“זה בדיוק מה שרצינו שיקרה”, מספר אור סוקר, בן 31 מתל אביב, על ה”גראונדד פסטיבל”, פסטיבל מוזיקת טכנו בינלאומי שהתקיים לראשונה החודש באילת. סוקר, מבעלי מועדון גדול בתל אביב ואחד מיוזמי האירוע, מתאר את מסיבת הנעילה שהתקיימה על סירה במפרץ אילת כאירוע שמתמצת אולי יותר מכל את האווירה בשלושת ימי הפסטיבל. “האפטר לא היה מתוכנן בכלל”, מגלה סוקר, “בעיקרון כל הפסטיבל הזה היה כמו הגשמת חלום עבורנו. המסיבה האחרונה היתה צריכה להיות מסיבת שקיעה בחוף, ביום שבת. אבל כשראינו שאנשים פשוט לא רוצים להפסיק לרקוד היה ברור לנו שיצרנו מפלצת והגשמנו חלום, אז העברנו את המפלצת הזאת לסירה בלב הים ואת הידיים לשמים”.
במהלך שלושת ימי הפסטיבל, שנחשב לאחד המפורסמים והידועים בעולם, רקדו במלון באילת כאלף צעירים לצלילי מוזיקת טכנו. אור סוקר, בנג’י לנפרט ואלון וניני,שלושת המייסדים של הגרסה המקומית ל”גראונדד פסטיבל”, כיוונו גבוה והצליחו לשים את ישראל על מפת סצנת הטכנו וההאוס.
הליין-אפ של הפסטיבל הכיל שמות מוכרים ונחשבים בסצנה מהארץ ומהעולם והיה עטוף בתפאורה של שקיעות על פני המים בחוף הפרטי של המלון, שם התקיימו המסיבות. התחפושות הצבעוניות של הצוות והמשתתפים, בין היתר גם של כותבת שורות אלה (ש”ס), העיצוב של העמדות, ותפאורה ברמה שעוד לא נראתה בפסטיבלים בארץ, הם אלו שעשו את הפסטיבל לחווייתי במיוחד, כפי שהעידו מאות הבליינים. בשעות הלילה הפך תאטרון המלון לרחבת מסיבה אפלולית וצבעונית, מסיבה שלוותה בווידיאו-ארט, תאורה והופעות שלא יביישו את ליין מסיבות הגייז היוקרתי באומן 17.
מבחינת הנוכחות הבינלאומית ניתן לציין שמות בולטים כמו לי בריג׳ שחתום על ליין המסיבות הניו-יורקי “all day I dream” , איוון סמאג׳ הצרפתי ששומר כבר שנים על מעמדו כאחד האמנים הרותחים בסצנה והבעלים של הלייבל ״kill the dj”, את ame שהגיע לראשונה להופיע בישראל לרגל הפסטיבל ועוד רבים טובים ומוכרים.
בגזרה המקומית ניגנו אמנים כמו גניה טרסול שכבר מזמן לא נחשב רק כמקומי לאחר שחבר לגיא גרבר בליין המסיבות הצבעוני “romers” וכבש כל עמדה באיביזה בקיץ האחרון. ישראלים נוספים שהופיעו בפסטיבל וגם הם מככבים מעבר לים הם הצמד רד אקסס, שהספיקו לעשות את זה השנה בגדול כאשר הוזמנו לנגנן בפסטיבל ה”ברנינגמן”.
“הייחוד של הפסטיבל הוא האווירה שלו״, מספרת מאי שטיינפלד, בליינית תל אביבית ותיקה על השילוב בין בית מלון ומסיבות ללא הפסקה באותו מתחם, ״הם הצליחו לנתק אנשים מהעולם בחוץ וליצור סוג של קסם שנמשך שלושה ימים״. לדבריה, “ניסינו לעשות משהו אחר. זה לא עוד פסטיבל מוזיקה. ניסינו לייצר רמה אחרת ותרבות אחרת של חוויה. היה קהל בליינים מגוון מכל המועדונים בסצנה”.
צילום התמונה הראשית: שחף סדן
