"רצינו להציג את הלב הפועם של בית הילדים נווה חנה ואת הקסם שקורה במאפיית ילדודס''

מאת ירדן שושן

שלושה סטודנטים לתקשורת בשנה ג’ במסלול תקשורת שיווקית בחרו שפרויקט הגמר שלהם יעסוק בשיווק של עסק עם ערך מוסף – “נווה חנה”, בית ילדים בקרית גת לילדים ונוער בסיכון בגילאי 18-4, שהוצאו מבתיהם בצוו בית משפט. השלושה נחשפו למקום במסגרת הדלקת נרות חנוכה בסיור שנערך מטעם המחלקה לתקשורת בדצמבר האחרון. ”היינו עדים למצבים מורכבים, אך גם למקום קסום שמחבק ועוטף את הילדים”, מספרת לספירלה שירלי שטרית (25), סטודנטית במסלול ושותפה בפרויקט.

הילדים ובני הנוער שמגיעים לנווה חנה מלווים ונתמכים בידי צוות חינוכי שמורכב ממדריכים ושינשינים (צעירים בשנת שירות לפני השירות הצבאי), ומנהלים משקי בית נורמטיביים ככל האפשר. הילדים מחולקים לקבוצות לפי בתים, שבהם יש חדרים ללינה, מטבח וסלון. מנהלי המקום שמים דגש על אווירת הביתיות והמשפחתיות ועל כן לא מכנים אותו פנימייה – אלא מתעקשים להשתמש במונח “בית ילדים”. המטרה היא להעניק לילדים הרגשה ביתית ככל הניתן, בהתחשב בנסיבות.

מאפיית ילדודס. שטרית: “אמנם מטרת הקמפיין הייתה חשיפה, אבל הצלחנו להביא סיורים וזאת הצלחה כפולה”. צילום: שירלי שטרית

“מרגש לראות את רמת האכפתיות ואהבה של המדריכים כלפי ילדים צעירים שעברו כל כך הרבה בחיים. זו ממש עבודת קודש”, מתארת שוהם שמילה (24), חברה בצוות הפרויקט. רון אוחיון (29), הצלע השלישית בצוות פרויקט הגמר, מחזק את דבריה: “הסיור בבית הילדים מעביר לבד את המסר החינוכי. מהכניסה בשער, ניתן היה לחוות את עולמם של הילדים”.

כדי לפתח יכולות וערכים, הילדים בנווה חנה מקבלים חוויות טיפוליות שונות: להאכיל ולשחק עם בעלי חיים בפינת החי וכן לעבוד במאפיית “ילדודס” שממוקמת בתוך בית הילדים. הלקוחות של המאפייה הם ארגונים גדולים או אזרחים שמגיעים לסיור בבית הילדים וכל ההכנסות הולכות לטובת הילדים וצרכיהם האישיים. את הסיורים מוביל דודי דנינו (48), המנהל הראשי בבית הילדים, והם עוברים באבני דרך מרכזיות וחשובות עבור הילדים. בנוסף, ניתנת האופציה לרכוש מאפים מעשה ידיהם של הילדים והצוות.

שטרית: “בעקבות התוכן שפרסמנו, אנשים החלו להיחשף לבית הילדים ולמאפייה ונסגרו יותר סיורים. זה מרגש ושווה את הכול”

דודו וגר, נשיא בית הילדים: “בחרנו במאפייה כי לחם זה דבר בסיסי קיומי בכל הדתות. בנצרות יש את לחם הקודש שהכומר נותן לפיהם של המאמינים, באסלאם כל הלחם והפיתות אלו מצרכים בסיסיים וביהדות לא זורקים לחם, מדובר בערך קדושתי, מעבר להיותו מזון. התהליך שעשינו נבע מתוך מחשבה שהילדים ילמדו את מקצוע האפייה וגם את חשיבות המוצר”.

האסטרטגיה השיווקית – לגעת ברגש

את התהליך השיווקי ותוצאותיו הציגו הסטודנטים בשבוע שעבר, ועיקרו קידום מאפיית ילדודס בפייסבוק ובאינסטגרם ובקהילות של מורי דרך ומארגני טיולים, “בעקבות ההבנה שהם אלה שמביאים את המבקרים לסיורים”, מספרת שטרית. “העבודה על הפרויקט הייתה תהליך שנמשך שנה שלמה שבה ערכנו מחקר, בנינו אסטרטגיה בהתאם ולאחר מכן יצרנו תוכן שיווקי. האסטרטגיה הייתה לגעת ברגש ולספר את הסיפור שעומד מאחורי המאפייה.

“בעקבות התוכן שפרסמנו, אנשים החלו להיחשף לבית הילדים ולמאפייה ונסגרו יותר סיורים. זה מרגש ושווה את הכול. אני יכולה להגיד שזה ללא ספק עבד – מעבר לתנועה ברשתות החברתיות והנתונים שעלו, המאפייה קיבלה הודעות רבות על הרצון להגיע לסיור. אמנם מטרת הקמפיין הייתה חשיפה, אבל הצלחנו להביא סיורים מהתוצרים וזאת הצלחה כפולה”. היא אומרת.