רבות הדרכים לכותל. שבעה שערים פתוחים בחומות העיר ודרך כולם ניתן להיכנס. החוגגים במצעד הדגלים, מאירועי השיא של יום ירושלים, מגיעים דרך רחוב אגרון ומשם לשער יפו. ב-2016 נכנס המצעד דרך השערים הצפוניים והרובע המוסלמי ואילו אשתקד עשתה הקיפו הצועדים את כל העיר העתיקה. זאת על אף שקיימות דרכים נטולות חיכוך לגמרי: שער יפו דרך הרובע הארמני, מעבר בשער ציון ישר אל תוך הרובע היהודי או דרך גיא בן-הינום וכניסה בשער האשפות. ברגע שבחרו מארגני האירוע לעבור דרך הרובע המוסלמי המתוח, דהיינו שער שכם או האריות, ניתן לומר שהשמחה על היום החגיגי הפכה שמחה לאיד. החתירה היא לכיוון אחד והמטרה: להתפאר בריבונות על חשבון תושבי הרובע.
במסגרת המצעד סובבים את ירושלים העתיקה ואת מבואותיה אנשים, נשים וטף הקשורים על פי רוב לציונות הדתית. אלה אוחזים ומתעטפים בדגלי המדינה וצועדים מגן העצמאות עד הכותל, שם מתקיים טקס חגיגי. מצעד זה מתקיים מזה 50 שנים והוא פרי יוזמתו של הרב קוק שהיה ראש ישיבת מרכז הרב וביקש להודות לאל על נס כיבוש ירושלים וחבלי ארץ ישראל במלחמת ששת הימים. בשנים הראשונות שלאחר המלחמה, הוא ותלמידיו היו הולכים במוצאי כ”ח באייר, יום כיבוש העיר, מהישיבה בכניסה לעיר עד הכותל. עם השנים הפכה התהלוכה לאירוע גזעני, מסית ולא מכבד. לצד הלל והודיה לקב”ה משלב האירוע גם קריאות בגנות אלוהים אחרים.
אין סיבה לעבור דרך הרובע המוסלמי. הרוב המוחלט של תושביו הם מוסלמים. מה הבעיה להיכנס דרך רובעים שקטים, פחות מתוחים? סביר להניח שעלויות האבטחה היו מופחתות וביטחון הצועדים היה גבוה ומקיף יותר. מפכ”ל המשטרה לשעבר, דודי כהן, מנע משנת 2010 לאורך כמה שנים מעבר דרך הרובע המוסלמי עקב מצוקת כוח אדם לטענתו. אמנם אין שום מקום שניתן לאבטח הרמטית, אך ודאי בטוח יותר לנוע בדרכים חלופיות, רחוקות יותר מצפון העיר העתיקה והרובע המוסלמי.
הצועדים-רוקדים במצעד הדגלים מתעטפים בדגלי המדינה, חלקם מכים על דלתות החנויות וקוראים קריאות של “מוחמד מת”, “מוות לערבים” “שיישרף המסגד” ועוד מיני איחולים. בעטיו של המצעד הצועד בגאון ברובע המוסלמי, נאלצים סוחרי העיר העתיקה הערבים, לסגור את חנויותיהם כדי להימנע מחיכוך. תלמידי בית ספר מעוכבים מלהגיע לביתם. בשלוש שנים האחרונות הוגשו עתירות לבג”ץ על ידי עמותת “עיר עמים” הקובלת כי תוואי המצעד פוגע בחופש תנועתם וברגשותיהם של התושבים הערבים. ב-2015 דחה בג”ץ את העתירות אך הדגיש שיש לראות באפס סובלנות גילויי גזענות, ויש לעקור מהשורש עשבים שוטים אלו.
שנה לאחר העתירה נראה ח”כ מוטי יוגב הולך נגד זרם המצעד. הנערים שרים לידו “מוחמד מת” והוא מחייך. כנשאל מה הוא חושב על השירים ענה: “יפים. הכל טוב לזכותה של ירושלים”. כפי שניתן לראות את ה”עשבים השוטים” מחזק ח”כ מכהן. המארגנים קיבלו הזדמנות מבית המשפט למנוע קריאות התרסה מול בתי הערבים ולא עמדו בה. מטרתם העיקרית של מארגני האירוע היא הצגת נוכחות ישראלית מתריסה. על מדינת ישראל להגביל את המארגנים לאחר שאלו הוזהרו כבר בעבר. אין מקום יותר לסלחנות.
