למרות המלחמה המתמשכת בדרום הארץ, שוק הנדל”ן בשדרות הציג מגמת התחזקות מפתיעה בשנה שעברה. על פי הנתונים באתר הממשלתי לנדל”ן, המחיר החציוני של דירה בעיר שעמד על 980 אלף שקל (ראו בגרף מס’ 1) ברבעון השלישי של שנת 2023, עמד ברבעון הראשון של 2024 – מיד לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל – ל-1.05 מיליון שקל. (ראו בגרף מס’ 2) – עלייה של 7%.
לשם השוואה, בתחילת שנת 2022 המחיר החציוני עמד על 950 אלף שקל, ובתחילת 2023 ירד מעט ל-940 אלף שקל. עם זאת, מהרבעון הראשון של שנת 2023 עד הרבעון הרביעי של שנת 2023 – השנה שבה פרצה המלחמה, חלה עלייה משמעותית של 12.61% במחירי הדירות בעיר. ברבעון האחרון של 2024 נרשמו 32 עסקאות בשדרות, כאשר חלק מהדירות נמכרו במחירים גבוהים יותר בהשוואה לשנים קודמות.
נתוני משרד השיכון מציגים תמונה דומה בשדרות. אם ברבעון אחרון של שנת 2023 נערכו לפי האתר 67 עסקאות נדל”ן – ברבעון הראשון של שנת 2024 נמצאו 148 עסקאות (לא כולל עסקאות של מעל ל-1.5 מיליון שקל.
לפי אתר הממשלתי לנדל”ן, בתל אביב לשם השוואה חלה ירידה משמעותית במחירי הנדל”ן לאחר פרוץ המלחמה: אם בסוף שנת 2023 המחיר החציוני של דירה בתל אביב עמד על 4.11 מיליון שקל, בסוף שנת 2024 המחיר החציוני ירד ל-3.75 מיליון שקלים. ירידה של 8.76% (ראו גרף מס’ 3).
עו”ד פנחס וולר, בעל משרד עורכי דין של השקעות מקרקעין בנדל”ן למעלה מ-40 שנה בתחום מסביר את תופעת ביקוש הדיור בעיקר בפריפריה כתוצאה מהמלחמה: “בעקבות המלחמה, רבים מהצעירים ששכרו דירות באזור תל אביב כבר לא יכולים, לא מעוניינים, ולעיתים גם לא צריכים להישאר שם. חלקם חזרו להתגורר אצל ההורים, וחלקם מגויסים למילואים. בנוסף, ענפי תעסוקה מרכזיים בעיר, כמו מסעדנות וברים, נפגעו קשות בעקבות המלחמה. במצב כזה, כשאין עבודה, באופן טבעי אנשים לא נשארים לגור במקומות שבהם הם לא יכולים לשלם את מחירי השכירות הגבוהים”.
וולר מצביע על שינוי משמעותי בדרום: “באזור הדרום, לעומת זאת, קורה דבר הפוך לחלוטין. בעקבות המלחמה וההרס הנרחב, הממשלה משקיעה סכומי כסף עצומים בשיקום תשתיות, מפעלים, בתים וכבישים. השקעות אלו מייצרות עבודה ופרנסה, מה שמוביל לעלייה טבעית בכלכלה המקומית בהיצע וביקוש לדיור”.
“בעקבות המלחמה וההרס הנרחב, הממשלה משקיעה סכומי כסף עצומים בשיקום תשתיות, מפעלים, בתים וכבישים. השקעות אלו מייצרות עבודה ופרנסה, מה שמוביל לעלייה טבעית בכלכלה המקומית בהיצע וביקוש לדיור”
לדבריו, שינוי נוסף קשור לתעשיות הביטחוניות: “בעקבות המלחמה, המדינה משקיעה בצורה חסרת תקדים בתעשיות הביטחוניות, שחלק גדול מהן ממוקם בפריפריה – באשקלון, שדרות ואזורי עוטף עזה. הדבר יוצר מקומות עבודה חדשים, ולכן אנשים מעדיפים להתגורר קרוב למקומות העבודה שלהם. זה תהליך טבעי, שמניע את הכלכלה המקומית ומעודד מעבר של אוכלוסיות לאזורי הדרום”.
