סיגל פרייס במהלך הסיור לסטודנטים והסגל. "הרבה אנשים באים לאנדרטה לתת כבוד לבנות". צילום: בר אברמוביץ'

מסע ההנצחה: אימה של נועה פרייס ז”ל הנחתה סיור באנדרטת התצפיתניות למסלול רדיו במחלקה לתקשורת

סיגל פרייס העבירה סיור לסטודנטים וסטודנטיות המשתתפים במלגת "ספיר בקהילה", שבמסגרתה הם מנציחים את התצפיתניות שנפלו במוצב נחל עוז בשבעה באוקטובר, באמצעות פודקאסט המוקדש לכל תצפיתנית. סטודנטית בפרויקט: "לגעת בנושא הזה זו שליחות - היכולת להפיץ עוד סיפורים ולא רק לשמוע"

מוצב נחל עוז הוא אחד המוצבים שנכבשו בשבעה באוקטובר על ידי חמאס בצורה האכזרית ביותר. כ-54 חיילים וחיילות נפלו במהלך המתקפה, עשרה חיילים נחטפו לרצועת עזה, מתוכם שבע תצפיתניות ושלושה לוחמי שיריון.

במתקפה נרצחו כ-16 תצפיתניות: סמל אביב חג’ג’ ז”ל, רב”ט הדר מרים כהן, רב”ט מיה ויאלובו פולו ז”ל, רב”ט נועם אברמוביץ ז”ל, סמ”ר שחף ניסני ז”ל, סמל שירה שוחט ז”ל, רב”ט נועה מרציאנו ז”ל, סמ”ר ים גלס ז”ל, רב”ט שירה ים עמר ז”ל, סרן שירה אילת ז”ל, סמל שיראל מור ז”ל, סמל שי אשרם ז”ל, סמ”ר נועה פרייס ז”ל, סמל יעל לייבושור ז”ל, סמ”ר עדי לנדמן ז”ל, סמל רוני אשל ז”ל.

האנדרטה לזכר תצפיתניות נחל עוז שנפלו בשבעה באוקטובר. צילום: בר אברמוביץ’

בימים אלו מופק פודקאסט בן שבע דקות לכל אחת מהתצפיתניות שנפלו, במסגרת פרויקט “ספיר בקהילה”, שבו משתתפים משפחות התצפיתניות שנפלו וסטודנטים מהרדיו.

הבחירה של המשפחות היא לא לספר בפודקאסט על השבעה באוקטובר, אלא דווקא על החיים של כל תצפיתנית – הבחירה בחיים ולא במוות. “הרעיון התחיל מכך שאנחנו צריכים לעשות משהו שמצד אחד הסטודנטים ירגישו משמעותיים ומצד שני יהיה משמעותי לקהילה”, מספרת ד”ר אלה בן עטר, ראשת מסלול רדיו ופודקאסטים במחלקה לתקשורת. “פנינו לסיגל פרייס, אימא של התצפיתנית נועה פרייס ז”ל, והיא זאת שעזרה לנו ליזום את הזום הראשון שבו פנינו להורים. ההורים מאוד התרגשו והם אמרו לנו משפט שנשאר לי וליובל (ד”ר יובל גוז’נסקי, ראש המחלקה) בזיכרון: ‘פעם ראשונה שאנשים מציעים לנו ואנחנו לא צריכים לרדוף אחריי אחרים'”.

פרייס זוכרת את ההתחלה של הפרויקט ואת הפנייה אליה: “אני הייתי בצוות חשיבה עם אלה ויובל ותיווכתי את זה לשאר המשפחות, ועלה הרעיון של קטעי אודיו על כל אחת והתיאור של הבנות ואיך שהן היו”. לדבריה, מסע ההנצחה של המשפחות ממשיך לא רק בפודקאסט: “היינו רוצים לספר על נועה כמה שיותר, אנחנו פועלים בהנצחה בכל מינית רמות – כותבים באתרים או משתתפים בכתבות קצרות או הרצאה שאני עושה”.

“זה מובן מאליו שבספיר שבה יש סטודנטים שעברו את השבעה באוקטובר על בשרם, וסטודנטיות שהיו תצפיתניות ייקחו את הפרויקט – מי אם לא אנחנו נירתם לזה, אולי זה גם סוג של שותפות גורל בינינו לבין המשפחות”

לאחר השיחה עם המשפחות, יצא קול קורא לסטודנטים להשתתף בפרויקט. “בהתחלה לא ידענו כמה ירצו להתעסק בטראומה, ואז בצורה מאוד מרגשת התנדבו כ-16 סטודנטים, חלקם מרצונם החופשי וללא תמורה. חילקנו את הסטודנטים לקבוצות וכל קבוצה קיבלה ארבע משפחות. כרגע הסטודנטים בשלב שבו הם ראיינו כמעט את כל המשפחות, כל הפודקאסטים יהיו זמינים בספוטיפיי והם יהיו חלק מההנצחה של המשפחות”.

