נינט טייב היא תופעת טבע – משתנה, מתעדכנת ומתחדשת. היא יוצרת – במובן הכי שלם של המילה – באנגלית, בעברית, כותבת, מלחינה, מנגנת. לאחרונה היא גם פרצה את גבולות הביצה המקומית – הופיעה בחו”ל והספיקה לקצור את שבחי התקשורת. “ישראל החביאה סוד אפל מהעולם”, כותב גארת’ בראון למגזין המוזיקה “Pure M”, “יש להם שם כמות בלי ניתנת להכחשה של כישרון חבוי, ואחת מהאבנים הבוהקות היא נינט טייב”.
בפעם האחרונה שנינט הופיעה ב׳חלוץ 33׳ בבאר שבע, זה היה במופע המשותף שלה עם מאיה בלזיצמן – ‘צוללות’, מופע אינטימי בישיבה שבו אור רך על הבמה, גיטרה אקוסטית שעליה פורטת טייב במקצועיות וצלילי צ’לו מהממים שמפיקה בלזיצמן.
ביום רביעי ה-16 בדצמבר הגיעה נינט להופעה חשמלית – עם כל מה שמשתמע מכך. שלוש תמונות ניאון זוהרות שעליהן מוטבע הלוגו החדש שלה – בעל חיים עם אוזניים מחודדות, חתול אולי, בעל פנים אנושיים – מסודרות זו לצד זו מאחורי הבמה. התאורה – כחולה-אדומה-ירוקה – התערבלה בעשן שננשף בכובד ממכונת העשן.
נינט עלתה לבמה ביחד עם צבא המלווים המוכשרים שלה – בן זוגה לחיים, יוסי מזרחי על הגיטרה, מאיה בלזיצמן על הצ’לו, חגי פרשטמן על התופים ועדי הר צבי על הבס. לגופה של נינט שמלה שחורה צמודה, על כתפה תלויה גיטרה חשמלית – שעליה הם נראו כמו גלימה וכלי נשק. בלי יותר מדי גינונים, התחיל השיר הראשון “מה קרה”, וברגע שנינט פצתה את פיה – מועדון ‘החלוץ 33’ עלה באש.
שרידים מסיבוב ההופעות שלה בלונדון וניו יורק ליוו אותה גם לבאר שבע. חלק נכבד מהמופע הוקדש לשירים מהאלבום השלישי שלה “Sympathetic nervous system” – כולם באנגלית. הקהל מעט הופתע, אבל נינט לא הרשתה לזה להפריע להופעה. השליטה הווקאלית שלה מהפנטת, אפשר היה לטעות ולחשוב שמדובר בפלייבק. הצלילים שהפיקה מגרונה היו מדויקים ומיתרי קולה דילגו בין משבצות כמו במשחק ילדים – אנחה, צרחה, סלסול, צלילים ארוכים, גבוהים, נמוכים. במשך כל ההופעה פרטה נינט על הגיטרה החשמלית, כשהיא עוצרת מדי פעם כדי לזרוק את ראשה קדימה ולתת לקצוות הוורודים של שיערה לרקד מסביבה.
נינט לא שכחה לפנק את הקהל בביצוע האגדי שלה ל”crazy”, שתקה מעט כדי לשמוע את הקהל ומתחה את פיה לחיוך שבע רצון. כך גם ב”פרויקט הספר הכחול” – “אתם” היא אמרה, והקהל ציית ושר בקול: “אם הוא אומר, הוא יודע/ הוא מנהיג כמו אור ירח”.
נינט לא מפחדת מהעבר המוזיקלי שלה, שונה ככל שיהיה מההווה. היא ביצעה חידוש מצמרר ללהיט שלה משנת 2006 – “כשאתה כאן”, שבו בלזיצמן הפיקה את צלילי ‘רקוויאם לחלום’ שנשזרו באופן מדהים בלחן. להדרן היא עלתה עם “ים של דמעות” המיתולוגי. סמארטפונים נשלפו, עשרות הקלטות וידאו ניסו לתעד את נינט של ימי ‘כוכב נולד’ הרחוקים. אך לשווא, נינט העיפה את הגג עם הסלסולים שלה, הילכה בטבעיות על צלילי הצ’לו של בליזצמן, חדרה לעצמות. שום בוסר לא נשאר שם.
את המופע היא סיימה ב”אם אני אלך” – היא חייכה כל הדרך – “הזמן לא כואב לי/ אני לא מפחדת”. ואכן, הזמן עושה לה רק טוב.
צילום התמונה בראש הכתבה: ברוך “הנגבי”
