נטליה חדד חיה באשקלון כבר 24 שנה. היא זוכרת שנים שבהן לא יכלה לפתוח את החלון בביתה בגלל הריח שהגיע מכיוון הארובות של קצא״א, הסמוכות למקום מגוריה. ״זה היה מזעזע״, היא מספרת. בשנים האחרונות, לדבריה, המצב השתפר – הריח פחת, והעשן שבעבר נראה לעין, כמעט נעלם. אבל שאלת התחלואה עדיין נשארה. ״יש לנו הרבה אנשים חולים בשכונה״, היא אומרת. לדבריה, היעדר הטיפול קשור בעיקר בשיקולים כלכליים: ״זה עניין של כסף, אין לי הסבר אחר״.
גם מיכל (השם המלא שמור במערכת), תושבת שכונת שמשון באשקלון משנת 91׳, מספרת: “הרבה אנשים בשכונה הזו סובלים ממיגרנות וכאבי ראש כרוניים. האוויר פה תמיד מרגיש עכור״, היא אומרת, ״פעם חשבנו שאולי זה קשור לעזה, אבל עם הזמן הבנו שלא״.
בדרום אשקלון פועלות שלוש תחנות כוח – רוטנברג, דוראד ופאוורג׳ן – לצד שמונה מפעלים נוספים, שמדווחים מדי שנה למרשם הפליטות הממשלתי. תחנות רוטנברג ודוראד נמנות בין עשרים המפעלים בעלי “העלות החיצונית הגבוהה ביותר” בישראל, רוטנברג מדורגת במקום השלישי ודוראד במקום השישי, אף שהוצגה כתחנת כוח נקייה יחסית, שמייצרת חשמל מגז טבעי ללא פחם. “עלויות חיצוניות” של פליטת מזהמים לאוויר הן נזקים כלכליים, בריאותיים וסביבתיים (תחלואה, פגיעה ביבולים) שאינם כלולים במחיר השירות המזהם. לפי דו”ח מרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה משנת 2024, עלות זו עמדה על כ-1.8 מיליארד שקלים בשנה לרוטנברג וכ-506 מיליון שקלים בשנה לדוראד. הציבור הוא שמשלם את המחיר.
תחלואה גבוהה משמעותית
נתוני התחלואה בנפת אשקלון (תת חלוקה של מחוז דרום) מחזקים גם הם את תמונת המצב. הרישום הלאומי לסרטן, גוף של משרד הבריאות, פרסם ב-2022 דו”ח לשנים 2019-2011, המשווה את שיעורי התחלואה בכל נפה לממוצע הארצי. בנפת אשקלון נמצאה תחלואה גבוהה מהצפוי בגברים בכל סוגי הסרטן. ספציפית נצפתה תחלואה גבוהה בסרטן הריאה, בסרטן המעי הגס ובסרטן הערמונית. הדו”ח הזה, שמתבסס על נתונים עד 2019, הוא הדו”ח הלאומי העדכני ביותר שפורסם עד כה. נתונים על מה שקרה מאז – אין.
ביוני 2022 דנה הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בכנסת בתלונות של תושבי אשקלון על מפגעי ריח ממתקני קצא״א. בדיון אמרה ד״ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, כי ״במחוז אשקלון אנחנו רואים רמת תחלואה משמעותית במחלות הסרטן באופן יחסי לממוצע הארצי״. יחד עם זאת היא הוסיפה שהמשרד לא יכול לקשר את הנתונים לזיהום ממפעל ספציפי. תושבים שהעידו בוועדה דיווחו שבאחד מאירועי הזיהום בעיר אושפזו שישה אנשים, ולפי נתוניהם אחד מכל ארבעה ילדים בעיר נזקק לסיוע נשימתי.
מיטל אמיתי, מנכ״לית איגוד הערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, הוסיפה כי בזמן אחד האירועים של תלונה על מטרדי ריח בסביבה עוכבו פקחיה במשך 40 דקות בכניסה למפעל קצא״א, מה שמנע את הבדיקה בזמן אמת. יו״ר הוועדה, ח״כ אלון טל, קבע בסיום הדיון כי ״תושבי אשקלון חשופים לריחות רעילים בתדירות בלתי סבירה בעליל״.
תפארת סבג, תושבת העיר יותר מ-20 שנה ומנהלת חנות יד שנייה, מספרת: ״אני מרגישה את הריחות באוויר, שמגיעים מהארובות פה קרוב. עכשיו אומרים שהפסיקו עם החומרים המסוכנים (בדוראד) אבל אני שומעת על הרבה אנשים שחולים במחלה (סרטן). מה לגביהם, איך אפשר לתקן את זה?״. סבג משתפת שגם בן זוגה נפטר מסרטן בגיל 66, לאחר יותר מ-40 שנות מגורים באשקלון. ״אמנם אי אפשר להוכיח את הקשר, אבל אני חושבת שהוא קיים״.
קשר סיבתי ישיר בין זיהום האוויר לתחלואה ספציפית הוא קשה להוכחה. סרטן הוא מחלה שיש לה גורמים רבים ומצבה הרדום (תקופת חביון) יכול להימשך שנים רבות. אבל הנתונים הקיימים – תחלואה גבוהה מתועדת בצורה עדכנית עד 2019 והצהרה רשמית של משרד הבריאות משנת 2022 המעידה על כך – מצביעים על כך שהשאלות שתושבי אשקלון שואלים מזה שנים מצדיקות מענה רשמי מעודכן – כזה שנכון לעכשיו, אין.
מהמשרד להגנת הסביבה לא התקבלה עד עתה תגובה לפנייתנו.