משפחות התצפיתניות והסגל המלווה את הסטודנטים במחלקה רואים חשיבות רבה שדווקא מכללת ספיר היא זאת שתנציח את סיפורן של התצפיתניות: “זה מובן מאליו שבמכללת ספיר שבה יש סטודנטים שעברו את השבעה באוקטובר על בשרם, וסטודנטיות שהיו תצפיתניות ייקחו את הפרויקט – מי אם לא אנחנו נירתם לזה, אולי זה גם סוג של שותפות גורל בינינו לבין המשפחות”, מספרת ענבל גזית, מרצה במסלול רדיו המלווה את הסטודנטים בפרויקט.

“המלגה זה לא העניין, זה לעשות את מה שאני לומד בפועל. שמעתי על מה שקרה לתצפיתניות וזאת הייתה הזדמנות אדירה לשמוע על זה מהמשפחות ועל החיים שלהן”

גם הסטודנטים עצמם התרגשו מאוד להשתתף בפרויקט וראו נכונות להשתמש בכישורים שלהם. “המלגה זה לא העניין, זה לעשות את מה שאני לומד בפועל. שמעתי על מה שקרה לתצפיתניות וזאת הייתה הזדמנות אדירה לשמוע על זה מהמשפחות ועל החיים שלהן” מספר מתן סרבי (24) סטודנט המשתתף בפרויקט. “אני מחפש את השם של התצפיתנית בגוגל ואוסף בקובץ וורד את כל מה שאני יודע עליה, אם זה כינוי או כלב שהיא אהבה מאוד וכותב שאלות למשפחה וכמובן עושה איתה שיחת תיאום ציפיות”.

“אני מאוד מכירה את מה שהיה בנחל עוז, אני גרה בנתיבות ומאוד מחוברת לסיפורים ומה שקרה באותה שבת, לגעת בנושא הזה זו לדעתי שליחות והיכולת להפיץ עוד סיפורים ולא רק לשמוע זה עוד יותר מעניין”, מספרת שגב סבג (23) סטודנטית נוספת בפרויקט.

הסיור לסטודנטים לאנדרטת התצפיתניות נערך ביום ראשון השבוע במסגרת הפרויקט, וכאמור הנחתה אותו סיגל פרייס, אימה של התצפיתנית נועה פרייס ז”ל בליווי הסגל וראש המחלקה לתקשורת ד”ר יובל גוז’נסקי. במהלך הסיור הרצתה סיגל על חייה של נועה, על הגעתה לחמ”ל נחל עוז, על ההווי והרעות שהיו בין הבנות, על תפקיד התצפיתנית ומאורעות שבעה באוקטובר.

הסלע לזכרה של נועה פרייס ז”ל. “הרבה פעמים יצא לה להיות הכוח והקול של שאר התצפיתניות”. צילום: בר אברמוביץ’

“התפקיד של התצפיתנית היה הכי חשוב בעיניה בחמ”ל, הרבה אנשים ביקשו ממנה להישאר בחמ”ל, מעבר לזה שהיא הייתה חברותית, מצחיקה ונעימה. היא גם הייתה אחת שאין לה בעיה להגיד מה שהיא חושבת, הרבה פעמים יצא לה להיות הכוח והקול של שאר התצפיתניות. מאז שבעה באוקטובר הייתה לנו אינטראקציה עם אנשים שהכירו אותה ובכל אחד היא השאירה איזשהו חותם”, סיפרה פרייס בסיור. “היא תמיד הייתה מוכנה למשוך למען בנות אחרות, היא הייתה אוזן קשבת, באירועים שהיו בחמ”ל היא הייתה מקשיבה ומחבקת את שאר הבנות”.

על בחירת המיקום של האנדרטה: “הנקודה הזאת משקיפה על הגזרה של הבנות ובכלל על עזה, ואנחנו רואים שם את כל מה שהבנות ראו במצלמות, שהמבקרים יחוו את התצפית כמו שהבנות שלנו חוו”

בנוסף, סיפרה פרייס על כיצד נבחר המיקום לאנדרטה: “ארז (אבא של נועה) מצא את הנקודה, בהתחלה חשבנו על כל מיני מיקומים, אבל הנקודה הזאת משקיפה על הגזרה של הבנות ובכלל על עזה, ואנחנו רואים שם את כל מה שהבנות ראו במצלמות, שהמבקרים יחוו את התצפית כמו שהבנות שלנו חוו. הרבה אנשים מגיעים לאנדרטה והמון אוטובוסים עם אנשים שבאים לתת כבוד לבנות”.

סגור לתגובות.