מאת חנה אמינוב
תפקידו של העיתונאי המסורתי עומד למבחן כבר שנים רבות, ונדמה שהמבחן הזה הולך ונהיה קשה ומאתגר עוד יותר בשנים האחרונות – תחילה עם עלייתן והתחזקותן הרשתות החברתיות והשפעתן הרבה על חיינו, ובעת האחרונה עם ההתקדמות המהירה של טכנולוגיות בינה מלאכותית – שחקן חדש שמשנה את כללי המשחק. בכנס העיתונות ה-16 שנערך באילת, הביעו חלק מהעיתונאים חשש מעתיד המקצוע.
“מקצוע העיתונות הוא מקצוע ‘פסה’, סנדלרי”, אומר יהודה בן איטח, צלם בעיתון “ישראל היום” וב”כאן 11″. “95% מהצלמים והעיתונאים כבר לא רלוונטיים”. לדבריו, ההתקדמות הטכנולוגית חיסלה את הצורך בתפקידים מסוימים בעולם העיתונות. “אם עכשיו משתגר טיל, כולם כבר דיווחו על זה וכולם צילמו את זה. זאת אומרת שהערך שלנו הוא בטל”. טענותיו של בן איטח נתמכות במגמה מתמשכת של צמצום משמעותי במספר העיתונאים בישראל. על פי נתוני לשכת העיתונות הממשלתית (לע”מ), בין השנים 2010 ל-2020 חלה ירידה דרמטית של כ-40% במספר מחזיקי תעודת לע”מ – מ-5,472 בשנת 2010 ל-3,247 בלבד בשנת 2020.
מנכ”ל איגוד העיתונאים יוסי בר מוחא: “מצבם הכלכלי של העיתונאים הולך ומידרדר. העיתונאים קורסים – לא העיתונות. העיתונות תישאר, רק שהיא תעבור לרשתות החברתיות”
מנכ”ל איגוד העיתונאים יוסי בר מוחא מצטרף לחששות: “התקשורת קורסת, מצבם הכלכלי של העיתונאים הולך ומידרדר. הדיווחים דרך רשתות החברתיות, שהפכו למעין ‘עיתונות בפני עצמן’, פוגעים לעיתים באיכות הדיווחים. התחרות היא עצומה, ולכן לא פעם ידיעות שהן לא מבוססות ולא מדויקות הן הסיבה שהעיתונאי נופל”. בר מוחא מדגיש כי המשבר לא נוגע לעיתונות עצמה, אלא לעיתונאים באופן אישי: “העיתונאים קורסים – לא העיתונות. העיתונות תישאר, רק שהיא תעבור לרשתות החברתיות.”
עו”ד תמי רווה האוזנר, יו”ר חדשות 12, טוענת שיש מה לעשות כנגד זה: “אני חושבת שאם לא יהיה פיקוח על הרשתות החברתיות, זה יהיה רע מאוד. תוסיפו לזה את הבינה המלאכותית, ואז בכלל אתה לא יודע איפה אתה חי, מה אמת ומה שקר”. לדבריה, הרשתות החברתיות משפיעות על אופי הדיווח, במיוחד בהשוואה לתקשורת המסורתית: “היום הטלוויזיה בעיקרה החליפה את העיתונות הכתובה, ועדיין המון משתמשים ברשתות החברתיות, ושם כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה ושום דבר לא יעשה לו”. רווה האוזנר לא חסכה בביקורת על הציבור, וטענה כי במקום לעסוק בפיקוח על הערוצים המסחריים, יש צורך בדיון על פיקוח הרשתות החברתיות. “אם היה פיקוח עליהם, אז אולי זה היה נראה אחרת”.
אבל לא כולם חוששים מהקדמה. ירון אברהם, כתב ופרשן חדשות 12, טוען כי “הצרכן היום הרבה יותר ורסטילי, ומי שחושב שהוא יצליח להישאר בחרך חצר של הטלוויזיה או של העיתון – זה לא יספק יותר”. אנחנו חייבים להתאים את עצמנו למציאות החדשה, אחרת נישאר מאחור”. אברהם, שמנהל עמודים רבים ברשתות החברתיות, מדגיש כי “המסך כפי שהוא היום לא עונה לצרכים של הצרכן”, ולכן “אני היום כתב אולי של חדשות 12 אבל בנוסף יש לי חשבון אינסטגרם, טיקטוק, טוויטר ופייסבוק ועוד רשתות חברתיות וטלגרם שאני צריך לטפח”.
מנכ”ל קשת חיליק שריר שותף לדעה זו ומוסיף כי בעידן שבו יש הצפה של שמועות שגויות, יש חשיבות רבה לעיתונות הקלאסית. “אני מקווה שדווקא המצב הזה יעזור לעיתונות הקלאסית, ושיביא את מי שמחפש את האמת לחזור לתקשורת המסורתית ולסמוך על העיתונאים האמיתיים”. שריר מאמין כי “בעידן שבו אתה מוצף באינפורמציה וכל רגע מישהו מפיץ שמועה אחרת, אתה צריך מישהו שיעשה לך סדר בבלגן ויגיד לך מה נכון ומה לא נכון, וזה יהיה העיתונאי הקלאסי. אז כן, אני בהחלט מאמין שיש לעיתונות עתיד, אך זה בוודאי הרבה יותר מאתגר מבעבר.”
אוריה קשת, כתב הצפון של ערוץi24 מדגיש את הצורך בהשתלבות עם טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית, כדי שהעיתונות תוכל להתאים את עצמה לדור הצעיר ולהמשיך להצליח: “אנו נמצאים בצומת דרכים. אם עולם התקשורת ידע כיצד להתאים את עצמו לדור הצעיר ולמציאות המשתנה, נוכל רק לצמוח ולהתקדם”. לדבריו, “השימוש החכם בכלים הללו יכול לאפשר לתקשורת להתפתח ולהעצים את השפעתה”.
מנכ”ל קשת חיליק שריר: “אתה צריך מישהו שיעשה לך סדר בבלגן ויגיד לך מה נכון ומה לא נכון, וזה יהיה העיתונאי הקלאסי”
לסיכום, התקופה הנוכחית מאופיינת באתגרים גדולים עבור עולם העיתונות, אך גם בשינויים משמעותיים שמובילים להתפתחותו. העיתונאים נדרשים להתמודד עם תחרות גוברת, ירידה בהכנסות, ותנאים כלכליים קשים. אך עם זאת, לצד האתגרים, ישנה הזדמנות לשינוי, התאמה והשתלבות במציאות הדינמית במטרה להוביל את העיתונות לעתיד חדש. אם העיתונאים ישכילו לפתח כישורים חדשים, להיות גמישים מבלי לוותר על המקצועיות והאתיקה כדי להמשיך להוות מקור אמין ומבוסס של מידע – אז בהחלט יש עתיד לענף. כמו תמיד, החידושים מגיעים עם חששות, אך מוקדם להספיד את המקצוע. לא מדובר בגסיסת העיתונות, אלא בשינוי והתפתחות של התחום בהתאם לצורכי הדור החדש – ולמעשה אף בהזדמנות ללידתה מחדש, טובה ומעודכנת יותר. עם התקווה הזאת אנחנו, כאן בלימודי התקשורת במכללה, מתחזקים.
