“יש לי חברה במכללה על כיסא גלגלים, ובזמן אזעקת ‘צבע אדום’ היא היתה צריכה לשים ידיים על הראש ולהתפלל שהכטב”ם לא יפגע בה, כי אין לה זמן ויכולת אפילו להתכופף. המעבר של המיגונית צר ומי שעם כיסא גלגלים לא יכול להיכנס, שלא נדבר על זה שאין רמפה למיגונית עצמה מהמדרכה”.
את הדברים האלה מספרת לספירלה הסטודנטית שיר חזן על חברתה – סטודנטית נכה שמתניידת על כיסא גלגלים, שמרגישה לא מספיק מוגנת בשטחים הציבוריים במכללה. הדברים מצטרפים לתלונות נוספות שהגיעו למערכת ספירלה בתקופה האחרונה – רובן בעילום שם – על מחסור במיגוניות מונגשות לכיסא גלגלים בקמפוס.
אז מה ההגדרות של מיגונית מונגשת?
ראשית, כדי להבין מהי מיגונית מונגשת, בדקנו מול הגורמים המוסמכים כדי להבין מה היא צריכה לכלול. לשם כך פנינו למרכז הישראלי לנגישות בישראל, לפיקוד העורף ולנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.
במרכז הישראלי לנגישות ענו לנו שכדי שמיגונית תוכר כנגישה לכיסא גלגלים היא צריכה לכלול רמפת עלייה עם שיפוע תקני (8%) וכן פתח ברוחב של 110 ס”מ לפחות.
התשובה של נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים הפתיעה אותנו במיוחד, שם מסתבר שלמרות המצב הביטחוני והמלחמה – הנושא טרם הוסדר: “כל נושא הנגשת המיגוניות נמצא כעת בהסדרה באמצעות תיקון תקנות בנושא מתוקף חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובאחריות משרד הביטחון. נכון לעכשיו אין חוק שמחייב מיגוניות נגישות”.
בפיקוד העורף הסבירו שבשביל שאנשים עם כיסא גלגלים יוכלו להיכנס לתוך מיגונית, פתח הדלת צריך להיות 80 ס”מ, כאשר רוחב המבואה (המסדרון) צריך להיות 110 ס”מ, על מנת לאפשר סיבוב של כיסא גלגלים לתוך המיגונית, ולהיפך: אם רוחב דלת המיגונית הוא 110 ס”מ – המבואה צריכה להיות 80 ס”מ.
עוד הסבירו לנו בפיקוד העורף שקיימים שני סוגים של מיגוניות: דגם “ארבל” ודגם “רחבעם”. הסוג הרלוונטי למכללת ספיר ובכלל לעוטף עזה הוא מיגונית מסוג “רחבעם”, מכיוון שזו מיגונית שממוקמת רק במקומות שבהם יש איום מידיי והיא תוצב עד 40 ק”מ מהגבול. כמו כן, לפי פיקוד העורף מה שמבדיל מיגונית ממרחב מוגן זה שמיגונית ניצבת בשטחים פתוחים ומרוחקים ממבנים, אין בה דלת הדף כמו שיש בממ”ד. ניתן לעיין במסמך התקנות של פיקוד העורף.
על פי המכללה, במכללה פזורות 11 מיגוניות נגישות (ראו תגובת המכללה המלאה בסוף הכתבה). לאחר בירור ההגדרות מול מרכז נגישות ישראל ופיקוד העורף, עברנו לבדיקה של המיגוניות במכללה במטרה להבין כמה מהן עונות להגדרות. הממצאים לפניכם.
ממצאי הבדיקות
מיגונית מס’ 18 (צמודה לשער תקשורת וחניית סטודנטים) – רוחב הדלת 80 ס”מ, יש רמפה, אולם מסביב למיגונית פזורים ברזלים שצמודים למיגונית וחוסמים את המעבר אליה. כמו כן, המיגונית מוצבת על חול ואבנים – מה שהופך את הגישה אליה לאנשים עם כיסא גלגלים לקשה עד בלתי אפשרית ולכן היא לא עומדת בהגדרות של מיגונית מונגשת.
מיגונית מס’ 20 (צמודה למועדון יחדיו גיל הזהב) – רוחב הדלת 80 ס”מ, רוחב המבואה 85 ס”מ, אין רמפה – ולכן מיגונית זו אינה עומדת בהגדרות של מיגונית מונגשת.
מיגונית מס’ 22 (על חניית נכים מול בניין 7 ומול כניסת שער אקדמיה) – רוחב הדלת 84 ס”מ ורוחב המבואה 87 ס”מ. אין רמפה מהכביש למדרכה שעליה ניצבת המיגונית. חשוב לציין שטרם בדיקת ספירלה לא היה שלט נגישות על המיגונית, אך רק לאחר פנייתנו לתגובה הותקן שילוט. אך למרות השילוט שהוצב – המיגונית לא עונה להגדרות של מיגונית מונגשת.
מיגוניות מס’ 74 (צמודה לבניין 20) – רוחב הדלת 87 ס”מ, יש רמפה, אין מבואה – ולכן היא עומדת בהגדרות של מיגונית מונגשת.
מיגונית מס’ 56 (על מדשאה מול בניין 5) – רוחב הדלת 102 ס”מ ויש רמפה, אין מבואה ולכן היא עומדת בהגדרות של מיגונית מונגשת.
