ערן דגן בן 28 מנתיבות, שהחלים לאחרונה ממחלת הסרטן, לא הורשה להיכנס במוצאי שבת לפאב “אוסוולדו” שבקיבוץ ברור חיל כשהוא חובש כובע בטענה שמדובר בהנחיה משטרתית האוסרת על כך. מהמשטרה נמסר בתגובה לפניית “ספירלה” כי “באף שלב מהליך רישוי לעסק, לא ניתנת הנחיה או המלצה למנוע כניסת אדם חובש כובע”.
דגן הגיע לפאב יחד עם חבריו אך מנהל המשמרת סירב לאשר לו להיכנס לפני שיסיר את הכובע. דגן וחבריו תועדו כשהם מנסים להסביר למנהל המשמרת כי הוא חובש כובע כדי להסתיר את הצלקות בעקבות המחלה בה לקה. אך מנהל המשמרת עמד בסירובו, ביקש ממנו לעזוב את המקום ולא הסכים להסביר את ההנחיה. מנהל המשמרת אף אמר לדגן וחבריו: “הוא לא יכול להיכנס… תתבעו אותי”. במועדון טענו כי מדובר בנוהלי משטרה שדגן סירב לעמוד בהם, טענות שכאמור, מכחישים במשטרה.
“אמרתי להם שאני לא יכול להוריד את הכובע, יש לי את המחלה”, מספר דגן. “אין לי ביטחון בלי הכובע. אז אמרו לי ‘אתה לא יכול להיכנס’. הושפלתי ליד כולם, הכניסו את החברים שלי והם נאלצו לצאת איתי אחרי זה, חזרנו הביתה עם הפנים ברצפה”. דגן הוסיף כי גם המאבטחים תושבי נתיבות ומכירים אותו, “הם מכירים אותי מצוין ויודעים שחליתי במחלה ולא המצאתי את זה”.
לטענותיו של דגן מצטרפת גם דניאל עסיס, בת 23 מגברעם, שהתגברה גם היא לאחרונה על מחלת הסרטן. לדבריה, לאחר שביקשה לחזור לפאב אחרי שיצאה היא התבקשה לעמוד בתור בניגוד לנהלים, למרות שהסבירה על מצבה ואף הציגה תעודת נכה. “הצגתי לו את תעודת הנכה, והוא אמר שהוא לא מכבד את זה, ושלא מעניין אותו שאני נכה”, היא אומרת. “הסברתי לו שאני חולה במחלת הסרטן ושיש לי כאבים בגלל תרופות שמטשטשות אותי ואם אפשר כן להתחשב בי, לפחות הפעם, והוא לא הסכים. הוא אמר לי שחולי סרטן זה לא משהו שמעניין אותו ושאעמוד בתור כמו כולם. עמדתי בתור כדי לקחת את הדברים שלי מבפנים ומאותו היום לא חזרתי לשם”.
עסיס ודגן מספרים כי עד התקרית בילו במקום מדי שבוע, ומעולם לא נתקלו בבעיות בכניסה. לדברי עסיס, “זו לא היתה הפעם הראשונה שלי במקום, לכן זה מאוד פגע בי. הכרתי שם את כולם: בעלים ועובדים. ולמרות זאת ככה מתייחסים. זה מאוד פוגע”. שניהם מצהירים שלא יחזרו למקום לעולם בעקבות החוויה הקשה. עסיס מסבירה כי לא פרסמה את המקרה שלה כי “באותו זמן התעסקתי בעיקר בלהבריא ממחלת הסרטן, וכשראיתי את הסיפור של ערן הכל צף לי, התקשרתי אליו ואמרתי לו שאעזור לו בכל מה שצריך”.
“יש נהלים של המשטרה שאנחנו מחויבים לעמוד בהם”, מסביר ניר שלמה, מבעלי המועדון. “האורח הנכבד התבקש להסיר או לסובב את כובע המצחייה שעל ראשו, כדי שהמצלמות בכניסה יוכלו לזהות את פניו, כמו כל אורח אחר. האורח סירב לעשות זאת והחליט לצאת מהמקום על דעת עצמו. נדגיש כי מעולם לא נאמר לו שאינו מורשה להיכנס”. שלמה מוסיף כי הוא מכיר את דגן כמי שבעצמו היה חלק מחיי הלילה, לכן הוא בטוח שנוהלי המשטרה בעניין לא זרים לו. לדברי שלמה, מחלת הסרטן היא עניין רגיש עבורו באופן אישי בשל התמודדות משפחתית לא פשוטה והוא מצר על מה שדגן נאלץ לעבור “משיקולי אבטחה” בלבד. דגן מצדו טוען כי לא התבקש לסובב או להסיר את הכובע. “אף אחד לא אמר לי לסובב את הכובע, אמרו לי אתה לא נכנס עם הכובע, אם אתה רוצה להיכנס, תוריד את הכובע”. שלמה טוען כי רק לאחר שעבר דגן את הבידוק הבטחוני הראשוני הוא התבקש לסובב את הכובע ולא להסירו. דגן מצדו אומר כי שלמה לא נכח במקום באותה עת לכן העובדות לא מדויקות. “את הבידוק הביטחוני לא עברתי, אלא הובלתי לדלת היציאה של המקום” מוסיף דגן.
בעמוד הפייסבוק של הפאב “אוסוולדו” ישנן גלריות תמונות מערבים שונים בהן מופיעות לא מעט תמונות של בליינים ועובדים עם כובעי מצחייה. בעלי המועדון התייחסו לעניין ואמרו כי הברמניות שחובשות כובע מוכרות למאבטחי המקום ולצוות העובדים. לטענתם, הן נכנסות כשפניהן חשופות למצלמות ורק לאחר מכן שמות את הכובע, שלרוב מחולק על ידי חברת המשקאות המפרסמת והוא למטרות פרסום. “הכל עניין של זהות פנים לפי בקשת המשטרה”. מסכם שלמה.
לגבי הטענות של דניאל עסיס אומר שלמה כי “במקרים כאלו אנו נגישים לנכים. יש תוכנית נגישות, יש שירותים, כניסה וכדומה. הכל מסודר לפי התקן הישראלי, יש לנו גם אורחים מהסוג הזה, חלקם מאוד קרובים אליי”. על כך שמאבטח הכניסה סירב להכניס אותה למרות תעודת הנכה שברשותה אומר שלמה: “אין סיכוי, אני בעצמי נכה עם תעודה וזה חלק שמותנה ברישיון העסק – תוכנית נגישות”.
