הסטודנטים במשלחת מבקרים במסגד הראשון בברמן. צילום: ארנולד נטאיי

סטודנטים מספיר פגשו מהגרים מאיראן בגרמניה וחזרו עם תובנה על ישראל

מאת ארנולד נטאיי

“אין חברה שהיא מושלמת, לא גרמניה ולא ישראל, ולא אף מדינה בעולם. לכל אחד יש משהו שהוא לקוי, אבל שוויון בין כולם לא קורה, וגם אף פעם לא יקרה לדעתי. בגרמניה יכולים ללמוד מאיתנו שלמרות כל הפוליטיקה והשסעים שנוצרים על ידי הפוליטיקאים, אנחנו גרים אחד ליד השני וחיים באחווה ובכיף”. נרג’ס מרהט היא אחת מ-12 סטודנטים וסטודנטיות ממכללת ספיר שהשתתפו בשבוע שעבר בסמינר בנושא הכלה והדרה בן שבעה ימים בגרמניה לצד סטודנטים מקומיים, ושבו עם תובנות.

הסטודנטים בסמינר בבונקר ממלחמת העולם השנייה. צילום: ארנולד נטאיי

הסטודנטים מספיר והמרצה ד”ר מולי בנטמן התארחו במרכז לימודי פסטורלי ומיוער בכפר ברדבק שבפרברי העיר ברמן, המאוכלסת בעיקר במהגרים ממדינות שונות. הקורס, ששמו “על הכלה והדרה כמדיניות בגרמניה וישראל”, הפגיש בין סטודנטים ממחלקות תקשורת ומנהל ומדיניות ציבורית מספיר לתשעה סטודנטים וסטודנטיות לתואר שני מאוניברסיטת ברמן המקומית, כולם פעילים חברתית. הקורס מומן חלקית על ידי הסטודנטים בעלות של 1,250 ש”ח, ושאר המימון הגיע מתרומה מצד מייסדי הפרויקט בגרמניה.

בכל יום הגיעו למתחם הלימודים פעילים חברתיים, שהציגו את העבודה שלהם. בהמשך היום הסטודנטים התחלקו לקבוצות, דנו בנושאים שהועלו, וערכו מעין סיעור מוחין. בחלק מהימים נערכו הפעילויות מחוץ למתחם. במקרה אחד הם השתתפו בסדנאות תיאטרון עם מהגרים ממדינות כמו סוריה, טורקיה ואיראן. במקרה אחר הם ביקרו במסגד הראשון שנבנה בעיר.

“בחרתי להשתתף בקורס הזה כי אני יודעת שכל אוכלוסייה רואה את המונחים הכלה והדרה באור שונה”, סיפרה קלרה, סטודנטית גרמנייה שמפעילה תא פמיניסטי עצמאי בשילוב הקהילה הגאה באוניברסיטת ברמן. “עניין אותי להכיר את הנושאים האלה דווקא בישראל, מדינה שאני לא יודעת כמעט דבר עליה, חוץ מהישראלים שהכרתי בטיולים שלי בחו”ל. הם תמיד היו נראים לי מאוד נסערים בכל פעם כשניסיתי לדבר איתם על הנושאים האלה ולא הצלחתי להבין למה, אבל זה נראה כל כך מסובך שאני לא יודעת אם אצליח להבין גם בהמשך”, הוסיפה.

חדר האוכל במתחם ברדבק. צילום: ארנולד נטאיי

נרג’ס מצאה דמיון בין מיעוטים המתגוררים בגרמניה לבין מיעוטים בישראל. “הכי אהבתי את ההרצאה של עומאר שהיגר מאפריקה, ושל חיה הטרנסג’נדרית היהודייה. הם נחשבים מיעוט בגרמניה, וזה מזכיר את מה שקורה בישראל עם המיעוטים והתושבים הערבים. גם הם, וגם אנחנו, רוצים להיות אזרחים שווים ושהמדינה תראה אותנו אותו דבר כי אנחנו משלמים את אותם מיסים. יש גם אצלנו כאלה שמתנדבים בצבא וגם במשטרה ועושים הכול בעצם, אז מגיע לנו יחס שווה גם אצלנו וגם בגרמניה”.

בחלקו השני של הקורס בחודש פברואר יגיעו לישראל הסטודנטים הגרמנים כדי להכיר לעומק את תרבות ההכלה וההדרה בישראל. במהלך שהותם בארץ הם יתארחו כל אחד בביתו של סטודנט מהקורס. רוב הקורס הם יקדישו לביקורים באזורים שונים בארץ בדגש על מקומות בדרום, שבהם מורגשת קבלת האחר; ולהרצאות של סטודנטים בנושא הפערים בין מרכז לפריפריה ותנאי החברה הערבית בישראל.

כל הסטודנטים המשתתפים בסמינר

סגור לתגובות.