העולם האקדמי עובר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות בעקבות ההתפתחות המהירה של תחום הבינה המלאכותית (AI). מה שהיה פעם טכנולוגיה עתידנית והופיע בעיקר בתחומי מדעי המחשב, הפך לחלק בלתי נפרד ממערכת ההשכלה הגבוהה – מהוראה וכתיבה אקדמית ועד מחקר ופיתוח. סטודנטים משתמשים ב-AI להפקת תכנים, ניתוח נתונים וכתיבת עבודות, ומרצים עושים בה שימוש לשיפור שיטות הוראה, בניית מערכי שיעור ואפילו תכנון מהלכי מחקר.
אך האם המהפכה שאנחנו עדים לה מבשרת עידן חדש של למידה מתקדמת, או שהיא מסכנת את מהות ההשכלה הגבוהה, מחלישה את הסטודנטים והופכת את המיומנויות האנושיות בכלל והאקדמיות בפרט לנחלת העבר? מערכת ספירלה יצאה לשוחח עם מרצים ומרצות במכללה, כדי לשמוע מה הם חושבים על שילוב בינה מלאכותית באקדמיה.
ד”ר תמי רזי: כרגע אנחנו מאוד מתלהבים מההמצאה הזו שמחליפה אותנו כבני אדם, מחליפה את האינדיבידואליות והיצירתיות שלנו. כמובן שיש בה גם דברים נפלאים אך אני חושבת שאנחנו צריכים רגע לעצור ולחשוב על הסיכונים”
מה דעתכם על כניסת הבינה המלאכותית לאקדמיה?
ד”ר לירון מישקין דרזנר, מרצה על בינה מלאכותית ומובילה קורסים בתחום במכללת ספיר, רואה בטכנולוגיה הזו חלק בלתי נפרד מהעתיד. “אני חושבת שהבינה המלאכותית היא שדרוג גדול לעבודות של הסטודנטים”. ד”ר עומר קינן, מרצה לתקשורת שיווקית וראש המסלול לתואר שני במחלקה לתקשורת, מחזק את דבריה: ” אני חושב שזה בלתי נמנע במובן מסוים והרכבת כבר נסעה, ובפועל גם אני בעד וגם אם אני נגד יהיה בזה שימוש”.
לעומתם, ד”ר תמי רזי, היסטוריונית ומרצה במחלקה לתקשורת ובמחלקה הרב-תחומית, מביאה זווית שונה: “היסטוריונים הם אנשים שיותר נמשכים אל העבר, במובן הזה אני לא שונה מהם ונכון לעכשיו אני שייכת לצד היותר ספקני בעניין, כמו שהלודיטים התנגדו לקדמה של המכונות במהפכה התעשייתית, כך אפשר גם לחשוב על ה-AI במובן הזה. כרגע אנחנו מאוד מתלהבים מההמצאה הזו שמחליפה אותנו כבני אדם, מחליפה את האינדיבידואליות והיצירתיות שלנו. כמובן שיש בה גם דברים נפלאים אך אני חושבת שאנחנו צריכים רגע לעצור ולחשוב על הסיכונים שיש בכך”.
ד”ר לירון מישקין דרזנר: “היכולת של AI לספק משוב מיידי, להציע פתרונות יצירתיים ולשפר את יכולת הלמידה האישית היא מהפכנית. במקום שכל הסטודנטים יקבלו את אותו תוכן לימודי, AI מאפשר התאמה אישית”
כיצד אתם עושים שימוש בכלי זה?
מישקין דרזנר: “אני עושה שימוש בבינה מלאכותית בהכל, אני אוהבת להשתמש בעיקר בקלוד, הוא עוזר לי מאוד גם בכתיבת הדוקטורט שלי וגם בעבודת המחקר. היכולת של הבינה מלאכותית לספק משוב מיידי, להציע פתרונות יצירתיים ולשפר את יכולת הלמידה האישית היא מהפכנית. במקום שכל הסטודנטים יקבלו את אותו תוכן לימודי, AI מאפשר התאמה אישית של ההוראה לכל אחד”.
