אמיר סגל, איתי דקל
אחרי כשלושה שבועות של שתיקה מצטרפות גם התארגנויות של סטודנטים למחאה הציבורית נגד צעדי החקיקה שמובילה הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו ובשיתוף מפלגות ש”ס, הציונות הדתית ויהדות התורה. אחרי שתי הפגנות בכיכר הבימה בתל אביב בשתי השבתות האחרונות, שהתקיימו בעיקר על רקע פרסום הרפורמה העמוקה שמתכנן שר המשפטים יריב לוין במערכת המשפט, מתחילת השבוע התרחבה המחאה והגיעה גם לקמפוסים האוניברסיטאיים השונים ברחבי הארץ.
ביום שני השבוע התקיימו הפגנות ומחאות באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בן גוריון, באוניברסיטת רייכמן, באוניברסיטת בר אילן, באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, בבית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה, במכללת עמק יזרעאל, במכללה האקדמית תל אביב-יפו, במכון ויצמן, באוניברסיטת אריאל, בבית הספר לעיצוב ואמנות “שנקר”, בטכניון, במכללה למינהל, באוניברסיטת חיפה, בסמינר הקיבוצים, במכללת רמת גן, במכללת HIT ובמכללת ספיר.
את המחאות מרכז גוף שנקרא “מחאת הסטודנטים”, וזאת אחרי שהתאחדות הסטודנטים הרשמית הודיעה שתימנע מנקיטת עמדה במחלוקת. יו”ר התאחדות הסטודנטים אלחנן פלהיימר הצהיר כי “הסטודנטים והסטודנטיות אינם נמצאים בכיס הפוליטי של אף מפלגה, ועל כן ההתאחדות, כגוף המייצג של כ-400 אלף סטודנטים וסטודנטיות במדינת ישראל, לא תיקח צד ולא תיכנע ללחץ הפוליטי או לעמדותיו של מאן דהוא”.
על רקע הצהרה של פלהיימר אמר אחד ממארגני המחאה, נדב לוטן, על הבמה בקמפוס בהר הצופים: “אנחנו, הסטודנטים שלומדים חוקה והסטודנטיות שמגישות עבודות אמצע על נסיגה דמוקרטית, לא יכולים לטמון את הראש בחול מול מה שמתחולל סביבנו. הרפורמות הנוכחיות ישפיעו על כל אחד ואחת כאן”.
באוניברסיטת בן גוריון השתתפו כ-300 סטודנטים וסטודנטיות בהפגנה מתוחה נגד מה שהם הגדירו “ההפיכה המשפטית”. אחד ממובילי המחאה באוניברסיטה, הראל פוגל, סיפר: “דיברתי היום עם החברים שלי, וכולם חושבים שאני קיצוני ושאני משוגע. למה? כי אמרתי להם מה הרפורמה הזאת כוללת. הם לא מאמינים שמדינה דמוקרטית יכולה להעביר כאלה חוקים. יותר הגיוני לחשוב שאני משוגע, שאני הוזה. אבל ככה לא מתנהלת ממשלה נבחרת, ככה מתנהלת מאפיה”.
שותפתו לארגון המחאה בקמפוס, יובל לורבר ורדי, שלומדת פוליטיקה וממשל בבן גוריון, הוסיפה: “אחרי שבשבוע שעבר מחינו נגד פסקת ההתגברות, ואחרי שחווינו ניסיון דריסה, זה הגביר את ההד שקרא לסטודנטים לבוא ולהפגין בדחיפות נגד הרפורמה המשפטית. אנחנו כאן כי אנחנו חרדים לדמוקרטיה ולמצב במדינה”.
ב”ספיר” המחאה הייתה מתונה יחסית והכיכר המרכזית של המכללה נראתה דוממת לעומת האירועים המקבילים באוניברסיטאות האחרות. כ-30 סטודנטים בלבד מחו בה נגד הרפורמה, מלווים בכריזה לפי מנגינת השיר “לכובע שלי שלוש פינות”: “לארץ שלי שלוש רשויות, שלוש רשויות לארץ שלי, ואם לא היו לה שלוש רשויות, לא הייתה זו הארץ שלי”.
