חודשי הקיץ מביאים איתם את כל סממני ההיכר הידועים: הים, השמש, החופשה, המבחנים וגם החתונות. לצד חגיגת האהבה המרגשת, מדובר בעול כלכלי לא קטן עבור המוזמנים שרק רוצים לשמח את החתן והכלה. גם לרוב הזוגות שמתחתנים יש משימה לא קטנה במרדף המתמשך אחר אירוע מיוחד ומושך. לאחרונה תופס תאוצה טרנד החתונה החברתית, שמנסה להציע אלטרנטיבה.
ההכנות לחתונה כיום הפכו לשגרה. זה מתחיל בפוסטים בפייסבוק של הצעות נישואים, הודעות “Save the Date” ו-“Trash the Dress” וחיפוש אחר צלמים, אולמות אירועים, מעצבות שמלות כלה, מעצבות שיער, מאפרות, מנפחי בלונים ושוזרות פרחים ועוד אינספור בעלי מקצוע. כל זה נועד להבטיח את ערב החתונה המושלם, אבל תלוי למי. עבור שיר שרז, בת 35, מייסדת עמוד הפייסבוק “חתונה שונה”, זה לא מספיק.
שרז היא חלק מהטרנד שמייעד לאורחים חלק הרבה יותר פעיל ומשמעותי ביום הגדול. “רוב האנשים עושים את זה כדי לצאת נגד איזושהי תרבות שהם לא מאמינים בה”, היא מסבירה. “הם אנשים שברמה הערכית או החברתית מחפשים משהו שונה. זה עולה פחות, אבל אלה לא אנשים שרוצים לחסוך כסף, אלא חשוב להם שהחתונה שלהם תעלה בקנה אחד עם סולם הערכים שלהם”.
ואכן, מי לא מכיר את התלונות שצצות ועולות בכל שולחן בחתונה: יש יותר מדי מוזיקה מזרחית או פחות מדי, ולמה הדי-ג’יי לא שם קצת ביונסה? ומה קורה עם האוכל – איפה הבשר ולמה אין מספיק מבחר לצמחונים? בחתונה חברתית ניתן למנוע את התלונות, כיוון שהאורחים שותפים לאירוע דרך אתר אינטרנט שנפתח מראש ומאפשר להם להשתתף כבר מההתחלה. כך ניתן לאפשר לאורחים לבחור את האוכל ואף להכין אותו בעצמם. גם הפלייליסט והשתייה נתונים למשא ומתן כדי שיקלעו לטעם של כולם. אפילו אפשר לחסוך את הצ’ק ולהסכים על מתנות משותפות שיסייעו לזוג הצעיר בתחילת דרכו. כמובן שיש גם לוח טרמפים לאירוע עצמו. כל אלה יחד מפחיתים משמעותית את העלויות עבור הזוג וגם עבור האורחים, שלא מרגישים צורך לכסות על מנה שהביאו מהבית. אך זה רק בונוס. מאחורי הרעיון עומדת אידיאולוגיה איתנה ולא שיקולי חיסכון.
שרז, פסיכולוגית ממרכז הארץ, התגלגלה לתעשייה הזו לפני שמונה שנים בעקבות חתונתה שלה. אחרי ששמעה מחבריה המאורסים על תוכניותיהם לאירוע, היא ובן זוגה החליטו להינשא באירוע פשוט, נעים ומיוחד שיחבר בין האורחים – ועוד במחיר שפוי. “התחלנו בתהליך ולא מצאנו אף אחד להיעזר בו או לשמוע ממנו. כל מיני מפיקים אמרו לנו שאין סיכוי שתהיה חתונה כזאת על השם שלהם. אז עשינו את זה לבד. היו הרבה טעויות, היו כמויות מטורפות של אוכל והתפעול היה בעייתי, אבל כל האורחים פה אחד מאוד מאוד התלהבו”.
החתונה אכן היתה סיפור הצלחה שעבר מפה לאוזן בזכות האורחים. כך החלו לפנות לשרז זוגות עם השקפת עולם דומה כדי לקבל ייעוץ ועזרה טכנית. כעבור כשנתיים היא כבר הפכה את זה לעסק, שממשיך לפעול ללא פרסום ולפי המלצות, ונראה שזה חלק מהקסם. לדבריה, “זה נהיה נפוץ יותר מפעם, אבל עדיין מדובר בתופעה שולית. זה לא קונצנזוס והתגובות עדיין חלוקות”.
תרומה חברתית בלבן
שרז עצמה מודה שחתונות חברתיות אינן זהות, מפני שאין טיפוס אחד בלבד שמחפש לשבור את השגרה. כך, למשל, אמיר ויעל לוזון, בני 32 מרמת גן, שמו דגש על ההיבט הכלכלי. הם כלל לא הבינו מדוע זוג שרוצה להתחתן נדרש לבזבז עשרות ואף מאות אלפי שקלים בשביל חגיגת אהבה. עוד יותר קומם אותם העול הכלכלי שתעשיית החתונות מפילה על האורחים שחשים צורך “לכסות” על המנה. “חשבנו שאת כל הכסף שנקבל (אחרי שנכסה את ההוצאות – ל”מ) נתרום למשהו שחשוב לנו. מהר מאוד הסכמנו שאנחנו רוצים למצוא מקום שמסייע לילדים ולנוער בסיכון”, סיפר אמיר לוזון וציין שכך הגיע לביקור בבית הילדים על שם צבע אלעזרקי בנתניה והחליט שזה המקום המתאים ביותר עבורם. “נחשפנו לצוות שעושה עבודה מדהימה ולמקום עם תפישה מיוחדת במינה שמטרתה להוציא את הילדים המגיעים לשם ממעגל הסיכון. הצוות סיפר לנו שהם מנסים להקים חדר לימוד לילדים עם לקויות למידה והוחלט שהכסף ייתרם להקמה שלו”.
חבר קרוב של הזוג שימש כמפיק החתונה, בעוד בעלי המקצוע והספקים ששמעו על היוזמה נרתמו לרעיון ועזרו לחסוך בעלויות. לירן חביב, בת 26 מבאר שבע שנכחה בחתונה, מספרת: “ביקשו מהמוזמנים לא להביא יותר מ-180 שקל. הרגישו באוויר אנרגיות אחרות. כל האורחים ידעו שיש מטרה נעלה ושהשמחה שלנו עכשיו תהפוך לשמחה הרבה יותר גדולה עבור אחרים, זו החתונה הכי מיוחדת שהייתי בה”.
צילום תמונה ראשית: נדב רותם
