“הוא אמר לנו שאי אפשר לזהות את האנשים שפוגעים מינית, וזה יכול להיות כל אחד”, משחזרת שירלי רגע מאחד השיעורים עם המרצה הבכיר במוסד אקדמי בדרום, שחשוד בביצוע עבירות מין בבתו. שמה, כמו יתר השמות בכתבה זו, בדוי. היא מתארת אותו בתור “אבא רוחני” עבור הסטודנטים שלו, זוכרת את השיעורים שלו כמרתקים ומתארת את ההערצה של הסטודנטים כלפיו. נדב, שכבר סיים את התואר, משחזר מזיכרונו משפט שאמר להם באחד השיעורים: כי הוא הקפיד מעולם לא לקלח את בתו כשהייתה קטנה.
המרצה, שעוסק בתחום של טראומות מיניות בילדים, נעצר לפני כחודשיים לאחר שבתו התלוננה על פגיעה מינית מצדו בעת שהייתה קטינה. על פרטיו ופרטי החקירה הוטל צו איסור פרסום. לפני כחודש הוא שוחרר ממעצר בתנאים מגבילים. המשטרה מסרה ל”ספירלה” כי חקירתו הסתיימה, והממצאים נשלחו לבחינת הפרקליטות. לפי פרסום ב”הארץ”, הפרקליטות מתקשה לקבוע אם יש די ראיות כדי להאשימו בעבירות מין, ועדיין שוקלת את הדברים.
בינתיים, הסטודנטים שלמדו אצל המרצה הבכיר מתקשים לעכל. “זה פגע באמון שלי בבני אדם”, אומרת עינב. “הבן אדם טיפל בנפגעי תקיפה מינית והתברר ככזה, אז איך אוכל לעבוד עם מטפלים ולסמוך עליהם?”. לדבריה, היא חוששת שהוא ישוב ללמד. “אני מוטרדת מהספק שאולי הוא יחזור ללמד, אבל קשה לי לדמיין שמצב כזה יתאפשר”. לתחושות הללו, היא אומרת, מתווסף גם לחץ מראיונות עבודה בסיום התואר. “אני מרגישה סוג של מסומנת. אנשים יודעים שהמוסד שלנו, בפרט בתחום שאני לומדת… שהיה שם סיפור”.
אחרים נראים מוטרדים פחות. נדב מעיד שלא חווה הלם או זעזוע גדול מהמקרה. “הוא עשה דבר מאוד רע, אבל אני לא חושב שזה צריך להשפיע על העולם המקצועי שהוא היה חלק ממנו”, הוא אומר. “הוא צריך לתת את הדין אם הוא עשה את המעשה המזעזע הזה, אבל לא מתפקידי לשפוט”. לדבריו, “הוא זכור לי כמרצה פנומן. אני מכיר אנשים שהוא ממש עזר להם בתקופות קשות ומשברים שהיו להם בלימודים”.