לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה שיצוין מחר (חמישי) מוצגת בגלריה הקטנה בבניין 4 במכללה תערוכה שעוסקת בעולמן של נשים בשואה. התערוכה, שהובאה ממוזיאון “יד ושם” ביוזמת משרד הדיקן, נקראת “כתמים של אור” והיא כוללת סיפורים אישיים, המספקים הצצה אל מורכבות חייהן של נשים שונות בזמן המלחמה. בתערוכה מוצגים כתבים אישיים, תעודות, תמונות ואף צילומים של חפצים של אותן נשים.
כשלושה מיליון נשים, נערות וילדות הושמדו בשואה. על פי האידיאולוגיה הנאצית ששיאה היה השמדת הגזע היהודי, נשים יהודיות בתור גורם הפריון של הגזע, היוו מטרה ברורה. אך התערוכה לא מספרת על מעלליהם של הנאצים כלפי נשים, אלא מדגישה דווקא את תגובתן ופועלן, ומעניקה מבט אל עולמן ועל התמודדותן בימים של מצבי קיצון כמו אלימות ורעב.
“זוהי הזדמנות לפתוח חלון לאיזשהו נושא שהוא בתוך הנושא הגדול של השואה. לחקור את החוויה הנשית בתוך השואה, זה לא מובן מאליו”, סיפרה אוריאנה בן אבא ממשרד הדיקן. “חשוב לנו לציין את האירוע, להעניק לו חשיבות ותמיד להעמיק. לא רק להיות ברובד השטחי של מה שאנחנו מכירים ורגילים מבית הספר. כל שנה אנו מנסים לדבר על מה שקורה בעולם היום”, הוסיפה.
המוצגים בתערוכה מחולקים לקטגוריות וכוללים סיפורים על אימהות, אמונה, נשיות, יצירה, התנגדות והצלה, טיפול באחר ואף הכנת אוכל. התיעוד מעניק תחושה של כניסה לראש של אותן הנשים שעברו את הזוועות. האומץ הרב שהפגינו והעובדה שלא הסכימו לוותר גם על ההיבטים הקטנים בחייהן בזמנים הכי קשים, מעוררים השראה ומעניקה פרספקטיבה חדשה ומעניינת להסתכלות על השואה.
אחת הקטגוריות הבולטות בתערוכה היא יצירה. קטגוריה זו מתארת את סיפורה של סלמה מרבאום-אייזנגר, נערה בת 17 מאוקראינה. לפני שגורשה למחנה העבודה מיכאלובקה, הצליחה מרבאום-אייזנגר להעביר את אלבום הציורים והשירים שלה לאהובה לייזר פיכמן, שלו הקדישה את רוב שיריה. ב-16 בדצמבר 1942 היא מתה ממחלת הטיפוס. אלבום הציורים והשירים שלה התגלגל מידיו של פיכמן אל אחת מחברותיה, עד שלבסוף הגיע לישראל. בתערוכה מוצג אחד משיריה, “שיר”, שמלמד שאפילו בסביבה עמוסה במוות, כאב ואלימות, כל מה שמרבאום-אייזנגר ביקשה בחייה היה לחיות.
“הנשים בשואה – במקום שבו לא הייתה להן דעה, הן למדו דעת”, כתבה אוצרת התערוכה, יהודית ענבר, בדברי הפתיחה של התערוכה. “במקום שבו לא היה להן כוח, הן אספו כוח. במקום שבו לא הייתה להן ולמשפחתן זכות חיים, הן הלכו כל הדרך אל המוות והפכו כל דקה נוספת של חיים למשמעותית”.
התערוכה תוצג בבניין 4 עד סוף חודש מאי ובאופן קבוע במוזיאון “יד ושם”.
