מאת אוליבר גריפין
ביום שני 28 ביולי, במסגרת כנס חדשנות ויזמות במרכז ח”י (חדשנות ויזמות) ״אקסלאב״ (eXlab), הוצגו במכללה חמישה פרויקטים של מעבדת היזמות במקצועות הבריאות. הפרויקטים הם תוצר של תוכנית שנבנתה בקיץ 2023 בסיוע רשות החדשנות ובשיתוף פעולה עם מרכז החדשנות מחוז דרום של כללית, ומטרתה עידוד יזמות וחדשנות בקרב החברה הערבית.
את התוכנית מנהלת ד”ר האמה אבו-קשק, מרצה במחלקה לתקשורת, והיא בנויה ממספר שלבים מרכזיים המשלבים בין רכישת ידע להתנסות מעשית ויישום בשטח. היא כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים: חשיפה, התנסות, הנחייה ויישום במקומות העבודה ובקהילה.
ד”ר האמה אבו-קשק, מנהלת התוכנית: “החברה הערבית מהווה 21% מהאוכלוסייה בישראל, אך שיעור השתתפותה בהייטק ויזמות לא עולה על 2%. זה פער שממחיש מציאות של שוליות מרובה ודפוסי הדרה אינטרסקציונליים, המקשים על צעירים וצעירות להיכנס לתחום”
סטודנטיות ערביות ומומחים מטעם כללית עבדו יחדיו על הפרויקטים, בהנחיית ד״ר אבו-קשק ופרופ׳ רונן ארבל, מרצה בכיר במחלקה לשיווק טכנולוגי וראש תחום מחקר וחדשנות בכללית. חמשת הפרויקטים שהוצגו בכנס הם פרויקט ״start – חקר״ מאת מנאר אבו ערער והדס בן ארצי (מטעם כללית), פלטפורמה התומכת בחוקרים מתחילים ומלווה אותם לאורך כל שלבי המחקר; פרויקט ״CT Priority״ מאת איבתהאל אלקרנאוי, טלי אללין (מטעם כללית) וסונדוס אלעסם, מערכת AI שמנתחת בדיקות CT.
פרויקטים נוספים שהוצגו הם ייעוץ מרחוק בין רופאי משפחה לרופאים מומחים מאת ירון ברדה (מטעם כללית), איזבל חחיאשוילי (מטעם כללית), איה אבו כף וביאן אלנסאסרה; פרויקט ״Physio AI״ מאת עלאא אבו עדייה (מטעם כללית), סוגוד אלקשחקר ונאורס אבו עגאג, פלטפורמת תמיכה מבוססת AI לפיזיותרפיסטים; ופרויקט ״Family Active״ מאת ד”ר יריב פרוכטמן (מטעם כללית), מייס אבו שנדי, אורטל חכמון (מטעם כללית), הבה אלעייסוי ושהד אבו עמאר, פלטפורמה חינוכית, המותאמת לילדים עם עודף משקל ומשלבת סיפורים, משחקים ותכנים.
לפי ד”ר האמה אבו-קשק, שחקרה את החסמים של החברה הערבית והובילה את התוכנית לשילובה בתחום היזמות – מאחורי נתוני ההשתתפות הנמוכה של ערבים ביזמות מסתתרת מערכת שלמה של חסמים מבניים, חברתיים ופוליטיים. לדבריה, “החברה הערבית מהווה כ-21% מהאוכלוסייה בישראל, אך שיעור השתתפותה בהייטק ויזמות לא עולה על 2%. זהו פער בלתי נתפס שממחיש מציאות של שוליות מרובה ודפוסי הדרה אינטרסקציונליים, המקשים על צעירים וצעירות להיכנס לתחום”. קיום המעבדה, לדברי אבו-קשק, העלה באופן משמעותי את מספר הסטודנטיות והסטודנטים הערבים המשתלבים במרכז ח”י מ-2% ל-15%.
בריאיון לספירלה, משתפת אבו-קשק בקשיים והחסמים של החברה הערבית בתחום היזמות והחדשנות. לדבריה, ״עוני כרוני, פיזור גיאוגרפי של יישובים והיעדר תשתיות תחבורתיות מהווים חסמים מבניים מרכזיים. כאשר 42.4% מהנפשות בחברה הערבית חיות בעוני – פי שניים ממשקלן באוכלוסייה – קשה לצפות מאנשים לבחור במסלול עתיר סיכונים כמו יזמות. העוני מצמצם את הגישה למשאבים בסיסיים כמו אשראי, ליווי מקצועי או הכשרות יזמיות, ומקטין את האופק התודעתי הדרוש למימוש יוזמות עצמאיות.
