“האמת שזה ממש מתסכל שאין פחי מיחזור קטנים ונגישים ליד כל בניין במכללה. דווקא במוסד אקדמי עם מודעות גבוהה לנושאים סביבתיים וקהילה של סטודנטים עם ערכים, צריכה להיות נגישות פשוטה ואינטואיטיבית למיחזור”, אומרת לספירלה אורטל ניסימוב, סטודנטית לתקשורת שנה ג’.
דבריה של אורטל ממחישים כיצד היעדר פחי מיחזור קטנים בסביבת הכיתות הופך את פעולת המיחזור עבור רבים מהסטודנטים בספיר לעניין לא נוח ולעתים בלתי אפשרי. “אם אנחנו לא נדאג לאיכות הסביבה שלנו, לא יהיה מי שידאג לה במקומנו”, היא מוסיפה. “זה מתבטא בזה שכשאני קונה לי משהו לשתות בקפיטריה, יוצא שאני מתייאשת וזורקת את הפסולת לפח רגיל וזה מפריע לי. כי זה נוגד את העקרונות שלי. לפעמים אני באמת לוקחת את זה איתי עד הבית”.
אורטל היא לא היחידה שמתוסכלת מהמצב. שובל קראדי, סטודנטית למשאבי אנוש שנה ב’ אומרת לספירלה: “זה נראה כאילו מדובר ביוזמה שקיימת רק על הנייר. יש מודעות, אבל אין יישום אמיתי”. אופיר וקנין, סטודנטית לעבודה סוציאלית שנה ב’ משתפת בתסכולה מהמצב: “אני לומדת בבניין 8 ואין אפילו פח קטן של מיחזור נייר, אני בהריון בחודשים מתקדמים, וזה מצריך ממני ללכת מבניין 8 אל בניין 19 (שצמוד לחנות הצילום ‘רוני קופי’) רק בשביל למחזר, זה מטורף. מה הבעיה להציב גם פח קטן בבניין 8?”.
פחי מיחזור? חפשו בחניה
בעקבות השיחות עם הסטודנטיות בדקנו את המצב ברחבי המכללה. ממעבר בין הבניינים נראה כי אכן אין כמעט פחי מיחזור לנייר, בקבוקים או זכוכית בקרבת כיתות, אולמות או אזורי ישיבה מרכזיים. למרות שברחבי הקמפוס פזורים פחי מיחזור גדולים (“צפרדעים”), רובם מרוחקים מבנייני הלימוד וממוקמים ליד מגרשי חניה או מאחורי מבנים. המשמעות בפועל: המיחזור אינו משתלב בשגרת היומיום של הסטודנטים, אלא דורש מהם לצאת מגדרם – תרתי משמע – כדי לתרום לסביבה.
אלו הפחים השונים, על פי צבע וייעוד:
- פח ירוק – הפח הרגיל שאליו ניתן להשליך פסולת שאינה ניתנת למיחזור.
- פח כתום – פח המיועד לאריזות פלסטיק, מתכת וקרטוני משקה.
- פח סגול – פח המיועד למיחזור של אריזות ובקבוקי זכוכית בלבד.
- פח כחול – פח המיועד למיחזור נייר, כמו למשל מחברות, עיתונים, ניירות אריזה.
- בנוסף, קיים מתקן מיחזור לאיסוף בקבוקים (כלוב) אך הוא מיועד עבור בקבוקי פלסטיק בלבד.
ומה קורה במכללה?
- חניית סגל בניין האקדמיה (8-12) – יש פח כתום צפרדע גדול, אך הוא מצריך מהסטודנטים מרחק הליכה על מנת למחזר.
- צמוד לאולפן רדיו קול הנגב מול בית ספר היסודי קשת – יש פח צפרדע כתום גדול, בנוסף קיימים גם שני פחי מיחזור לנייר. אך אין פח מיחזור קטן שנגיש לסטודנטים.
- מול בניין 5 וצמוד למתנ”ס של מרכז הפיס הקהילתי – יש פח סגול לאריזות ובקבוקי זכוכית, כמו כן בצמוד אליו ישנו מתקן למיחזור בקבוקי פלסטיק (כלוב). אך מדובר בפחים יחידים למיחזור בקבוקים שנמצאים באזור המכללה שלא קרובים לכיתות הלימוד, ולכן בשביל למחזר הסטודנטים צריכים להגיע למתקנים מרוחקים יותר.
- בניין 19 צמוד לחנות הצילום – יש פח מיחזור נייר קטן אך רחוק מבנייני לימוד, בנוסף מאחורי אזור התפעול הצמוד לבניין יש פחים גדולים למיחזור קרטונים, אך מדובר באזור תפעולי שמוסתר עבור עוברי אורח.
- בניין הספרייה – פח מיחזור נייר קטן שנמצא בקומה ה-2 צמוד למדרגות.
ממצאי הבדיקה שערכנו ממחישים את הפער בין הרצון של סטודנטים למחזר לבין האפשרות לבצע זאת בפועל. המיחזור ברחבי הקמפוס אינו נגיש בצורה נוחה, וסטודנטים רבים הביעו תקווה כי בעקבות הפנייה תתבצע חשיבה מחודשת על הסביבה הפיזית בקמפוס לא רק כאמירה ירוקה, אלא כפעולה יומיומית נגישה, פשוטה ואמיתית.
מדוברות המכללה נמסר בתגובה: “המכללה מודעת לחשיבות הנגשת המיחזור לסטודנטים/ות ולצורך בשיפור פריסת הפחים בקמפוס. בימים אלו נבנה תהליך מוסדר לפינוי פסולת ממוחזרת, ובמסגרתו מתוכננת הצבת פחי מיחזור קטנים במספר מוקדים נוספים ברחבי הקמפוס. אנו פועלים לקידום הנושא מתוך מחויבות לשמירה על איכות הסביבה והנגשת המיחזור לכלל באות ובאי המכללה”.
