אחראי לשיתוף הפעולה עם העירייה ועם חברות הבת האחראיות על החינוך והתרבות בעיר. “‘הרשת’ הוקמה כחלק מרעיון לנסות לפתח את העיר”, הוא אומר. “זה ארגון ללא מטרות רווח והכל מנוהל על ידי עמותת ארץ עיר”.
- איך סטודנט או צעיר אחר שרוצה ליזום דבר חדש בעיר יכול לעשות זאת בעזרתכם? כל רעיון מגובה ויוצא לפועל או שיש סינון?
“בעיקרון אנחנו פתוחים לכל רעיון, כל עוד זה מתרכז בקהל היעד – סטודנטים, או צעירים אחרי התואר, או כאלה שאינם לומדים, או משפחות צעירות. המטרה היא לקדם רעיונות ושאיפות של צעירים בעיר. חשוב לנו לשים את הדגש על הקהילתיות. אנחנו פלטפורמה לחיבור בין אנשים ובין גורמים. תמיד ננסה לחבר את הרעיונות לגורמים הרלוונטיים”.
אחת היוזמות היא כאמור “המקרר הקהילתי”, שמטרתו למנוע זריקה מיותרת של מזון. מדובר במקרר שעובר בין השכונות בעיר וכל מי שרוצה לתרום פשוט מניח בו מוצרים ומאכלים. כאשר תושב אחר רוצה – הוא פשוט יכול לגשת למקרר ולקחת. פלטפורמה דומה קיימת גם לגבי הארון הקהילתי, שבו תושבים משאירים בגדי לבוש שאינם רוצים בהם או אינם משתמשים בהם עוד.
- בנדר, כמי שמציגה את עצמה כרשת שפועלת לאחד את התושבים בעיר, ניכר שחלק נרחב מהפעילות שלכם מוקדשת לשכונה ב’, אחת המבוקשות והיקרות בבאר שבע. מותחים עליכם ביקורת שהדבר בא על חשבון שאר העיר ולמעשה ממשיך את המידור וההזנחה של החלקים הפחות אטרקטיביים, למשל שכונה ד’. כארגון שדוגל בלחבר, אתם לא חושבים שזה דווקא מפריד?
“ברשת קיימים מתנדבים רבים שלא גרים בשכונה ב’, ויש יוזמות נוספות של הארגון בשאר השכונות השונות. המיקוד בשכונה ב’ נעשה כי שם היא החלה לפעול. השאיפה היא לפעול בשכונות נוספות. זהו אתגר שנשמח לצלוח אותו”.
באתר האינטרנט של הארגון מצוין כי לאחר בדיקה שנעשתה נראה כי בשכונה ב’ מרוכז חלק נרחב של צעירים ולכן הארגון פונה בעיקר אליה, וכך גם לגבי גם העיר העתיקה.
תמיר, סטודנט שנה ב’ באוניברסיטת בן גוריון, מספר על תחושותיו כמי שלוקח חלק במספר פעילויות שהרשת הפיקה: “יצא לי להיות באירועים מטעם הרשת כשאני נשאר בעיר בסוף השבוע. תמיד כיף להגיע ולשבור שגרה, יש המון דוכנים של צעירים שמשקיעים זמן ומוכרים את היצירות שלהם שעשו בעצמם, אם זה ציורים, תכשיטים, חלות ועוגות. זה מוסיף תוכן לעיר”.