“תושבים בפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית או כפרים בלתי מוכרים בנגב סובלים ממחסור חמור בתחבורה ציבורית סדירה, אינטרנט לקוי ותשתיות ציבוריות דלות. זה מונע מהם גישה להזדמנויות ומרחיק אותם מהאקו-סיסטם של ההייטק והחדשנות – פיזית, תודעתית ומעמדית״. אחד החסמים הבולטים נעוץ, לדבריה, במערכת החינוך: “מערכת החינוך מתאפיינת בתת-תקצוב כרוני, מחסור במורים מקצועיים והיעדר תשתיות בסיסיות כמו מגמות טכנולוגיות, חוגים משלימים ותוכניות העשרה או חשיפה”.
חסם מהותי נוסף לדבריה הוא “הקושי ברישות חברתי – היעדר קשרים עם יזמים פעילים, משקיעים, חממות ומנטורים, שהינם רכיבי יסוד בתהליך פיתוח מיזם. אלו מהווים מגבלה ממשית. לכך מצטרפים חסמים פסיכולוגיים: תחושת חוסר שייכות לעולם הנתפס כיהודי-מערבי, ותודעה מצמצמת בנוגע לאפשרויות ההצלחה האישית – שמעצבים את תחום היזמות כמרחב מרוחק.
“מעבר לכך, צעירים וצעירות רבים, ובפרט מהחברה הבדואית, אינם שולטים בשפה המקצועית של עולם היזמות ואינם מכירים את הקודים התרבותיים הלא-כתובים שמכתיבים את ההתנהלות בתחום זה. זה עלול להוביל לפערים תקשורתיים, חוסר ביטחון, ולעיתים אף לוויתור מראש על כניסה למסלול היזמי. גם היעדר השכלה הורית ומודלים לחיקוי מגבילים את ההון התרבותי, הרגשי והחומרי הדרוש ליזמות. כך, יזמות נתפסת כאפיק מסוכן, והמשפחה מעדיפה לבחור במסלולים ‘בטוחים’ יותר, כמו רפואה, חינוך או עבודה סוציאלית. עבור רבים, יזמות נתפסת כפריבילגיה לא מציאותית וכמסוכנת”.
האם קיימים חסמים נוספים המקשים על נשים בחברה הערבית להשתלב ביזמות?
“כשמדובר בנשים, המצב מורכב עוד יותר. חסמים מגדריים מסורתיים מגבילים את חופש התנועה והזמינות שלהן, ומעודדים הימנעות ממסלולים הכרוכים בחוסר ודאות כמו תחום היזמות, שהוא עולם שדורש גמישות, נסיעות ועבודה בשעות לא שגרתיות”.
כיצד התפתח שיתוף הפעולה עם כללית?
״כבר בשלבי גיבוש התוכנית היה לנו ברור שהחיבור בין יזמות לתחום הבריאות יכול לשמש מנוף משמעותי להנגשת עולם היזמות לסטודנטים וסטודנטיות מהחברה הערבית. מנהלת אגף אקדמיה, תעסוקה ויזמות במכללה, גב’ שגית יפרח, יזמה את הפנייה הראשונית להנהלת מחוז דרום של שירותי בריאות כללית ולמרכז החדשנות של כללית מחוז דרום. הפנייה הובילה להיכרות ושיח מעמיק, שבמהלכו נבנה שיתוף פעולה. מרכז החדשנות של כללית שימש לא רק כשותף מוסדי, אלא כגורם פעיל, מעורב ותורם לאורך כל הדרך. הם לקחו חלק בדיוק האתגרים, ליוו את המשתתפים, העניקו משוב מקצועי, והיו שותפים אמיתיים ללמידה ולחדשנות. שותפות זו מממשת את החזון של חינוך יזמי מחובר למציאות ולשינוי ארגוני וחברתי״.
האם משתתפי המעבדה – סטודנטיות ערביות וצוות כללית – הצליחו לגשר על פערי שפה ותרבות ולעבוד ביחד?
״המעבדה הייתה ייחודית בגיוון שבה, לא רק בין יהודים וערבים, אלא גם בין משתתפים ממוצאים שונים, דתות, לאומים, גילאים ורקעים תעסוקתיים מגוונים. היא חיברה בין צוותים מקצועיים מקופת חולים כללית – מתחומי הרפואה, הפיזיותרפיה, רפרנטית מידע מהנהלה הרפואית ואנשי מינהל – לבין סטודנטיות הלומדות במגוון תחומים: מדעי המחשב, כלכלה, ניהול ושיווק דיגיטלי”.
מנאר אבו ערער, סטודנטית לכלכלה וניהול: “המעבדה עזרה לי להבין את עולם היזמות כתהליך שלם – מהתבוננות על בעיה אמיתית, דרך עבודה בצוות, ועד לפיתוח פתרון. שיתוף הפעולה עם כללית חיבר אותנו למציאות, במיוחד לעולם הבריאות”
אבו-קשק מוסיפה: “נוצר מרחב שיתופי, שבו כל משתתף תרם מנקודת המבט הייחודית שלו. הלימודים התקיימו לאורך שנה אקדמית, במסגרת מפגשים שבועיים. בכל מפגש התנסו המשתתפים בהצגת רעיונות בשפה העברית, גיבוש פתרונות מגוונים לאתגרים מהשטח, ועבודת צוות רב-תחומית. נוצרה למידה עמוקה, שמדגימה כיצד גיוון הוא מנוע ליצירתיות ושותפות משמעותית”.