הבינה המלאכותית מסייעת גם במחקר, וחוקרים יכולים להיעזר ביכולות שלה כדי לנתח כמויות עצומות של נתונים בפרק זמן קצר. אם בעבר מחקרים שהתבססו על ניתוחי טקסטים או חיפושים בארכיונים דרשו חודשים ואף שנים, כיום, בעזרת AI, ניתן לבצע תהליכים אלה תוך ימים או שבועות. ד”ר שני דליות: “אני משתמשת בבינה המלאכותית כדי לייעל ולהעשיר תהליכים, היא עוזרת לי לפתח כל מיני טכניקות הוראה חדשות ומאתגרות, ליצור חידות וסימולציות, ולשפר את הדינמיקה בכיתה”
ד”ר עומר קינן: “אני מכין המון שיעורים הקשורים בדיגיטל, אלו דברים שאתה צריך כל הזמן לרענן, אני נעזר הרבה בקלוד שאיתו הכי נוח לי, לפעמים כדי לבוא עם דוגמאות חדשות לפעמים כדי לשפר את הניסוחים של עצמי כדי שיתאימו לקהלי יעד יותר מגוונים”.
שאלנו את המרצים האם לדעתם מדובר בכלי עזר בלבד, או בפתרון שעלול להפוך לתחליף ללמידה מסורתי.
לדברי ד”ר מישקין זרזנר, הבינה המלאכותית עלולה להעמיק את האי-שוויון בין סטודנטים ולגרום לפער רחב בתחום הלימודי: “מי שיגדל בסביבה טכנולוגית יהיה לו קל להסתגל, בעוד שאחרים, שמגיעים מרקע פחות טכנולוגי, יתקשו. זה יגרום לפערים עמוקים יותר באקדמיה ובשוק העבודה..
בנוסף לחשש להתרחבות הפערים בין סטודנטים מרקעים שונים, קיימים חששות בתחום האתיקה והשימוש לרעה בבינה מלאכותית. אחד התחומים המדוברים ביותר הוא תופעת ה”דיפ-פייק” – יצירת סרטונים מזויפים בעזרת הבינה המלאכותית שיכולים לשמש להטעיה, הונאה ואף פגיעה באנשים. “מצד אחד, יש לה שימושים חיוביים – כמו קמפיין של פורום מיכל סלה, שבו יצרו דמויות וירטואליות של נשים שנרצחו, כדי להזהיר אחרות. מצד שני, רוב השימוש בדיפ-פייק כיום קשור לפורנוגרפיה מזויפת – וזה הרסני”, מסביר ד”ר עומר קינן.
ד”ר מוטי גיגי: “האקדמיה צריכה להיות חלוצה בעניין, זה כמו שבשנות ה-90 היה קורס אופיס, כך גם בעידן שלנו יש את הצ’אט שיש ללמד כיצד להיעזר בו”
כמו כן, קיים חשש שהבינה המלאכותית תוביל להעתקה מסיבית בעבודות אקדמיות, ותטשטש את הגבולות בין יצירה מקורית להפקת תוכן באמצעות בינה מלאכותית. כיום, ניתן באמצעות בינה מלאכותית לייצר מאמרים שלמים בלחיצת כפתור, מה שמאתגר את הדרכים המסורתיות באקדמיה. “קשה מאוד להבחין במי השתמש בבינה המלכותית גם בבדיקת העבודות”, אומרת ד”ר רזי.
כיצד ניתן להתאים את האקדמיה לעידן ה-AI?
אוניברסיטאות רבות כבר בוחנות שילוב של קורסי חובה בתחום אוריינות דיגיטלית ואתיקה של בינה מלאכותית. כמו כן מתקיים דיון מתמשך בשאלת הגדרת המושג יצירתיות בעידן שבו מכונה מסוגלת לכתוב שיר או עבודה אקדמית ונשאלת השאלה האם חשיבה אנושית עדיין נמדדת רק לפי התוצר או גם לפי הדרך.