בהפגנה הייתה נוכחות מוגברת של דגלי גאווה וסטודנטים מהקהילה הגאה שהביעו חשש לגבי היכולת העתידית שלהם להקים משפחה בישראל. “אנחנו מודאגים לגבי הפגיעה בזכויות שלנו, והפגיעה בדמוקרטיה באופן כללי”, אמר שחף לוי, סטודנט בחוג לעבודה סוציאלית. חברתו לחוג הדר לבינגטון הוסיפה: “חשוב לעשות גם מחאה בדרום. זו מחאה ארצית ולא רק תל אביבית”.
חרף המספר הצנוע של המשתתפים אמר מוביל המחאה ב”ספיר”, אוריאל אברהם: “יש התעוררות רחבה. לקבוצת המחאה שלנו במכללה הצטרפו תוך כמה ימים כמעט 100 סטודנטים וסטודנטיות. דאגנו להעביר להם מידע לגבי הרפורמה והסכנות שלה. בהמשך נציב עמדת הסברה במכללה ולשם כולם מוזמנים. ביחס לתקופה ולזמן המהיר של הארגון, אנחנו מרוצים ממספר המשתתפים. מפה נמשיך ונגדל”.
במקביל למחאות נגד צעדי הממשלה היו גם מי שביקשו להביע תמיכה ברפורמה: כ-30 סטודנטים מתא “אם תרצו” באוניברסיטה העברית בירושלים קיימו הפגנת נגד מול המוחים. “הטענה המרכזית של המתנגדים לרפורמה היא שזאת לא הפגנה של ימין או שמאל אלא בעד הדמוקרטיה, אבל אנחנו הגענו כדי להשמיע את הקול שלנו: מדובר בהפגנות פוליטיות מהצד השמאלי של המפה”, אמר ל”ספירלה” אביתר כהן, סטודנט למשפטים וכלכלה ויו”ר תא אם תרצו בעברית. “הרפורמות נועדו לחזק את הדמוקרטיה. אנחנו הרגשנו את הצורך לעמוד מולם ולהראות את הצד השני. הטענה שמי שתומך ברפורמה הוא נגד הדמוקרטיה היא הזויה בעניינו”.
- אתה לא רואה סכנה ישירה וממוקדת לדמוקרטיה?
“זה אבסורד לטעון שמתן כוח בלתי מוגבל לשופטים הוא האיזון הנכון בדמוקרטיה. אהרן ברק אמר ‘אנחנו הארכיטקטים של השינוי החברתי’. ואני שואל: האם לשופט יש את המנדט או הסמכות לקבוע אילו ערכים הם נכונים ואילו לא? לדעתי אלה דברים שצריכים להיקבע בבית המחוקקים. בית המשפט הוא לא יותר ערכי או מוסרי. השופטים יודעים את הדין ויודעים לפרש אותו, אבל אין להם שום מנדט לקבוע. אני מבטיח לך, לא יהיו שום חוקים דיקטטורים או הגבלות על חופש הפרט. תהייה ממשלה דמוקרטית לחלוטין ששומרת על זכויות מיעוט”.
הפגנות המחאה של הימים האחרונים הן כאמור התארגנות עצמאית של סטודנטים מודאגים שמבקשים – כדור העתיד של אזרחים – להזהיר מהסכנה הטמונה לדעתם במהלכי הממשלה. בעבר, בשביתות סטודנטים ומחאות מוסדרות אחרות, ידעו ארגוני הסטודנטים להשמיע את זעקותיהם באוזני המחוקקים. להתארגנויות הנקודתיות יהיה קשה יותר לעשות זאת, בוודאי לאורך זמן, ללא גיבוי ארגוני של התאחדות הסטודנטים.