איזה כלים קיבלו הסטודנטים הערבים בקורס, שיסייעו להם להשתלב בתחום בשוק הישראלי?
“מעבדת היזמות העניקה לסטודנטיות שילוב ייחודי של כלים מקצועיים לצד מיומנויות רכות, שילוב שהופך את הלמידה לא רק לפרקטית, אלא גם מעצימה. מהצד המקצועי, המשתתפים למדו לבנות מיזם שלם: החל מזיהוי אתגר מהשטח, ועד להצגת הרעיון בפני משקיעים. מהצד המהותי היה טיפוח של המיומנויות הרכות – פיתוח ביטחון עצמי, עמידה מול קהל, ניהול שיח, עבודה בצוות מגוון, חשיבה ביקורתית ויכולת ניהול עצמי”.
האם לדעתך המעבדה הצליחה במטרתה לשלב סטודנטים ערבים בתחום היזמות?
“המעבדה לא הסתיימה בהצגה בלבד. אנחנו נמצאים כעת בשיחות עם הנהלת קופ”ח כללית, מרכז החדשנות דרום של כללית ומרכז ח”י בספיר, לבניית תוכנית המשך הכוללת תמיכה בצוותים שרוצים להמשיך בפיתוח המיזמים, כולל ליווי מקצועי ומנטורינג. מעבר לכך, עם סיום פעילות המעבדה מוצע לסטודנטים קורס יישומי בהנחיית קבוצות משימתית, שמטרתו להכשיר את בוגרי המעבדה לשמש כסוכני יזמות וחדשנות וכמובילי תהליכים בארגונים ובקהילה”.
חדווה אמונה, מנהלת מחוז דרום בשירותי בריאות כללית: “היו פה חמש עבודות מאוד יפות, חלקן מבוססות AI ואנחנו בארגון קצת בעיכוב עם זה. אני מניחה ומאמינה שכל אחד בחר פה פרויקטים שהם מהנשמה ומהלב וחשוב מאוד לערב בעלי עניין. פרויקט ״בריאקטיבי״ בעיניי הוא המושלם, הוא בעל העניין הכי משמעותי, פרויקט מעולה למשפחה”.
מנאר אבו ערער (22), סטודנטית שנה שלישית לכלכלה וניהול: ״המעבדה ליזמות עזרה לי להבין את עולם היזמות כתהליך שלם – מהתבוננות על בעיה אמיתית, דרך עבודה בצוות, ועד לפיתוח פתרון. שיתוף הפעולה עם כללית חיבר אותנו למציאות, במיוחד לעולם הבריאות. למרות שאין לי רקע רפואי, המעבדה חיזקה את הביטחון שלי שאני יכולה להיות יזמית ולהשפיע בתחומים חדשים״.
ד”ר אבו קשק מוסיפה בסיפוק: “זהו המחזור הראשון של המעבדה, ואנחנו עדיין בעיצומו של תהליך למידה והערכה. במסגרת מחקר מלווה שנערך לאורך השנה, הכולל השוואה של נתוני ׳לפני ואחרי׳, ניתן לראות כי התוכנית הצליחה לחשוף את המשתתפות לעולם היזמות. עבור רבות מהמשתתפות, היה מדובר בחוויה שחיזקה את תחושת המסוגלות, את הביטחון העצמי, ופתחה אפשרות ממשית לראות ביזמות לא רק אפיק תעסוקתי, אלא גם כלי לשינוי חברתי״.
יו”ר אגודת הסטודנטים עומרי שרייבר, שהשתתף גם הוא בקורס והציג מיזם בכנס השני מול שופטים, אמר לספירלה: “אני מאמין שהחברה הישראלית כולה נמצאת בנקודת מפנה מרתקת, ובתוכה גם החברה הערבית, עם פוטנציאל אדיר. אנחנו כבר רואים ניצנים של שינוי, עם יותר ויותר יזמים ויזמות מהמגזר שנכנסים לעולמות ההייטק, החדשנות וההשפעה החברתית. ככל שיתרחבו ההזדמנויות לשילוב, חינוך טכנולוגי ותמיכה במיזמים מגוונים, כך נראה עלייה טבעית ומבורכת במספרם. יזמות לא שייכת למגזר מסוים, היא שייכת לכל מי שיש לו חזון, תעוזה ורצון לייצר ערך מוסף בעולם. דווקא הגיוון התרבותי הוא שמעשיר את עולם החדשנות, ולכן העתיד טמון בשותפות סביב שולחן היזמות”.