באקדמיה מבינים שבלתי אפשרי להתעלם מהשינוי, אך שמחובתם למצוא את האיזון הנכון בין שילוב הטכנולוגיה לבין שמירה על ערכי ההשכלה. ד”ר מוטי גיגי, מרצה במכללה ולשעבר ראש המחלקה לתקשורת, מדגיש את החשיבות של פיתוח גישות הוראה חדשות: “האקדמיה צריכה להיות חלוצה בעניין, זה כמו שבשנות ה-90 היה קורס אופיס, כך גם בעידן שלנו יש את הצ’אט שיש ללמד כיצד להיעזר בו”.
ד”ר עומר קינן: “החששות הכי גדולים שלי הם שה-AI תפחית את הלמידה והחשיבה הקבוצתית, אני מאוד מאמין בעבודה בצוותים ושעובדים ביחד ולא לבד, ואני מפחד שזה יפגע בזה וישבלל אנשים”
פתרון אפשרי נוסף הוא מעבר להערכות למידה מבוססות חשיבה וניתוח, במקום הסתמכות על עבודות כתובות בלבד. אם בעבר הערכת הסטודנטים התבססה בעיקר על חיבורים ומאמרים, בעתיד ייתכן שיהיה צורך להעניק משקל רב יותר לבחינות בעל-פה, לניתוחים אישיים ולפרויקטים שדורשים יצירתיות וביקורתיות.
כמו כן, ישנה חשיבות להעלאת המודעות בקרב הסטודנטים לשימוש ביקורתי ומודע בבינה מלאכותית. כפי שמסביר ד”ר קינן: “AI זה כלי חזק, אך יש להשתמש בו בצורה מושכלת. סטודנטים צריכים להבין מאיפה המידע מגיע, איך הוא מעובד, ומה ההשלכות האתיות של השימוש בו”.
מה הם החששות שלכם לגבי העתיד?
ד”ר קינן: “החששות הכי גדולים שלי הם שה-AI תפחית את הלמידה והחשיבה הקבוצתית, אני מאוד מאמין בעבודה בצוותים ושעובדים ביחד ולא לבד, ואני מפחד שזה יפגע בזה וישבלל אנשים, בנוסף אני חושש שזה יפגע בנו כחברה ויגרום לנו עוד יותר להתבצר בעמדות שלנו במקום לגלות סקרנות במפגשים עם עוד אנשים”.
ד”ר דליות: “אי אפשר לברוח מזה. מי שלא יתנסה – יישאר מאחור. השאלה היא לא אם להשתמש בבינה מלאכותית, אלא איך לעשות זאת בחוכמה”.
ד”ר רזי: “אני חוששת ששימוש לא מושכל ולא ביקורתי עלול לדלל את רוח האקדמיה, מה שמאיץ תהליכים שעוד קרו לפני כן”.
ד”ר גיגי: “זה ההווה, צריך להבין אותו ולא להתכחש אליו”.
כלי משלים, ולא מבטל
לסיכום, נראה כי הבינה המלאכותית מציבה בפני האקדמיה אתגר מורכב של איזון בין קידמה טכנולוגית לבין שמירה על ערכי ההשכלה והלמידה. מצד אחד מדובר בכלי רב-עוצמה שיכול לשפר את יכולות המחקר והלמידה, אך מאידך השימוש הלא מבוקר בו עלול לפגוע במיומנויות חשיבה חשובות וליצור פערים חברתיים.
העתיד, כך נראה, תלוי בדרך שבה תבחר האקדמיה להשתמש ביכולות של הבינה המלאכותית – האם ככלי משלים שפותח חשיבה ומעשיר את ההשכלה, או כתחליף שגורם לאובדן הכישורים האנושיים הייחודיים. מה שבטוח הוא שהבינה המלאכותית כבר כאן והיא משנה את כללי המשחק – השאלה המרכזית היא כיצד ניתן לשלב אותה באקדמיה תוך שמירה על ערכי הידע, המחשבה והביקורתיות.
