את החיבה לכתיבה גילה יצחק משיח בגיל צעיר, וכבר כשהיה בן 16 – אף שלא היה לו רקע רשמי או ניסיון קודם – הוא הצליח לשכנע מקומון בשדרות שיאפשר לו לכתוב. אחרי השירות הצבאי וביקור בארה”ב הוא החליט שהגיע הזמן לחזור הביתה ולממש את החלום. כילד שדרותי, הבחירה ללמוד במכללת ספיר הייתה מתבקשת. “הדיבור היה, ועדיין, שלבוגרי תקשורת במכללה יש נוכחות ואחיזה וטובה בתעשייה בארץ”, הוא אומר בראיון ל”ספירלה”. “וחוץ מזה חיפשתי מקום שמשלב פרקטיקה ותיאוריה, והבנתי שבספיר יש את השילוב הזה”.
מעבר לכלים המקצועיים שרכש בלימודים, המכללה פתחה בפניו אפיקי התעניינות נוספים סביב תחום התקשורת, בעיקר בכל הקשור למנגנונים תקשורתיים-עיתונאיים – אלה המעצבים הן את השיח בתוך עיר ילדותו, והן את הייצוג שלה במדיה הארצית. כתוצאה מכך הוא החל לחקור בעצמו שיח בחברות ובארגונים. הטריגר היה קורס שגרם לו להרהר לראשונה בפער בין האופן שבו מסוקרת הפריפריה בתקשורת – כאזור שוליים של פולקלור וסכנה ביטחונית – לבין האופן שבו רואים אותה תושביה.
“באחד הקורסים שלקחתי בתואר הראשון במכללה, המרצה שיתפה אותנו במחקר תקשורת שעסק במרכז מול פריפריה”, הוא מסביר. “סטודנטים אחרים, שלא בהכרח הגיעו מהאזור, ראו בזה עוד שיעור בתקשורת המונים, אבל עבורי, כמי שגדל בפריפריה, זה היה קורס משמעותי. הוא עסק בייצוג התקשורתי המצומצם של הפריפריה בהשוואה למרכז וזה סקרן אותי מאוד. המדיה לא הציגה את השגרה הרגועה שילדים חווים ולא צדדים אחרים של העיר. אני חושב שזה היה הרגע שבו הבנתי באמת את המשמעות של מחקר מדעי”.
כיום, מעבר למחקר שלו, משמש משיח ראש מסלול תקשורת שיווקית בספיר. אף שהחל את דרכו כעיתונאי, הוא חצה בהמשך את הכביש לתחומי שיווק וגם שימש יועץ ודובר של ארגונים שונים במגזר העסקי. לדבריו, המשך הקריירה כמרצה באקדמיה לא היה מכוון, והוא בעצם “התגלגל” אליו.
“לא כיוונתי לשם”, הוא אומר. “במהלך התואר הראשון ואחריו המשכתי כל הזמן בעשייה פרקטית בתפקידים בשדה התקשורתי. בשלב מסוים החלפתי צד והפעם הבאה שבה פגשתי את האקדמיה הייתה בתואר השני באוניברסיטת חיפה. תוך כדי, ואחרי יותר מעשור בתעשייה, הרגשתי שאני מסוגל לא רק לעשות תקשורת – אלא גם ללמד. והכי טבעי היה לי לחזור למקום שבו הכול התחיל, בספיר. היום אני שמח לסגור מעגל בתפקיד שלי כראש מסלול שבו התמקצעתי בתואר הראשון”.
איזה תחום אתה אוהב יותר – הרצאה ומחקר באקדמיה או העיסוק בשיווק?
“אהבתי כל אחד מהדברים שעשיתי. היום אני נהנה ללמד ולהעביר את הידע והניסיון שצברתי לדור הבא. זו שליחות חשובה בעיניי. יש בכיתה קסם מיוחד, בטח עם סטודנטים שאני מלווה כמרצה תקופה ארוכה. זה מספק. כיף לראות את הסקרנות ואת הברק בעיניים בשיעורים ובסדנאות”.
אחת הסדנאות שמעביר משיח היא “הפרקטיקום” ו-SPICE, מיזם שייסד במחלקה לתקשורת ומאפשר לסטודנטים להשתלב בארגונים וחברות תוך כדי התמקדות בעשייה מעשית ועיונית. “להוראה אני מגיע גם עם אג’נדה יישומית-פרקטית”, הוא מסביר ומספר על תכנית ההתמחות SPICE שייסד במסלול תקשורת שיווקית לפני כחמש שנים. “באחד הקורסים הראשונים שלימדתי העלו הסטודנטים בכיתה צורך ממשי ושיתפו שחסרים להם מקומות ליישום. שאלתי אותם: ‘אם תהיה תוכנית פרקטית להתמחות ויישום החומר הלימודי, מי ירצה לקחת חלק?’ הרוב הרימו יד למעלה”.
“העברתי דף וביקשתי שכל מי שמעוניין שיירשם, כדי שאתחיל לבדוק את העניין ברמה המערכתית. אחרי בדיקת היתכנות העליתי את הצורך בפני ראשי המחלקה והמסלול וביקשתי למסד תוכנית התמחות מותאמת לתחום השיווק. שניהם השתכנעו ואפשרו לי להרים את הפרויקט הזה, שנועד לפתוח הזדמנויות חדשות לסטודנטים שלנו”.
כמה חודשים מאוחר יותר הפכה השיחה הרנדומלית בכיתה לתוכנית פעילה עם עשרות מתמחים וארגונים פעילים. משיח: “השנה אנחנו צפויים לפתוח כבר מחזור חמישי, כאשר גולת הכותרת היא שבכל מחזור יש לנו מתמחים שמקבלים הצעות עבודה מהארגונים ומגויסים כעובדים מן המניין בתום ההתמחות”.
במה הקורס מתמקד?
“הוא מאפשר לסטודנטים להתעסק במגוון סוגיות בתחום כבר במהלך הלימודים האקדמאיים – אפיון הקריירה, הגדרת הנתיב התעסוקתי, תהליכי גיוס והגשת מועמדות, איתור מקומות עבודה, הכנה לראיונות ומיתוג אישי בעולם העבודה. אני חושב שזה נכון להעניק לסטודנטים את האפשרות לטעום ולהכיר מקומות עבודה בתחום תוך כדי לימודים. כך אפשר להתחיל לפתח פרופסיונליות, לצבור ניסיון ונטוורקינג. האקדמיה בארץ ובעולם הולכת למקום הזה של פרקטיקה תוך שילוב תיאוריה”.
מה אתה יכול להמליץ לסטודנטים שאינם בקורס אך ירצו לפתח את עצמם?
“על רקע התחרות הגוברת בשוק העבודה אני ממליץ להם לאפיין את הנתיב התעסוקתי שבו הם מעוניינים להתקדם ולשרטט תוכנית ראשונית לקידום אישי. למשל, בקורס אנחנו למדים איך אחרי שהגדרנו ואפיינו את הנתיב התעסוקתי, כדאי לנו גם לתכנן ולבצע פעולות למיתוג אישי באותו נתיב. הפרקטיקה הזו מסייעת לעורר רגשות אצל קהל היעד, לדוגמא אצל מעסיקים פוטנציאליים או קולגות שלנו בתעשייה, וזאת באמצעות קידום סט ערכים או הבלטת הצעת ערך מקצועית. במילים אחרות אנחנו יוצרים זהות מקצועית”.