בנוסף למיגוניות שפורטו עד כה, קיימים ארבעה מרחבים מוגנים (ממד”ים) שהמכללה מחשיבה כמיגוניות – מדובר במרחבים מוגנים (ממ”דים): 50,51,52,53 שהם בפועל חלק מבניין 15. בארבעת המרחבים פתח הדלת ברוחב של 100 ס”מ. בשלושה מהם (51, 52, 53) יש רמפה ובאחד מהם (50) אין רמפה מהמדשאה.
אולם, למרות שהמכללה מחשיבה את המרחבים המוגנים האלו כמיגונית, הם לא באמת עונים להגדרות של מיגונית על פי פיקוד העורף – כזכור – “מיגונית ניצבת בשטחים פתוחים ומרוחקים ממבנים, ואין בה דלת הדף כמו שיש בממ”ד”.
בנוסף לכך יש גם את מיגוניות מס’ 71 ו-72 – אך בפועל מדובר במרחבים מוגנים שנמצאים ממש בתוך בניין 2 (הנדסאים), והגישה אליהם היא לא מהמרחב הפתוח אלא אך ורק מתוך כיתות במבנה עצמו – ולכן הם לא עונים להגדרה של מיגונית בכלל ומיגונית מונגשת בפרט.
*הבדיקות נעשו עבור מיגוניות נגישות בלבד ולא על בבניינים/כיתות לימוד של המכללה (למרות שנמצאו כאמור מרחבים מוגנים נגישים שמופיעים במפה – 51, 52 ו-53).
*לא בוצעו בדיקות על מיגוניות מעבר לשטח מכללת ספיר או מחוצה לה/תיכון שער הנגב וביה”ס קשת.
לסיכום, מבחינת הממצאים נראה כי עדיין יש פער משמעותי בין מה שהמכללה מגדירה מיגונית מונגשת לבין ההגדרות שניתנה לנו במרכז לנגישות ובפיקוד העורף. כמו כן, העובדה שבמשרד המשפטים טרם עדכנו את החוק בנושא מטרידה לכשעצמה – במיוחד בהתחשב בעובדה שהלחימה בעזה נמשכת – ומותירה את המכללה לפעול עצמאית לשיפור ההנגשה של המיגוניות כך שיעמדו בתקן של פיקוד העורף (משנת 2024).
ואיך אפשר לדעת היכן המיגוניות?
היבט נוסף שבדקנו הוא האם יש מפה ברורה שמפרטת את מיקומי המיגוניות המונגשות בקמפוס, לטובת אלו הזקוקים להן. מהבדיקה שערכנו עולה כי על אף שקיימת מפה פיזית במכללה מול שער האקדמיה המתארת את כל המבנים ודרכי הגישה אליהם, היא אינה מספקת מידע על מיקום המיגוניות שאכן מונגשות – מה שמחמיר את האתגר עבור סטודנטים עם מוגבלות הזקוקים להתמגן במהירות.
יש לציין לטובה, כי מיד לאחר פנייתנו אל דוברות המכללה, הועלתה מפה חדשה באתר המכללה המתארת את סימון המיגוניות המונגשות והלא מונגשות הנמצאות בכל שטח מכללת ספיר, תיכון שער הנגב, וביה”ס קשת. יחד עם זאת, עדיין יש מקום לעדכן גם את המפות הפיזיות המוצבות בקמפוס.
מדוברות המכללה נמסר בתגובה: המכללה האקדמית ספיר, הממוקמת במרחק של פחות מארבעה קילומטר מגבול עזה, נמנית בין המוסדות האקדמיים הממוגנים ביותר בישראל. כ-83% מכיתות הלימוד בקמפוס ממוגנות. במרחב הציבורי בקמפוס פזורות 11 מיגוניות נגישות. לצד המיגוניות הנגישות, הושארו במרחב הציבורי מיגוניות לא נגישות כדי שיוכלו לתת מענה בזמן אמת לכמה שיותר אנשים. מערך הנגישות בספיר עומד בקשר רציף עם הסטודנטים/ות ופועל כל הזמן לשיפור התנאים עבור אנשים עם מוגבלות ברחבי הקמפוס ונמשיך לפעול לקידום נושא חשוב זה. באתר ספיר מופיעה מפה המציגה את מיקומי כלל המיגוניות בקמפוס. המפה כוללת גם אזורים שנמצאים באחריות המועצה האזורית שער הנגב.
מהנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מוסיפים: “אם יש סטודנט או סטודנטית שנפגעו מהיעדר מיגונית נגישה או מהיעדר הסדרי נגישות כלשהם, אנו מזמינים אותם לפנות אלינו כדי שנוכל לבחון את האפשרויות העומדות בפניהם”.
בפיקוד העורף מוסיפים: השימוש במיגונית הוא אך ורק במידה ואין אפשרות להגיע אל מרחב מוגן שנמצא מרוחק, המיגונית לא מחליפה מרחב מוגן וגם לא נחשבת כמיגון תקני ולכן אין להסתמך עליה, אלא נותנת מענה מידיי בזמן התרעה קצר על מנת לצמצם את הנזק מהדף ורסיסים. עוד מוסיפים בפיקוד העורף שהם עצמם לא מחליפים מיגוניות ולכן יש לפנות לגוף הפרטי שאמור לדאוג לנגישות בתחומו.
