היום הראשון ללימודים בכיתה א’ הוא אחד המרגשים ביותר בחייהם של בני 6 והוריהם. מצוידים בילקוט, ספרים ועפרונות הם צועדים בהתרגשות בשבילי בית הספר בדרכם למפגש עם המורה והחברים החדשים. לצדם צועדים אלפי ילדים בני אותו הגיל בחזרה לגן חובה. ילדים אלה מבינים שהשנה הם כבר לא יפגשו את המורה.
“בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה במספר הילדים שנשארים שנה נוספת בגן חובה”, מסבירה מ’ (45), יועצת חינוכית לילדים בגיל הרך באזור הדרום. “כיום יותר הורים בוחרים להשאיר את ילדיהם שנה נוספת בגן חובה ולא להעלות אותם לכיתה א’ יחד עם בני גילם”. לדבריה, המטרה היא לאפשר להם להתפתח בצורה הטובה ביותר.
“החלטתי להשאיר את הילדים שלי שנה נוספת בגן חובה בגלל שזיהינו אצלם חוסר בשלות רגשית”, מספרת נעמה (32), אם לתאומים בני 5 מאשדוד. “ההחלטה לא היתה קלה בכלל, אבל למרות זאת, לי ולבן זוגי היה חשוב שהילדים שלנו יעלו לכיתה א’ כשהם מוכנים מכל הבחינות למעבר לבית הספר. לכן, ברגע שהבנו שהילדים קטנים מדי ולא בשלים מספיק מבחינה רגשית, החלטנו לוותר על כיתה א’ השנה ולתת להם את הזמן לו הם זקוקים כדי להתפתח”.
נעמה היא לא היחידה שמתמודדת עם הבעיה. גם שירה (30), אם לילדה בת 6, מתלבטת אם לאפשר לבתה לעלות בשנה הבאה לכיתה א’ או להשאיר אותה בגן חובה. “בתור הורה, זו אחת ההחלטות החשובות ביותר שאתה צריך לקבל. מצד אחד, אתה רוצה שהילד שלך יהיה כמו כל החברים שלו ויעלה לכיתה א’ בזמן. מצד שני, אתה מבין שהוא לא מוכן מבחינה רגשית או חברתית ושנה נוספת בגן רק תוכל לעזור לו”.
“לבחון את טובת הילד”
הסיבות שבגינן מחליטים הורים רבים להשאיר את ילדיהם שנה נוספת בגן נובעות לרוב מבעיות בתחום החברתי, הלימודי והמוטורי וכן מחוסר בשלות רגשית של הילד. רחל ארצי, מחנכת ותיקה של כתות א’ בבית הספר “חזון יעקב” באשדוד, מבינה את רצון ההורים: “ילד צריך להגיע לכיתה א’ כשהוא קודם כל מוכן מבחינה רגשית וחברתית. זה חשוב מאוד, כי אלו שני התחומים העיקריים החשובים להתפתחותו”.
עם זאת, ארצי מספרת שפעמים רבות הורים מבקשים להשאיר את ילדיהם שנה נוספת בגן חובה מהסיבות הלא נכונות. למשל, “מחליטים שלא להעלות את הילד שלהם לכיתה א’ מפני שלדעתם הוא לא מספיק מפותח בתחום הלימודי. החלטה כזו היא לא נכונה מפני שהתפתחות לימודית נעשית בצורה הטובה ביותר במהלך השנה הראשונה בבית הספר היסודי. לכן, גם אם הילד לא מספיק מוכן הוא יצליח להתמודד בעזרתו של הצוות החינוכי בבית הספר”. לעומת זאת, היא מוסיפה, “אם הילד עולה לכיתה א’ כשהוא לא מוכן מבחינה רגשית, כבר בתחילת השנה יתחילו לצוץ בעיות שרק ילכו ויתגברו ככל שהילד יגדל”.
גם שקד רם (34) מאשדוד, התמודדה עם אותה הבעיה ובחרה להשאיר את בנה שנה נוספת בגן חובה. “הצוות החינוכי בגן זיהה שיש לילד שלי קשיים מסוימים בהיבט הרגשי והחברתי, קשיים שבאים לידי ביטוי ברכושנות יתר ובחוסר יכולת להתחבר לילדים אחרים. לכן הם המליצו לי להשאיר את הילד לשנה נוספת בגן כדי לתת לו זמן להתפתח”.
במקרה של רם, ההחלטה להשאיר את בנה שנה נוספת בגן נובעת מההיבט הרגשי של הילד בלבד. “הילד שלי מאוד חכם. הוא יודע את כל האותיות, הוא קורא מילים ואפילו מזהה את כל המספרים”, היא מציינת. “למרות זאת, הצוות החינוכי זיהה אצלו בעיות רגשיות וחברתיות והציע שלא להעלות אותו בשנה הבאה לכיתה א'”.
כיום, ההחלטה הגורלית אינה נתונה רק להחלטת הצוות החינוכי בגן, אלא גם להחלטת ההורים. “בעבר כמעט לא היו מתחשבים ברצון ההורים”, מזכירה ארצי, שעוסקת גם בייעוץ חינוכי להורי התלמידים בבית ספרה. “לעומת זאת, כיום יש להורים עמדה מכרעת והם יכולים לקבוע אם הילד יישאר בגן או לא. אם ההורים מתנגדים, הילד עולה לכיתה א’ גם אם לדעת הגננת הוא לא מתאים בכלל”.
בעיני ארצי, זו החלטה חשובה מאין כמוה המשפיעה על התפתחותו הכללית של הילד בעתיד. “אם הילד מוכן לקראת המעבר לבית הספר מה טוב, אחרת יש לתת לו את הזמן לו הוא זקוק, גם אם זה כרוך בשהות של שנתיים בגן חובה”. חנה (שם בדוי) בת 47, זוכרת היטב את ההחלטה שכבר קיבלה לפני שנים, כשבחרה להשאיר את בתה יעל שנה נוספת בגן חובה. השבוע תעלה יעל לחטיבת הביניים. “כשאני חושבת על זה, זו הייתה ההחלטה הכי טובה שקיבלתי בנוגע ללימודים של הילדה שלי”, אומרת חנה בסיפוק. “השנה הנוספת בגן תרמה לה כל כך הרבה והכינה אותה בצורה הטובה ביותר למעבר לכיתה א’. היום, הבת שלי עולה לחטיבת ביניים והיא מצליחה בבית הספר גם מבחינה לימודית וגם מבחינה חברתית”.
