גאיה בינג. "חיפשתי דרכים לתרום". צילום מהאוסף הפרטי

“אפשר לתרום גם בלי ללכת להפגנות”: היוזמה הדיגיטלית של סטודנטית בספיר למען החטופים

לעמוד האינסטגרם "קרן לשיקום כפר עזה" שמנהלת גאיה בינג, סטודנטית לתקשורת בספיר, יש כבר אלפי עוקבים, חלקם משפיעני רשת ותורמים מחו"ל שמסייעים בשיקום הקיבוץ שבו היא גרה: "השילוב בין הפעילות למען החטופים לבין הלימודים לא פשוט, זו השנה הכי קשה שהייתה לי בחיים, המרצים במכללה מאוד עזרו לי"

מאת קרולינה ניסימוב

גאיה בינג (25), סטודנטית במחלקה לתקשורת במכללת ספיר, נולדה וגדלה בקיבוץ כפר עזה שבמועצה האזורית שער הנגב. בטבח השבעה באוקטובר נרצחו בקיבוץ 64 אזרחים, ונחטפו 19 על ידי מחבלי חמאס. נכון להיום חמישה מתושבי כפר עזה עדיין חטופים – התאומים גלי וזיו ברמן, דורון שטיינברכר, אמילי דמארי וקית’ סיגל, חלקם חבריה הטובים. בינג אמנם לא נוהגת ללכת  להפגנות – אבל מצאה דרך יצירתית לתרום במאבק להשבת הישראלים החטופים.

“חיפשתי לעשות משהו משמעותי עבור השבת החטופים, לא הייתי הולכת להפגנות, זה מאוד הפחיד אותי. אז חיפשתי דרכים אחרות לתרום”

במסגרת תפקידה כמנהלת הסושיאל של “הקרן לשיקום כפר עזה”, היא עוסקת יום-יום במאמץ להשבת חבריה החטופים. באמצעות הרשתות החברתיות, היא משמיעה את זעקתה ואת זעקת קהילתה. כך, לעמוד האינסטגרם kfar.azza.Foundation שהיא מנהלת יש כבר 4,000 עוקבים. בינג מעלה אליו תכנים על החטופים ומעדכנת את מספר הימים שהם בשבי. “עמוד האינסטגרם לא כל כך פופולרי, אבל מי שצריך לדעת על העמוד יודע, כמו תורמים שלוקחים חלק בשיקום כפר עזה, ומשפיעני רשת מחו”ל שמפיצים לעולם את הזוועות שהתרחשו בקיבוץ שלנו”.

את מרגישה שעם הזמן הציבור נהיה אדיש למצב, או להיפך?

“הציבור נהיה אדיש עם הזמן ובעצם העמוד נועד בשביל לא לנרמל את מה שקרה בקיבוץ שלנו ושיש לנו עדיין חטופים בעזה. כל יום אני מעלה לשם דברים – אם זה את מספר הימים שעברו, סיפורים על החטופים, בעיני מי שלא יודע כמה ימים עברו מאז שבעה באוקטובר, מנרמל את הסיטואציה”.

איך חשבת על היוזמה הזו?

“חיפשתי לעשות משהו משמעותי עבור השבת החטופים, לא הייתי הולכת להפגנות, זה מאוד הפחיד אותי. אז חיפשתי דרכים אחרות לתרום”. בינג מרגישה תחושת שליחות וסיפוק מהפעילות שלה: “אפשר לבטא את עצמך ולתרום בעניין החטופים בלי ללכת להפגנות, יש כל כך הרבה רבדים אחרים לתרום ולקבל תחושה טובה”.

את מרגישה שהיוזמה הזו משפיעה?

“אני חושבת שזה כן משפיע במקום מסוים כי היום כולם ברשתות החברתיות וברגע שהציבור רואה שמעלים תכנים על החטופים ועל האירועים שקרו בכפר עזה, אז זה נשאר בתודעה ומזכיר שעדיין יש חטופים ואסור להיות אדישים לזה. בנוסף נותנים גם מקום להשמיע את קולם של החבר’ה מהקיבוץ ששרדו, או להכיר חטופים, אז כן זה משפיע ומועיל מאוד בעיני”.

ידוע שהפעילות של ישראל ברשתות פחותה באופן משמעותי אל מול אויבנו – האם ניסית להעביר את המסר מחוץ לישראל?

“באופן כללי, חלק ממטרות העמוד הן בשביל הקהילות שתרמו לנו כספים כדי לשקם את כפר עזה. רוב הקהילות האלו נמצאות בחו”ל, לכן התכנים מתורגמים לאנגלית, כולל סרטונים ותכנים שמועלים ליוטיוב ולפייסבוק ובכל רשת חברתית אחרת. יש תורמים רבים שגם חושפים אותנו לעוד אנשים בחו”ל וככה המעגל מתרחב. בנוסף, המטרה היא לחשוף את מה שקרה בכפר עזה לקהל העולמי ואת זה אנחנו עושים בעזרת משפיעני רשת שמגיעים מחו”ל, אנשים שיש להם המון עוקבים ויכולים להוביל לחשיפה גדולה”.

איך את משלבת בין הלימודים לבין העשייה היומיומית שלך?

“השילוב בין הפעילות למען החטופים לבין הלימודים לא פשוט, זו השנה הכי קשה שהייתה לי בחיים. המרצים במכללה מאוד עזרו לי, הקלו עליי במה שאפשר, דרבנו אותי להגיש עבודות ונתנו לי את כל הכלים כדי לעבור את השנה הזאת כמו שצריך. בלי העזרה שלהם לא הייתי יכולה לעשות את זה”.

את חושבת שהמכללה לוקחת חלק במאבק לשחרור החטופים?

“בעיני המכללה כן לוקחת חלק אבל לא כל המרצים. יש לנו רק קורס אחד שעשה את ההתאמה הזו למצב הקיים והעבירו לנו שיעור שלם בנוגע לכל עצרת החטופים והרגשתי שממש עושים את ההתאמה וזה מאוד שימח אותי, אבל אני חושבת שאפשר לעשות יותר, מאוד קשה לי שזה לא על סדר היום אצל רוב המרצים”.

סגור לתגובות.