אזור עוטף עזה נמצא בשיא פריחתו בתקופת החורף. השדות החקלאיים ירוקים והמוני מטיילים פוקדים את מרבדי הכלניות בסופי השבוע. חיי היומיום אמנם מתנהלים כרגיל, אך מתחת לפני השטח, החשש מאירוע ביטחוני ומהסלמה ביטחונית נוספת הוא חלק בלתי נפרד מחיי התושבים, כשהחשש ממנהרות הוא הגדול מכולם.
במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014 איתר צה”ל עשרות מנהרות התקפיות, שחלקן אף הובילו לשטח מדינת ישראל. בסוף אוגוסט 2014 נחתם הסכם הפסקת האש עם חמאס וארגוני הטרור הנוספים שהביא לתקופה ארוכה של רגיעה. אולם בחודש האחרון – על רקע קריסת מנהרות בשטח הרצועה ועל רקע הצהרתו של איסמעיל הנייה כי החמאס ממשיך לחפור מנהרות לעבר שטח ישראל – חזר איום המנהרות למרכז השיח התקשורתי.
מספר תושבים בעוטף עזה שהתראיינו לתקשורת טענו כי הם שומעים רעשי חפירות מתחת לבתיהם. עם זאת, יש תושבים בעוטף עזה שמבקשים להכניס את העניין לפרופורציות. “מרגישים את זה יותר בתקשורת מאשר פה”, מספרת י’, בת 20, שנולדה וגדלה בנתיב העשרה. “תמיד דרוכים כאן למקרה שמשהו יקרה. אנחנו רגילים למצב”.
הדר שומן, בת 32, עברה לנחל עוז לאחר מבצע צוק איתן, מתוך ציונות ואהבה למקום. “זה לא מפחיד ברמה היומיומית ועם הילדים כי אתה מרגיש מאוד מוגן. מההתחלה הם מאוד פתוחים ואומרים בדיוק מה עומד בפנינו מבחינת האיומים ונותנים מענה”, היא מספרת. “נגיד הגנים ממוגנים במאה אחוז וזה נותן את השקט. אנחנו תמיד ידענו שכל איום של החמאס – לא רק המנהרות, גם הפצמ”רים – זה הכל עניין של זמן והם תמיד ימשיכו לנסות. לא חיינו באשליה שזה נגמר”, מסבירה שומן, אך מוסיפה, כי “עם כל הטרור האחרון של הדקירות וכל זה, נראה לי שאצלנו אנחנו מרגישים יותר בטוח מאשר בירושלים או בתל אביב, כי שם זה יכול משום מקום פתאום לצוץ לך מכל אחד וכאן יש גם המון מערכות של התראה, כמו גדר חשמלית וחיילים שמסתובבים. יש הרבה מאוד דברים שמחדירים את תחושת הביטחון לעומת ההפתעה שיכולה להיות בדקירות”.
רומן סימה, בן 27, הוא סטודנט למדעי המחשב במכללת ספיר. סימה עבר למפלסים מקריית שמונה בתחילת מבצע צוק איתן, “שכרתי דירה בדיוק כשגילו את העניין, אז לא הייתה ברירה כי כבר חתמתי על החוזה. סביר להניח שכן הייתי חושב פעמיים לפני המעבר אם הייתי מגלה לפני על המנהרות, אבל לא יודע אם זה מה שהיה מונע ממני לגור פה”. השיח על המנהרות לא חדש לסימה, הוא היה ער לנושא עוד כשגר בצפון, אף על פי ששם הימצאות המנהרות עדיין לא הוכחה. “אני חושב שזה מובן מאליו שאם הם חפרו מנהרות פעם אחת וידוע לכולם שהם לא השמידו את כל המנהרות, אז סביר להניח שהם יחפרו עוד ואולי ינסו להיות מתחכמים ולחפור עמוק יותר ושיהיה יותר קשה לתפוס אותם”, אומר סימה. ובכל זאת, התושבים במפלסים כבר הסתגלו למצב ואין אווירה מתוחה בקיבוץ. ניכר כי כן יש שיפור במערך הביטחוני בגבול. “יש פה גדר אינדוקטיבית, זאת גדר נגיעה שברגע שנוגעים בה ישר מגיעה הודעה לשומר הלילה, וזה משהו שלא היה פה בעבר. גם המיגון מבחינת טילים מצוין, יש מקלטים קטנים שמפוזרים בכל מקום”.
לטפל בטראומה
נדמה כי חידוש איום המנהרות לא משפיע בצורה קיצונית על חייהם של תושבי עוטף עזה שעימם שוחחנו. הם ממשיכים בשגרה ומתכוונים להישאר בבתיהם על כל צרה שתבוא. בינתיים, ישנו עוד דבר אחד שמטריד את י’ מנתיב העשרה: “להרבה אנשים כאן יש טראומה מהרעשים ובכללי יש אנשים עם טראומה מהמצב עד היום – ובזה לא כל כך מטפלים פה, באנשים עצמם”.
מדובר צה”ל נמסר בתגובה: “כוחות צה”ל פועלים מאז סיומה של מערכת צוק איתן באופן שוטף על מנת להבטיח את שגרת חייהם וביטחונם של תושבי הדרום ומשקיעים משאבים רבים על מנת לסכל כל איום אפשרי בגזרה זו. כל טענה העולה בקרב התושבים נבדקת ומטופלת על ידי הגורמים הרלוונטיים בצה”ל”.
בתמונה בראש הכתבה – הגבול עם רצועת עזה. צילום: רומן סימה