דברי וולר מתכתבים עם הנתונים שפרסמה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ”ל) בשנת הפעילות האחרונה. על פי הנתונים, בשנת 2024 אושרו 168,370 יחידות דיור לתכנון, מתוכן 42,632 בדרום, 11,783 בצפון ורק 8,571 במחוז תל אביב. הנתונים מראים שפיתוח הדרום אינו נותר רק בגדר הצהרות – פרויקטים מתקדמים בשטח ותקציבים משמעותיים מושקעים לטובת שיקום וחיזוק יישובי הדרום ועוטף עזה. ביישובי הנגב המערבי קודמו תוכניות הכוללות 33,100 יחידות דיור בשדרות, נתיבות ואופקים.
ראש עיריית דימונה בני ביטון: “אני מאמין שאנשים יחזרו לחיות בדרום בדיוק כפי שהיה לפני המלחמה. ההתפתחות כאן מרשימה, ואני קורא לממשלת ישראל להמשיך להשקיע בדרום”
בני ביטון, ראש עיריית דימונה, משדר אופטימיות לגבי חזרת תחושת הביטחון בדרום והאמונה ביכולת השיקום של האזור: “אני מאמין שאנשים יחזרו לחיות בדרום בדיוק כפי שהיה לפני המלחמה. ההתפתחות כאן מרשימה, ואני קורא לממשלת ישראל להמשיך להשקיע בדרום. מדובר באחד האזורים המבטיחים ביותר של המדינה, גם בנגב המערבי וגם בנגב המזרחי”.
כשנשאל על תחושת הביטחון שהתערערה בקרב תושבי הדרום בעקבות אירועי שבעה באוקטובר, ביטון לא מהסס להציג את דעתו הנחרצת: “אני משוכנע שהשקט יחזור. אנחנו רואים את הפעילות הנחושה של צה”ל ברצועת עזה, פעילות שמטרתה להחזיר את הביטחון לכל תושבי האזור. המאמץ של צבא ההגנה לישראל, הממשלה וכלל הגורמים המעורבים הוא יוצא דופן. אני מאמין שבעזרת השם, הדרום יחזור להיות המקום הבטוח שהכרנו”.
נקודה מרכזית הנוגעת ליישובי עוטף עזה היא אישור תוכניות להקמת שכונות מגורים חדשות ולמתן פטור מהיתר עבור בנייה מואצת, במיוחד בקיבוצים בארי וכפר עזה, שנפגעו קשות במתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר. בנוסף, אושרו הוקמו שכונות זמניות למפוני הקיבוצים בעוטף שנפגעו קשות. כך למשל, תושבי נחל עוז עברו לשכונות קרוואנים שהוקמו במשמר העמק. בחצרים הוקמה שכונה זמנית עבור תושבי בארי, בעומר עבור תושבי כיסופים ובאשלים עבור תושבי כרם שלום.
“עוטף עזה יהפוך לאזור עם הביקושים הגבוהים ביותר. לאחר שתחושת הביטחון תשוב, רמת המחירים תישאר גבוהה”, אומר שמעון אלקבץ, מרצה במכללה, עיתונאי ושדרן ברדיו דרום ששכל ב-7 באוקטובר את בתו סיוון ז”ל שלמדה מדעי המחשב במכללה, לאחר שמחבלים פרצו לביתה בכפר עזה ורצחו אותה ביחד עם בן זוגה נאור חסידים ז”ל.
שמעון אלקבץ: “בשדרות, למרות כל מה שעברנו, יש תנופת בנייה יוצאת דופן. יש רשימות המתנה לרכישת בתים בעיר וגם בקיבוצים הסמוכים”
למרות האובדן הכבד והכאב העמוק, אלקבץ נותר נאמן לעוטף עזה ומאמין בכל לבו שהאזור יתאושש ואף יחזור להיות מקום מבוקש ואהוב במיוחד. לדבריו, תהליך ההתאוששות כבר החל: “בשדרות, למרות כל מה שעברנו, יש תנופת בנייה יוצאת דופן. יש רשימות המתנה לרכישת בתים בעיר וגם בקיבוצים הסמוכים”.
עם זאת, אלקבץ לא מתעלם מהמציאות הקשה בשטח: “הקיבוצים נמצאים במשבר גדול מאוד. אין בתים, אין לאן לחזור והמצב כרגע מאתגר מאוד”. אלקבץ מדגיש כי הוא מאמין בכוחו של השיקום: “ברגע שיתבצעו פעולות שיקום משמעותיות והביטחון יחזור, עוטף עזה יהפוך לחבל ארץ שימשיך לשמור על ערכיו ויהפוך למוקד השקעה משתלם. מי שיש לו את האמצעים ורוצה להשקיע – אני אומר לו: תבואו לעוטף. זה המקום להשקיע, וזה יהיה שווה את זה”.
