ביום חמישי האחרון, ה-8 בינואר, סטודנטים שהגיעו למכללה ברכב הופתעו לגלות תמרור חדש המורה על איסור חניה בצדי כביש הגישה ופקח המכוון את הרכבים לחניה המערבית של המכללה – החניה המרוחקת של שער אקדמיה.
המצב לפני האכיפה
החלת האכיפה בכביש הגישה מגיעה לאחר תקופה ארוכה שבה חניית רכבים בצדי הדרך הובילה לבעיות בתנועה ועיכובים רבים. המציאות היומיומית שאיתה התמודדו סטודנטים הנוהגים למכללה ברכבם ניתנת לתיאור באופן הבא: בוקר בשער האקדמיה. הדרך לחניה שוב פקוקה בגלל משאית שלא יכולה לעבור. רכבים פרטיים חונים משני צדי הדרך חוסמים את הדרך לרכב הכבד. גם בצהריים, רכב יוצא מול רכב נכנס. אין מקום לשניהם בדרך הזאת. מי ייכנע ומי ייסוג מובס ברוורס.
“של מי הרכב?”, נשאל בקבוצת הטרמפים לבאר שבע בנובמבר האחרון. “חוסם פה את המשאיות וכל הרכבים תקועים בגלל זה”, נכתב בצ’אט. עומר אלימלך, סטודנט במכללה, שצילם את האירוע ושלח בקבוצת הווטסאפ, סיפר לספירלה: “רכב חנה בקצה של הכניסה לאתר בנייה ליד המכללה וזה חסם את המשאיות מלהיכנס. זה הוביל לזה שהרכבים שרצו לצאת נתקעו בגלל המשאיות כי הכביש כניסה/יציאה לא רחב מספיק”.
במקרה נוסף, אוטובוס על כביש הגישה נחסם על ידי רכבים חונים בצדי הדרך, והוביל לפקקים ועיכובים. אלו רק מקרים בודדים מני רבים, כמו זה של יובל חדאד, סטודנט שנה א’ במכללה, שרק רצה לצאת הביתה ונאלץ להשאיר את הרכב מאחור בגלל החסימה. “הלכתי לחבר שגר באזור כי לא יכולתי לחזור הביתה עם הרכב. זה היה מאוד מתסכל”, הוא מספר.
מרצה במכללה: “אני ממתין לפחות עשר דקות בתחילת השיעור הראשון עד שיגיע אחרון הסטודנטים, כשההסבר האחיד של רוב הסטודנטיות והסטודנטים הוא שלקח להם זמן רב למצוא חניה, או אפילו רק להגיע לכיתה מהחניון”
מצב החניה טרום האכיפה גם השפיע על הולכי הרגל, שעקב חניית רכבים על המדרכות – בנוסף לאזור אתר הבניה – נאלצו ללכת על הכביש העמוס ממילא, מה שסיכן את בטיחותם. האכיפה שהחלה בשבוע שעבר עשויה לעזור במניעת הפקק ובסיכון הולכי הרגל, אבל יש גם קולות אחרים.
ההסתייגויות: האם זה פתרון מספק?
חלק מהסטודנטים ובאי מכללה מביעים חוסר שביעות רצון מפתרון החניה המרוחקת. “זו הליכה ארוכה להגיע לכיתה ואני לא רוצה להיסחב עם כל הספרים והציוד שלי בגשם ובבוץ”, מספרת הילה (שביקשה לא לכתוב את שם משפחתה), סטודנטית במכללה. הסטודנטים נאלצים ללכת את הדרך הזאת ובינתיים, רבים מצפים לפתרון ראוי שיקל את ההגעה למכללה. “שער ליד החניה היה עוזר למאות סטודנטים”, מציעה הילה. “גם חניה וגם אפשרות להיכנס למכללה באופן בטוח וקליל”.
החניה המרוחקת וההליכה הממושכת ממנה עד לכיתות, השפיעה גם על שגרת הלימודים במכללה. “מדי שלישי בבוקר אני ממתין לפחות עשר דקות בתחילת השיעור הראשון עד שיגיע אחרון הסטודנטים וייכנס לכיתה, כאשר ההסבר האחיד של רוב הסטודנטיות והסטודנטים הוא שלקח להם זמן רב למצוא חניה, או אפילו רק להגיע לכיתה מהחניון”, מתלונן א’ (שמו שמור במערכת), מרצה במכללה שסיפר כי מאז תחילת השנה תופעת “איחורי החניה” רק הלכה והתגברה.
רותם, סטודנט למנהל ומדיניות ציבורית: “זה לא כיף לחנות שם, אבל מתישהו זה היה צריך להגיע, למען הסדר. חבל שזה מגיע דרך הכיס שלנו, אבל אולי אין ברירה”
וגם יש כאלה שחושבים שלמרות המצב המתסכל, כנראה שבמצב הדברים הנוכחי, לא היתה ברירה. “אני די חלוק בנושא”, אומר רותם עזריה, סטודנט שנה ב’ למנהל ומדיניות ציבורית במכללה. “אבל צריך להגיד את האמת. אמנם זה לא כיף לחנות שם (בחניה המרוחקת) כשאני בלחץ להספיק לשיעור ומגיע ‘על הקשקש’, אבל הסדר בחניה יצא מאיזון. מתישהו זה היה צריך להגיע, למען הסדר. חבל שזה מגיע דרך הכיס שלנו, אבל אולי אין ברירה”.
מהנהלת המכללה נמסר: “נושא החניה נמצא בטיפול ובשיח שוטף בין המכללה לבין המועצה האזורית שער הנגב. החניות הרלוונטיות ממוקמות בשטח שבאחריות המועצה, והיא פועלת בימים אלה לבחינת שינוי מהותי במיקומן, בהובלת מהנדס המועצה. הנהלת המכללה מקיימת תקשורת רציפה עם הנהלת המועצה בנושא. לאחר שייקבעו המיקומים הסופיים של החניונים, יבוצע תיאום משותף לגבי מיקומי השערים והכניסות לקמפוס, במטרה לשפר את רווחתם של הסטודנטים/ות ובאי הקמפוס”.
