פריחת הכלניות בנגב. צילום: אביגל הילה ריבקין

צבע אדום: בין כלניות למנהרות

צמד המילים ‘צבע אדום’ מטיל אימה או מסמל שגרה מייאשת? תלוי, כמובן, את מי שואלים ומה מיקומו הגיאוגרפי. הפעם, הצבע האדום מקבל משמעות הרבה יותר אופטימית, גם על רקע איומי המנהרות של חמאס שלא ממש מצליחים לרגש את המבקרים בפסטיבל ‘דרום אדום’ המסורתי, שכל רצונם הוא לחזות במרבד האדום שנפרש על פני הנגב.

שני ויוסי מנתיבות, הגיעו עם שתי בנותיהם, תאיר ויעל, לראות צבע אדום מבלי למהר למרחב המוגן הקרוב. בזמן שהבנות משתעשעות בין הכלניות, מנסה שני ללכוד את חיוכיהן בתמונה. יוסי מתמתח ומגחך קלות נוכח האיום החדש של חמאס: “איום חדש? לא חדש ולא איום. עלינו זה לא השפיע והגענו לכאן בלי שום דאגה”. הוא מספר על הרוגע שהנוף המרהיב משרה עליו ועל משפחתו, ואף יוזם פתרון לסכסוך: “אני מציע לחמאס לבוא לבקר אותנו כאן בדרום אדום, מאוד יפה פה”. פרחים בקנה מישהו?

פתרון לסכסוך: כלניות. שני ויוסי (צילום: אביגל הילה ריבקין)
פתרון לסכסוך: כלניות. שני ויוסי. צילום: אביגל הילה ריבקין

שהם אהרון, אף הוא מנתיבות, גם לא חשש להגיע ליער שוקדה ולנוח משגרת היום-יום בפיקניק מאולתר בטבע. “מה יש לפחד?” הוא תוהה, “קודם כל, גם אם יש מנהרות, לכאן הן בטוח לא מגיעות. דבר שני, אי אפשר להיות מושפעים מפחד תמידי. צריך לחיות, לנהל שגרה, אולי זה הניצחון שלנו”, מסכם אהרון וחוזר לפק”ל הקפה שכבר הספיק לרתוח.

שהם אהרון, לא מתרגש (צילום: אביגל הילה ריבקין)
שהם אהרון, לא מתרגש. צילום: אביגל הילה ריבקין

במרכז היער, עומדים דוכנים ובהם נמכרים תותים, תירס חם, תה, קפה ושאר נשנושים למבקרים הרעבים. כולם, אגב, משדרים עסקים כרגיל, כך מספר יהודה אזרד, בעודו סוחט תפוזים לקהל הצמא. “המנהרות בכלל לא משפיעות עלינו כאן, לא מרגישים את זה. המבקרים זורמים, יש הרבה תנועה. ביום רגיל מדובר בערך ב-3,000 מבקרים, בשישי-שבת זה קופץ ל-80 אלף. המון פקקים, בעיות חנייה. כאן אנחנו לא מרגישים את הפחד של אנשים, ההיפך”.

כלניות טובות לעסקים, יהודה אזרד בפעולה (צילום: אביגל הילה ריבקין)
כלניות טובות לעסקים, יהודה אזרד בפעולה. צילום: אביגל הילה ריבקין

קל לפטור את החשש הפוטנציאלי בעזרת הטיעון השחוק ש’אין מה לעשות, בדרום חיים מטפטוף לטפטוף’, אך למעשה, חלק גדול מהמבקרים מגיע דווקא מהמרכז. אתיאל, דורית וזיווה הדרימו מתל אביב, חמושים במצלמות, בקבוקי מים ובגדים נוחים. “איפה המנהרות? הגענו במיוחד לראות אותן, וכלום!”, מוחה אתיאל ואולי ממחיש את הבאז התקשורתי שלא מצא את דרכו ללב הצופים. “הכלניות פשוט נהדרות, איזה צבעים, כמה עושר”, מתמוגגת דורית. זיווה מצדה, מזהירה עוברים ושבים שלא לדרוך על הכלניות: “את רואה? הן פשוט נרמסות, אנשים לא שמים לב וזה נורא חבל”.

זיווה ודורית מתמוגגות, אתיאל מחפש מנהרות (צילום: אביגל הילה ריבקין)
זיווה ודורית מתמוגגות, אתיאל מחפש מנהרות. צילום: אביגל הילה ריבקין

צילום תמונה ראשית: אביגל הילה ריבקין

סגור לתגובות.